פודקאסט #2 – הסרטים הגדולים עם נחמן אינגבר: "האזרח קיין"
16 בדצמבר 2012 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגלוהנה הפרק השני בסדרת הפודקאסטים עם נחמן אינגבר על הסרטים הגדולים בכל הזמנים, לפי בחירותיו במשאל של המגזין הבריטי "סייט אנד סאונד".
שבוע שעבר נפגשנו עם נחמן ודיברנו על "שבעת הסמוראים" של אקירה קורוסאווה. השבוע החלטתנו להתמודד עם הסרט שלאורך שישים שנה הוכתר על פי הסקר בתור "הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים": "האזרח קיין" של אורסון וולס.
לסרט זה ממד מיתולוגי וכבר יצא לנו בעבר להתייחס אליו במסגרות שונות: עופר כתב על הסרט כאן בבלוג לכבוד חגיגות ה-70 שנה ליציאתו ופבלו פרסם מאמר באתר האוזן השלישית ובו הוא מנסה להתמודד עם השאלה "למה דווקא האזרח קיין נבחר לסרט הטוב ביותר בכל הזמנים במחצית השנייה של המאה העשרים?".
אי אפשר להימנע מזה – הדיבור על "האזרח קיין" הוא דיבור על סרט טעון שנהפך כבר למיתוס. המפגש עם נחמן העלה מחדש שאלות ותיקות, וכמו כן הוליד גם מחשבות חדשות על הסרט ועל הרלוונטיות שלו בימינו.
אז למרות מה שכתוב בתמונה כאן למטה, הפעם תרגישו חופשי להיכנס:
המפתח להבנת האזרח קיין?
להאזנה בלשונית נפרדת: הסרטים הגדולים עם נחמן אינגבר: "האזרח קיין" של אורסון וולס
(להורדה והשמעה במחשב או בסלולרי: כפתור ימני + שמירה)
להאזנה כאן בדף הבלוג:
נושאי הפודקאסט:
00:00 עופר מתוודה
01:33 נחמן אומר שהוא אליטיסט ושמבחינתו "האזרח קיין" הוא עדיין הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים
08:27 האם "האזרח קיין" הצליח או נכשל בזמן יציאתו?
13:22 "האזרח קיין" שינה את פני הקולנוע + מיתולוגיה מול מציאות
21:30 נחמן ועופר מביעים הערצה לוולס ולפבלו זה צורם
24:00 "אין מעבר": המפתח להבנת "האזרח קיין"
29:33 אמביוולנטיות אל מול מולטיוואלנטיות
33:35 "האזרח קיין" כמדחום של המאה העשרים: עלייתו של האזרח
43:10 שלטון הדימוי: מיתוס מול מציאות
51:51 וולס הוא מיתוס, כולנו מיתוס – וככל שחותרים אל האמת רק מחזקים את המיתוס
1:03:38 מילות סיכום
תוספת מיוחדת:
למיטיבי לכת, תמצאו כאן למטה לינק לגרסה קצת יותר ארוכה של הפודקאסט (10 דקות יותר) וקצת יותר עמוסה.
תמצאו בה, בין היתר:
בדקה 15:18 – התייחסות לביקורות שפורסמו על "האזרח קיין" בזמן יציאתו (אורך, כ-דקה)
בדקה: 25:16 – התייחסות לקשר שבין "האזרח קיין" והפילם נואר (אורך, כ-3 דק')
בדקה: 45:55 – השוואה בין "חוקי המשחק" לבין "האזרח קיין" – הקבלות והבדלים. (אורך, כ-4 דק')
להורדה: האזרח קיין – הגרסה הארוכה
בפרק הבא בסדרה: "פרסונה" של אינגמר ברגמן
תודה על הפודקאסטים. תמיד כיף לשמוע את נחמן ותלמידיו. לפבלו, אפשר לנתח קטעים מן הסרטים לפרטיהם, כיוון שניתן למצוא קטעים מן הסרטים ברשת.
כן, תודה… אנחנו עובדים על רעיון אבל מצריך עוד השקעה… נראה בהמשך 🙂 טוב לדעת שיש עניין, זה מעודד להשקיע יותר!
נהדר נהדר נהדר נהדר
כמה כיף לשמוע דיון מעמיק בסרט כה אהוב.
אני מקווה שזה ימשיך מעבר לעשר הפודקאסטים המתוכננים ומכין עצמי לשלב בקשות הקהל.
