"המסע הארוך": סרטו הראשון של ערן קולירין

השבוע יעלה לבתי הקולנוע סרטו השלישי של ערן קולירין – ההתחלפות. לרגל האירוע, מעניין לבדוק מחדש את סרטו הראשון של הבמאי המסע הארוך. ולו רק בשל העובדה כי כמה מן האנשים הקוראים פסקה זו היו משוכנעים עד לפני שניות ספורות כי סרטו הראשון של קולירין הוא ביקור התזמורת.

ביקור התזמורת אומנם חשף את קולירין לקהל רחב בארץ ובעולם ב-2007, אבל ב-2004 הוא ביים עבור פרוייקט "סרטים מכאן" של הוט את המסע הארוך, פיצ'ר באורך 82 דקות שזכה בפסטיבל אילת (תוך שהוא גובר על ללכת על המים). הסרט הוקרן בסינמטקים ולחברי האקדמיה, אך נותר כמעט ללא באז, לפחות לא בקרב חובבי הקולנוע. ייתכן שדווקא לחובבי המוזיקה הוא יאמר משהו, בזכות הפסקול שכתבו דיויד פרץ ואלעד שופן. המוזיקה טובה מאוד, אך זהו קודם כל סרט של יוצר קולנועי בעל חזון אישי ייחודי.

תיאור העלילה של הסרט יקשה על תיאורו כמקורי או יוצא דופן, כמו גם תיאור הנושאים בהם בחר קולירין לעסוק. זהו עוד סרט על משפחה לא מתפקדת. משפחה בה כל אחד מסתכל רק על עצמו ולא על האחרים, משפחה בה הילד מנסה להציל את הכל. הוריו של הילד גרושים, האם (שירי גולן) מנסה למצוא זוגיות חדשה דרך אתרי היכרויות, האב (אלון פדות) מכור להימורים ושקוע בחובות. הוריה של האם הם לכאורה זוג מבוגר ואוהב, רק שלבעל (יוסי פולק) איכפת בעיקר מסכסוך עם שכן הטוען לנכות בעוד האישה (ליאורה ריבלין) דווקא מגלה עניין באותו השכן. במשך רוב הסרט, כל אחד מבני המשפחה יהיה מבודד מן היתר, כאשר הילד הוא היחיד שבאמת מנסה לתקשר עם האחרים.

המגע האישי של קולירין הוא לא בנושא, כי אם בטיפול בו. הוא בא לידי ביטוי בניגוד בין תחושת הניכור והריחוק השולטות בסרט, לבין האווירה המיסטית והמעט סוראליסטית המלווה אותו. אווירה זו באה לידי ביטוי בעיקר דרך דמותו של הילד, בני (בגילומו של ניר קליינברגר), אשר שואף לאיחוד וקרבה במשפחה שלו, בניגוד למה שמתרחש מול עיניו. הוא מעריץ את עודד קטש וחולם להיות כוכב כדורסל, למרות שהוא נבחר אחרון לקבוצות במשחק בבית הספר והקריירה של קטש כשחקן נגמרה עקב פציעה. בכל זאת, הסיכוי שהוא יפגוש את קטש (שמופיע בתפקיד עצמו) וישחק עימו כדורסל קיים בסרט, והוא במידה רבה גדול יותר מן הסיכוי שיקרה משהו שיקרב את משפחתו ויושיע אותם מן  העיוורון שלהם זה לזה ולזולת בכלל.

הדבר בולט במיוחד בסצנה בה הסב פוגש חבר ותיק, אך לאחר הפגישה מתלונן כי החבר כלל לא הקשיב לבעיה שלו, מבלי להיות מודע לכך שהחבר סיפר לו גם כן על מצוקה גדולה וזכה להתעלמות. ניסיונות ליצירת קירבה וגילוי חמלה אנושית דווקא קיים מצד דמויות משנה בסרט, דוגמת אותו שכן החושק בסבתא ומתעמת עם הסבא, או מלצרית המגלה עניין רומנטי באב, למרות שהיא רואה אותו ברגעיו החלשים.

