21 באוקטובר 2022 מאת אורון שמיר
בזמן שהעדכונים מפסטיבל הקולנוע של חיפה געשו כאן בסריטה לאורך חג סוכות וחול המועד, אני עשיתי בניו-יורק בערך את מה שאור ועופר עשו בכרמל – רק בלי לדווח. פסטיבל הקולנוע של ניו-יורק, שהוא האירוע הוותיק והגדול מסוגו בעיר, חגג מהדורה מספר 60 וחזרה מלאה לאולמות. כלומר, בלי גרסה מקוונת לראשונה מזה שנתיים, אבל גם במלוא מובן המילה – הקרנות סולד-אאוט… להמשך קריאה
29 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
שלב מאוד מעניין בקריירה של יוצר קולנוע הוא השלב בו הוא יכול להגשים סוג של פריוקט חלומות שלו. גיירמו דל טורו, הבמאי שהסרטים שלו נראים תמיד מעט כמו חלום וכמו משהו שהוא יותר יקר להפקה מאשר יש לו פוטנציאל מסחרי, הגיע לשלב הזה. זה קרה אחרי הזכייה באוסקר על "צורת המים", סרט שאני עדיין אוהב יותר משאר העולם. מאז, דל… להמשך קריאה
9 ביוני 2020 מאת עופר ליברגל
לפי חודש בדיוק פרסמנו כאן את מצעד סרטי נטפליקס של סריטה, דירוג המשותף לארבעת הכותבים הקבועים שהביא למצעד שכולנו פחות או יותר שלמים עמו כמכלול. אולם במהלך ההכנה יצא לי להיחשף לעוד כמה סרטים ראויים שיכלו בהחלט להיכנס לו היה מדובר במצעד אישי שלי. טרם כתבנו עליהם בסריטה ולמעשה פספסתי אותם, או את ההזדמנות לצפות בהם, עד לרגע בו ניסינו… להמשך קריאה
28 באוקטובר 2017 מאת אורון שמיר
נורא חבל לי שעדיין לא הוקרן בישראל ״A Ghost Story״, סרטו של דייויד לאורי שבהיעדר שם עברי רשמי ארשה לעצמי לכנותו ״סיפור רפאים״ מעתה. הייתי משוכנע שאיזשהו פסטיבל או סינמטק ירים את הכפפה ויביא לקהל שלו את אחד הסרטים העצמאיים המדוברים של השנה מאז נרכש בסאנדנס על ידי חברת ההפצה A24, שהופכת משנה לשנה לכוח משמעותי בקולנוע האמריקאי. אבל לסרט אין… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
הסרט ״אונה״ (Una) מבוסס על המחזה ״ציפור שחורה״ (Blackbird) מאת המחזאי הבריטי דייויד הארוור. המחזה הציג בבכורה בשנת 2005 בפסטיבל הפרינג' באדינבורו, משם המשיך מהר מאוד להצלחה על הבמה בבריטניה ובעוד ארצות רבות ברחבי העולם. ביניהן שתי הפקות אמריקאיות שונות בכיכובו של ג'ף דניאלס - הראשונה ב-2007 יחד עם אליסון פיל, והשנייה בשנה שעברה, כמעט במקביל ליציאת הסרט, כאשר מישל וויליאמס חברה אל… להמשך קריאה
21 באוגוסט 2016 מאת אורון שמיר
בזכות אולפני ההנפשה של פיקסאר, לפחות פעם בשנה מתבטאים כולם כאילו חזרנו לעידן האולפנים ההוליוודי, בו הגוף האחראי על היצירה חשוב לא פחות מזהות הבמאי. אך מלבד חטיבת האנימציה הפיקסארית קשה למנות יותר מדי שמות נוספים בעלי השפעה דומה, אולי מלבד הכוח העולה העונה לשם ״לייקה״ (LAIKA). אולפני לייקה יצרו לראשונה סרט באורך מלא בשנת 2009, בטכניקת סטופ-מושן שהפכה לסימן ההיכר… להמשך קריאה
7 בינואר 2016 מאת עופר ליברגל
