1 ביוני 2021 מאת אורון שמיר
העיתוי בו צופים וצופות בסרט יכול להכתיב לא מעט מהתגובות אליו. קחו לדוגמה את ״אוסלו״ (Oslo), הפקה של HBO שהגיעה בסוף השבוע אל שרתי HBO MAX בארה״ב, ובישראל לכל מקום בו ניתן לצפות בתכני הרשת (יס, הוט, סלקום). עבור הקהל הישראלי, די במילה אוסלו כדי להכיר לא רק את העיר הנורווגית אלא את שיחות השלום בין הישראלים והפלסטינים בתחילת שנות… להמשך קריאה
22 במאי 2021 מאת לירון סיני
חשבתי שאצליח להתאפק ולא לכתוב שבימים כאלה קיים סיכוי סביר שסקירה המוקדשת ל"סתם אחד" (Nobody) לא תעניין אף אחת או אף אחד. אבל לא, לא התאפקתי. אז סליחה, אבל זה שעשע אותי לרגע אז קיוויתי שאולי גם אתכן ואתכם. בכל אופן, יש סרט כזה, ולא הקדשתי לעצם קיומו יותר מדי מחשבה כשגיליתי עליו. הבנתי שיש דיבור על גבר שחוטף מכות,… להמשך קריאה
11 במאי 2021 מאת אורון שמיר
זו כבר סוג של מסורת שהתפתחה באופן טבעי: אני טס ארצה מארה״ב או חזרה, רואה סרטים במטוס וכותב עליהם פוסט בסריטה. זו הפעם השלישית שאני עושה זאת במרוכז (אחרי פיילוט לא רשמי לפני חמש שנים, ואז התקבעות על פורמט כשנתיים לאחר מכן) ולכן החלטתי ללכת על המהות של המונח ״סרט טיסה״. כיוון שבמסע טרנסאטלנטי יש אינסוף זמן ומעט מאוד מכל… להמשך קריאה
7 במאי 2021 מאת עופר ליברגל
מתלאות ההפצה בעידן הקורונה: אולפני האנימציה של סוני תכננו להוציא בתחילת 2020 סרט בשם "Connected", או "משפחה ברשת" בעברית, אך החליטו לדחות את הפתיחה בכמה חודשים. זה הוביל אותם בדיוק לתוך תקופת הסגרים ובסופו של דבר, אחרי חודשים, החליטו לוותר על הפצה קולנועית ולמכור את זכויות ההפצה לנטפליקס. בדרך השתנה השם ל״The Mitchells vs the Machines״ (שהיה שם הסרט בשלבי… להמשך קריאה
11 באפריל 2021 מאת אורון שמיר
לפני כשנה וחצי, באולם קולנוע, נחשפתי במקרה לטיזר משונה ומסקרן. נראה שאין קשר בין מה שמוצג על המסך לבין עלילה מסוג כלשהו. זה התחיל יותר כמו וידאו-קליפ בכיכובו של מחלק עיתונים מזמר. זה הסתיים בשיחה בין שתי נשים משוחחות על טריילרים של סרטים, מדברות זו על גבי דבריה של חברתה, ומבלי שהפנים שלהן נחשפות. במקום זה, המצלמה מתמקדת בשיערן הצמרירי… להמשך קריאה
3 באפריל 2021 מאת עופר ליברגל
הטקסט הזה מגיע באיחור. "הטיגריס הלבן" (The White Tiger) כבר שוכן בנטפליקס יותר מחודשיים, וזה לא שהוא עלה לשם בסתר. מיד עם צאתו הוא הפך לאחד מן הסרטים הכי נצפים בנטפליקס ישראל וגם נידון בביקורות, כיאה לעיבוד לרב המכר המוערך של ארבינד אדיגה. על התסריט והבימוי מופקד הבמאי האיראני-אמריקאי ראמין בהראני, מי שהוא עדיין בעיני רבים אחד מן היוצרים האמריקאים… להמשך קריאה
26 במרץ 2021 מאת עופר ליברגל