בינתיים אלך להשלים כמה סרטים לשבועות הבאים.
מצוין, נפלא, תודה!
מדהים לשמוע את פבלו ועופר!
תודה רבה!
זה מרגש אותי, הפרוייקט הזה. תודה רבה לכם.
למבט יותר דיסידנטי וביקורתי על הסרט הזה בפרט – ועל הקולנוע ההוליוודי-המסחרי-המיינסטרימי בכלל – מומלץ מאוד לקרוא את המאמר הבא, אשר נכתב על ידי מלומד אותו אני מחשיב לגדול מבקרי הקולנוע בכל הזמנים: http://people.bu.edu/rcarney/carncult/orfilms.shtml. בכלל, כדי לקבל אספקלריה שונה לחלוטין על הקולנוע מזו המוצגת בסדרת הפודקאסטים הזו – ולמעשה מזו של כמעט כל מבקרי הקולנוע בארץ ובחו"ל – אני מאוד ממליץ לקרוא את כל המאמרים באתר שלו (people.bu.edu/rcarney) ולאחר מכן גם שניים-שלושה מהספרים שהוא כתב: הוא מתייחס גם לרבים מהסרטים ומהבמאים ששמותיהם עולים לעיתים תכופות (בין אם באורח שלילי או חיובי) בסדרת הפודקאסטים הזו ובאתר הזה באופן כללי. אני יכול להעיד על כך שהוא שינה, בלשון המעטה, לא רק את כל התפישה שלי לגבי מהי אמנות (קל וחומר את תפישתי לגבי מהו קולנוע טוב) אלא את חיי.
ברור שמכיר את קארני – שמח לשמוע שאתה מתחבר אליו ושהוא השפיע עליך כל כך. חייב להודות שאני פחות אוהב את הכתיבה שלו. למרות שהביקורת שלו על עולם הביקורת בהחלט רלוונטית, כמובן.
תודה רבה על תגובתך, אני שמח לשמוע לראשונה שאיני הסינפיל היחיד בארץ שמכיר ומוקיר אותו. יש לי קצת ביקורת בונה לגבי האתר הזה, אם לא אכפת לך: אני לא מצפה יותר מדי מאתר פלבאי ונמוך-מצח במוצהר כדוגמת "עין הדג," אבל מכיוון שאת האתר הזה עורכים אקדמאים, חשבתי שמאקדמאי לאקדמאי אתן לך עצה – אתה לא חושב שבמקום להתעסק עוד פעם ב-exploitation flicks הילדותיים והמצ'ואיסטיים של טרנטינו/ספילברג/ביגלו מחד או בסרטים הבידוריים הפשטניים והדידקטיים-מניפולטיביים של וולס/היצ'קוק/האנקה/קורוסאווה מאידך – סרטים ובמאים שממילא כל אתרי האינטרנט בעברית העוסקים בקולנוע ידברו עליהם – כדאי סוף-סוף למלא את הריק וליצור אתר אינטרנט בעברית שיעסוק בקולנוע אמנותי אמיתי? לדוגמא, ממש לאחרונה נפטר נגיסה אושימה – לעניות דעתי לא רק גדול במאי יפן בכל הזמנים אלא גם אחד מחשובי הבמאים בכלל והבמאי של L’Empire des sens מ-1976, אחד הסרטים האהובים עליי – אולם השתיקה הרועמת שליוותה את מותו לא רק בתקשורת המודפסת והטלוויזיונית אלא גם בבלוגוספריה וברשת הישראלית (בניגוד גמור לסיקור הרב והאוהד שהאיש זכה לקבל בתקשורת האנגלית והגרמנית) פשוט זעזעה אותי (השווה זאת, לעומת זאת, לאובססיה-של-ממש ולאהדה של התקשורת והרשת הישראלית עם במאי סוג זי"ן כמו טרנטינו או היצ'קוק). לא נראה לך שבמקום כל הפוסטים שעולים כאן לאחרונה שעוסקים בטקס האוסקר – פרסומת קפיטליסטית בת שלוש שעות לסרטי-זבל הוליוודיים – היה כדאי להקדיש לאיש ולפועלו? אני מקווה מאוד שלא תיעלב, איני תוקף אותך (או מי מן המשתתפים באתר זה) אישית, אלא רק מעלה אל הכתב את הבעיות הרבות שיש לי עם קהילת המבקרים בארץ (כולל עם אלה הנחשבים בטעות ל"אליטיסטים").