״קרול״ (Carol), סרטו החדש של טוד היינס, הוא אחד מן הסרטים אשר הכי אהבתי בתקופה האחרונה. אולי גם אחד מן הסרטים שהכי אהבתי בשנים האחרונות, או אי פעם, אבל על מנת לעמוד מאחורי אמירה כזו דרוש לי עוד זמן. בנוסף, הסרט הוא אחד מן הסרטים הכי מוערכים ביקורתית של השנה. באופן עקרוני, שני נתוני הפתיחה הללו משולבים אחד בשני, אבל הם… להמשך קריאה
9 בנובמבר 2014 מאת אור סיגולי
ב-9 לנובמבר 1984, בדיוק לפני 30 שנה, יצא לקולנועים בארה"ב סרט אימה עצמאי שענה לשם "סיוט ברחוב אלם" (A Nightmare on Elm Street). מאחורי הסרט הזה עמד ווס קרייבן, אחד מבמאי האימה החשובים ביותר בקולנוע, שבשנות השבעים עיצב את הז'אנר עם "הבית האחרון משמאל" ו"גבעות הפחד", שניהם זכו גם לרימייקים. "סיוט ברחוב אלם" הציג לראשונה את דמותו של פרדי קרוגר.… להמשך קריאה
11 בינואר 2014 מאת עופר ליברגל
יש סרטים שעדיף פשוט לחוות. שמחבקים אותך, מפתיעים אותך, מלמדים אותך במהלך הצפייה בדרך שלא ציפית לה. אולי עדיף להיכנס לסרטו של ספייק ג'ונז, "היא" (Her) מבלי לדעת כלום. אם אתם רוצים את ההמלצה שלי, פשוט לכו לראות, ועדיף שתדעו כמה שפחות. הדיון שלי בסרט יכלול מן ההתחלה הרבה ספוילרים (אזהיר כשהם מגיעים), כי הסרט מפתיע ומעמיק כבר מן הפריים… להמשך קריאה
2 באפריל 2013 מאת עופר ליברגל
"תופעות לוואי" (Side Effects) הוא סרט הקולנוע האחרון של סטיבן סודרברג, כך לפחות על פי הצהרת הבמאי. זוהי הודעת פרישה מוגבלת, מפני שהבמאי הצהיר כי הוא ימשיך לביים סרטי טלוויזיה (כבר השלים אחד) ואם לשפוט על פי קצב העבודה שלו בשנים האחרונות, הוא הולך לייצר הרבה מאוד סרטי טלוויזיה. מצד שני, אם הוא אכן פורש מן המסך הגדול, זוהי בשורה… להמשך קריאה
בזמן שהעדכונים מפסטיבל הקולנוע של חיפה געשו כאן בסריטה לאורך חג סוכות וחול המועד, אני עשיתי בניו-יורק בערך את מה שאור ועופר עשו בכרמל – רק בלי לדווח. פסטיבל הקולנוע של ניו-יורק, שהוא האירוע הוותיק והגדול מסוגו בעיר, חגג מהדורה מספר 60 וחזרה מלאה לאולמות. כלומר, בלי גרסה מקוונת לראשונה מזה שנתיים, אבל גם במלוא מובן המילה – הקרנות סולד-אאוט… להמשך קריאה
שלב מאוד מעניין בקריירה של יוצר קולנוע הוא השלב בו הוא יכול להגשים סוג של פריוקט חלומות שלו. גיירמו דל טורו, הבמאי שהסרטים שלו נראים תמיד מעט כמו חלום וכמו משהו שהוא יותר יקר להפקה מאשר יש לו פוטנציאל מסחרי, הגיע לשלב הזה. זה קרה אחרי הזכייה באוסקר על "צורת המים", סרט שאני עדיין אוהב יותר משאר העולם. מאז, דל… להמשך קריאה
לפי חודש בדיוק פרסמנו כאן את מצעד סרטי נטפליקס של סריטה, דירוג המשותף לארבעת הכותבים הקבועים שהביא למצעד שכולנו פחות או יותר שלמים עמו כמכלול. אולם במהלך ההכנה יצא לי להיחשף לעוד כמה סרטים ראויים שיכלו בהחלט להיכנס לו היה מדובר במצעד אישי שלי. טרם כתבנו עליהם בסריטה ולמעשה פספסתי אותם, או את ההזדמנות לצפות בהם, עד לרגע בו ניסינו… להמשך קריאה