המילה "סוראליסטי" הולמת את הסרט בעיקר במובן המילולי שלה ולאו דווקא בהקשר לזרם האמנותי אותו היא מייצגת. הסרט מציג עימות בין הילד, המחפש דבר מה "מעל" למציאות, לבין המציאות עצמה, אשר סוגרת על בני המשפחה ומציבה אותם בעמדת נחיתות. בסיקוונס הפתיחה שואל הילד בווייס-אובר אם אדם אכן רואה את כל חייו רגע לפני שהוא מת, האם הוא לא צריך לראות גם את הרגע בו הוא רואה את כל חייו חולפים לנגד עיניו, ולכן בעצם נשאר תקוע לנצח ברגע הקודם למותו. במידה רבה, אפשר לראות בסרט כולו, אשר מתנהל לכאורה לאורך 24 שעות, הרחבה של הרגע הזה. אין הדבר אומר כי הילד אכן מת בתחילת או סיום סרט, אלא רק שהאפשרות הזו פתוחה. סיקוונס הפתיחה ממשיך כאשר הילד מהלך לבדו וחולף על פני בני משפחתו, מבלי שאף אחד מהם שם לב לכך, פרט לאב הצועק. הוא ספק קורא לעבר הבן את שמו וספק לעבר עצמו, על כך שפספס את חייו עם הבן, או את חייו בכלל.

בראיון המופיע בספרו של פבלו אוטין "קרחונים בארץ החמסינים" אומר קולירין כי לכל אחד משני סרטיו הראשונים הייתה מילה שהנחתה אותו בתחושה שביקש לייצר בסרט. המסע הארוך נבע מעיסוק ב"מרחק" בעוד בביקור התזמורת המילה הייתה געגוע. במידה רבה, שני הסרטים קרובים משנדמה. שניהם געגוע לדבר שייתכן ולא היה קיים, כמו מפגש תרבותי בין עמים שכנים או יחסי קירבה במשפחה לא מתפקדת. בהמסע הארוך קשה לשים את הנקודה המפרידה בין המציאות לבין דמיונו של הילד, אם בכלל קיים הבדל. גם בביקור התזמורת התחושה היא שיתכן וכל סיפור הסרט כלל לא התרחש וגם אם כן, התחושה היא שהקירבה שנוצרת היא חזקה בעיקר משום שמובן כי היא מוגבלת מאוד בזמן וכי בסופו של דבר היא תישכח בתור מאורע לא חשוב בעיירה לא חשובה. בשני הסרטים יש ניסיון נואש להתקרבות, ליצירת קשר בלתי אפשרי משום שאין ברירה אחרת. בשניהם מושמע בפסקול שירו של יגאל בשן "ציפור קטנה בלב" שיר שמדבר על משהו מופלא היוצר את הבלתי האפשרי, הקיים בתוכנו. אך מדובר בעיקר בתקווה ליצירה, ולא תמיד הציפור משתחררת ומשפיעה על העולם הסובב אותנו.

בסרטו החדש של קולירין, ההתחלפות הדגש עובר מחוסר היכולת של האדם לתקשר עם זולתו לחוסר היכולת של האדם להבין את העולם המקיף אותו ואת הקשרים האנושיים שלו, קשרים שלמרות שיש בהם קירבה, יש בהם גם מימד מכני. בסרט הזה הניסיון של הגיבור למצוא מציאות בעלת חוקיות אחרת מועבר בצורה גלויה יותר, נגישה פחות ופתוחה אף יותר לפירושים שונים. אני סבור כי ביחד, שלושת סרטיו של קולירין יוצרים השקפה ייחודית על העולם ועל השאיפה לראות בו משהו אחר, מובן יותר וחם יותר, גם אם מתוך הבנה כי הקור והניכור הם חלק בלתי נפרד מן העולם ומן האנשים המאכלסים אותו.

ביום חמישי, ה3.5.2012, ערוץ יס 3 יקרין את ביקור התזמורת בשעה 22:00 ואת המסע הארוך בשעה 23:28. באותו היום יעלה בבתי הקולנוע בארץ ההתחלפות.