במהלך שיטוט אקראי בתפריט הסרטים של סלקום tv, נתקלתי ב"אני לא שם" (I'm Not There) של טוד היינס, סרט שכמדומני ראיתי פעמיים כאשר הוקרן בקולנוע בארץ בשנת 2008 (בחו"ל הוא יצא בשלהי 2007) ולא צפיתי בו מאז. מה שהפתיע אותי בתקציר ושיכנע אותי סופית לצפות בסרט פעם נוספת הוא הגדרת הז'אנר של הסרט בתפריט של סלקום - ״דוקו״. אומנם התקציר… להמשך קריאה
14 במרץ 2021 מאת לירון סיני
כשאת תופסת את עצמך בהלקאה עצמית על כך שאת לא מתלהבת מסרט כמו שאת אמורה, זו אכזבה מהולה בתמיהה. כי לפעמים ההבנה שאת לא נסחפת איתו מגיעה בהדרגה ובאופן חמקמק. היא לא מתרחשת מיד. וקשה במיוחד לשים עליה את האצבע אם חומרי הגלם שאמורים לאותת לך שהנה, זה סרט בשבילך - ולא רק בשבילך אלא בשביל כולן, בשביל דור העתיד… להמשך קריאה
27 בפברואר 2021 מאת אורון שמיר
להגיד על סרט שעוסק בתגובה האמריקאית לבחירות 2016 לנשיאות שהוא פג תוקף, זה מובן מאליו. אך סרטו השני כבמאי של איש ״הדיילי שואו״ לשעבר, ג׳ון סטיוארט, נועד בכל מקרה לשנת הבחירות המכרעת הקודמת, אז גם הוקרן בארה״ב. אמנם באיחור ובסטרימינג בלבד, מהסיבות הידועות, אבל בזמן. בישראל, זכינו לראות אותו בפסטיבל ירושלים, שהתקיים מעט אחרי הבחירות של 2020 באמריקה. שם קראו… להמשך קריאה
22 בפברואר 2021 מאת אורון שמיר
זה כבר לא סרט אחד או שניים, זה ממש טרנד: הוליווד חוזרת אל שנות ה-60 בכלל וסוף העשור המכונן ההוא בתרבות האמריקאית בפרט. בפסטיבל סאנדנס לבדו, שעל החוויות שלי ממנו דיווחתי בשבועיים האחרונים (בארבעה פוסטים לפי נושאים), ראיתי כמה וכמה. למשל, ״Summer of Soul״ שחזר אל קיץ 69׳, כמאמר השיר של בריאן אדמס, כדי לספר על פסטיבל המוזיקה הלא מספיק… להמשך קריאה
העיתוי בו צופים וצופות בסרט יכול להכתיב לא מעט מהתגובות אליו. קחו לדוגמה את ״אוסלו״ (Oslo), הפקה של HBO שהגיעה בסוף השבוע אל שרתי HBO MAX בארה״ב, ובישראל לכל מקום בו ניתן לצפות בתכני הרשת (יס, הוט, סלקום). עבור הקהל הישראלי, די במילה אוסלו כדי להכיר לא רק את העיר הנורווגית אלא את שיחות השלום בין הישראלים והפלסטינים בתחילת שנות… להמשך קריאה
חשבתי שאצליח להתאפק ולא לכתוב שבימים כאלה קיים סיכוי סביר שסקירה המוקדשת ל"סתם אחד" (Nobody) לא תעניין אף אחת או אף אחד. אבל לא, לא התאפקתי. אז סליחה, אבל זה שעשע אותי לרגע אז קיוויתי שאולי גם אתכן ואתכם. בכל אופן, יש סרט כזה, ולא הקדשתי לעצם קיומו יותר מדי מחשבה כשגיליתי עליו. הבנתי שיש דיבור על גבר שחוטף מכות,… להמשך קריאה
זו כבר סוג של מסורת שהתפתחה באופן טבעי: אני טס ארצה מארה״ב או חזרה, רואה סרטים במטוס וכותב עליהם פוסט בסריטה. זו הפעם השלישית שאני עושה זאת במרוכז (אחרי פיילוט לא רשמי לפני חמש שנים, ואז התקבעות על פורמט כשנתיים לאחר מכן) ולכן החלטתי ללכת על המהות של המונח ״סרט טיסה״. כיוון שבמסע טרנסאטלנטי יש אינסוף זמן ומעט מאוד מכל… להמשך קריאה