נורא חבל לי שעדיין לא הוקרן בישראל ״A Ghost Story״, סרטו של דייויד לאורי שבהיעדר שם עברי רשמי ארשה לעצמי לכנותו ״סיפור רפאים״ מעתה. הייתי משוכנע שאיזשהו פסטיבל או סינמטק ירים את הכפפה ויביא לקהל שלו את אחד הסרטים העצמאיים המדוברים של השנה מאז נרכש בסאנדנס על ידי חברת ההפצה A24, שהופכת משנה לשנה לכוח משמעותי בקולנוע האמריקאי. אבל לסרט אין… להמשך קריאה
הסרט ״אונה״ (Una) מבוסס על המחזה ״ציפור שחורה״ (Blackbird) מאת המחזאי הבריטי דייויד הארוור. המחזה הציג בבכורה בשנת 2005 בפסטיבל הפרינג' באדינבורו, משם המשיך מהר מאוד להצלחה על הבמה בבריטניה ובעוד ארצות רבות ברחבי העולם. ביניהן שתי הפקות אמריקאיות שונות בכיכובו של ג'ף דניאלס - הראשונה ב-2007 יחד עם אליסון פיל, והשנייה בשנה שעברה, כמעט במקביל ליציאת הסרט, כאשר מישל וויליאמס חברה אל… להמשך קריאה
בזכות אולפני ההנפשה של פיקסאר, לפחות פעם בשנה מתבטאים כולם כאילו חזרנו לעידן האולפנים ההוליוודי, בו הגוף האחראי על היצירה חשוב לא פחות מזהות הבמאי. אך מלבד חטיבת האנימציה הפיקסארית קשה למנות יותר מדי שמות נוספים בעלי השפעה דומה, אולי מלבד הכוח העולה העונה לשם ״לייקה״ (LAIKA). אולפני לייקה יצרו לראשונה סרט באורך מלא בשנת 2009, בטכניקת סטופ-מושן שהפכה לסימן ההיכר… להמשך קריאה
״קרול״ (Carol), סרטו החדש של טוד היינס, הוא אחד מן הסרטים אשר הכי אהבתי בתקופה האחרונה. אולי גם אחד מן הסרטים שהכי אהבתי בשנים האחרונות, או אי פעם, אבל על מנת לעמוד מאחורי אמירה כזו דרוש לי עוד זמן. בנוסף, הסרט הוא אחד מן הסרטים הכי מוערכים ביקורתית של השנה. באופן עקרוני, שני נתוני הפתיחה הללו משולבים אחד בשני, אבל הם… להמשך קריאה
ב-9 לנובמבר 1984, בדיוק לפני 30 שנה, יצא לקולנועים בארה"ב סרט אימה עצמאי שענה לשם "סיוט ברחוב אלם" (A Nightmare on Elm Street). מאחורי הסרט הזה עמד ווס קרייבן, אחד מבמאי האימה החשובים ביותר בקולנוע, שבשנות השבעים עיצב את הז'אנר עם "הבית האחרון משמאל" ו"גבעות הפחד", שניהם זכו גם לרימייקים. "סיוט ברחוב אלם" הציג לראשונה את דמותו של פרדי קרוגר.… להמשך קריאה
יש סרטים שעדיף פשוט לחוות. שמחבקים אותך, מפתיעים אותך, מלמדים אותך במהלך הצפייה בדרך שלא ציפית לה. אולי עדיף להיכנס לסרטו של ספייק ג'ונז, "היא" (Her) מבלי לדעת כלום. אם אתם רוצים את ההמלצה שלי, פשוט לכו לראות, ועדיף שתדעו כמה שפחות. הדיון שלי בסרט יכלול מן ההתחלה הרבה ספוילרים (אזהיר כשהם מגיעים), כי הסרט מפתיע ומעמיק כבר מן הפריים… להמשך קריאה
"תופעות לוואי" (Side Effects) הוא סרט הקולנוע האחרון של סטיבן סודרברג, כך לפחות על פי הצהרת הבמאי. זוהי הודעת פרישה מוגבלת, מפני שהבמאי הצהיר כי הוא ימשיך לביים סרטי טלוויזיה (כבר השלים אחד) ואם לשפוט על פי קצב העבודה שלו בשנים האחרונות, הוא הולך לייצר הרבה מאוד סרטי טלוויזיה. מצד שני, אם הוא אכן פורש מן המסך הגדול, זוהי בשורה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות