10 בפברואר 2019 מאת אור סיגולי
מסתמן שעונת האוסקר של 2018/19 עומדת להיות המסוקרת ביותר בתולדות סריטה. אין לי מושג למה דווקא השנה הזו, אולי זה עניין של זמינות יותר מכל דבר אחר, אבל בין סדרת הפוסטים על נציגי הסרט בשפה זרה, המועמדים לספיריטס, המועמדים לאיגוד השחקנים ואז הזוכים בפרס הנחשק, הרשימות המקוצרות, מצב המירוץ פרה-המועמדויות, ההימורים, המועמדים הסופיים, סקירת התיעודיים הקצרים של עופר ודירוג כל… להמשך קריאה
3 בספטמבר 2016 מאת עופר ליברגל
טקסטים מפסטיבלים תמיד יהיו מאופיינים בסוג של ראשוניות, שכן אין הרבה זמן לפתח את המחשבות בתוך רצף הסרטים. בנוסף, העיסוק בהם לא יכול להיות מאוד מעמיק במחשבה כי מעט מאוד קהל (בפרט: מעט מאוד קהל ישראלי) כבר נחשף לסרטים. במקרה של הסרטים הראשונים שראיתי בפסטיבל ונציה 2016, נוסף לכך גם גורם העייפות: ההקרנה הראשונה שלי בפסטיבל הייתה הקרנה כפולה של… להמשך קריאה
מסתמן שעונת האוסקר של 2018/19 עומדת להיות המסוקרת ביותר בתולדות סריטה. אין לי מושג למה דווקא השנה הזו, אולי זה עניין של זמינות יותר מכל דבר אחר, אבל בין סדרת הפוסטים על נציגי הסרט בשפה זרה, המועמדים לספיריטס, המועמדים לאיגוד השחקנים ואז הזוכים בפרס הנחשק, הרשימות המקוצרות, מצב המירוץ פרה-המועמדויות, ההימורים, המועמדים הסופיים, סקירת התיעודיים הקצרים של עופר ודירוג כל… להמשך קריאה
טקסטים מפסטיבלים תמיד יהיו מאופיינים בסוג של ראשוניות, שכן אין הרבה זמן לפתח את המחשבות בתוך רצף הסרטים. בנוסף, העיסוק בהם לא יכול להיות מאוד מעמיק במחשבה כי מעט מאוד קהל (בפרט: מעט מאוד קהל ישראלי) כבר נחשף לסרטים. במקרה של הסרטים הראשונים שראיתי בפסטיבל ונציה 2016, נוסף לכך גם גורם העייפות: ההקרנה הראשונה שלי בפסטיבל הייתה הקרנה כפולה של…
תגובות אחרונות