מתלאות ההפצה בעידן הקורונה: אולפני האנימציה של סוני תכננו להוציא בתחילת 2020 סרט בשם "Connected", או "משפחה ברשת" בעברית, אך החליטו לדחות את הפתיחה בכמה חודשים. זה הוביל אותם בדיוק לתוך תקופת הסגרים ובסופו של דבר, אחרי חודשים, החליטו לוותר על הפצה קולנועית ולמכור את זכויות ההפצה לנטפליקס. בדרך השתנה השם ל״The Mitchells vs the Machines״ (שהיה שם הסרט בשלבי… להמשך קריאה
לפני כשנה וחצי, באולם קולנוע, נחשפתי במקרה לטיזר משונה ומסקרן. נראה שאין קשר בין מה שמוצג על המסך לבין עלילה מסוג כלשהו. זה התחיל יותר כמו וידאו-קליפ בכיכובו של מחלק עיתונים מזמר. זה הסתיים בשיחה בין שתי נשים משוחחות על טריילרים של סרטים, מדברות זו על גבי דבריה של חברתה, ומבלי שהפנים שלהן נחשפות. במקום זה, המצלמה מתמקדת בשיערן הצמרירי… להמשך קריאה
הטקסט הזה מגיע באיחור. "הטיגריס הלבן" (The White Tiger) כבר שוכן בנטפליקס יותר מחודשיים, וזה לא שהוא עלה לשם בסתר. מיד עם צאתו הוא הפך לאחד מן הסרטים הכי נצפים בנטפליקס ישראל וגם נידון בביקורות, כיאה לעיבוד לרב המכר המוערך של ארבינד אדיגה. על התסריט והבימוי מופקד הבמאי האיראני-אמריקאי ראמין בהראני, מי שהוא עדיין בעיני רבים אחד מן היוצרים האמריקאים… להמשך קריאה
כשאת תופסת את עצמך בהלקאה עצמית על כך שאת לא מתלהבת מסרט כמו שאת אמורה, זו אכזבה מהולה בתמיהה. כי לפעמים ההבנה שאת לא נסחפת איתו מגיעה בהדרגה ובאופן חמקמק. היא לא מתרחשת מיד. וקשה במיוחד לשים עליה את האצבע אם חומרי הגלם שאמורים לאותת לך שהנה, זה סרט בשבילך - ולא רק בשבילך אלא בשביל כולן, בשביל דור העתיד… להמשך קריאה
להגיד על סרט שעוסק בתגובה האמריקאית לבחירות 2016 לנשיאות שהוא פג תוקף, זה מובן מאליו. אך סרטו השני כבמאי של איש ״הדיילי שואו״ לשעבר, ג׳ון סטיוארט, נועד בכל מקרה לשנת הבחירות המכרעת הקודמת, אז גם הוקרן בארה״ב. אמנם באיחור ובסטרימינג בלבד, מהסיבות הידועות, אבל בזמן. בישראל, זכינו לראות אותו בפסטיבל ירושלים, שהתקיים מעט אחרי הבחירות של 2020 באמריקה. שם קראו… להמשך קריאה
זה כבר לא סרט אחד או שניים, זה ממש טרנד: הוליווד חוזרת אל שנות ה-60 בכלל וסוף העשור המכונן ההוא בתרבות האמריקאית בפרט. בפסטיבל סאנדנס לבדו, שעל החוויות שלי ממנו דיווחתי בשבועיים האחרונים (בארבעה פוסטים לפי נושאים), ראיתי כמה וכמה. למשל, ״Summer of Soul״ שחזר אל קיץ 69׳, כמאמר השיר של בריאן אדמס, כדי לספר על פסטיבל המוזיקה הלא מספיק… להמשך קריאה
תגובות אחרונות