12 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
אחת מהאמירות שהכי מרגיזות אצלי אצל קולגות, לרבות כאלו שאני מעריך וממתין לכל ביקורת חדשה שלהם, היא "לא סרט לכל אחד". זה הרי משפט שאפשר להגיד על כל סרט וסרט. החוכמה בטקסט ביקורתי היא לנסות לכוון את הקהל שהסרט הוא כן עבורו, וגם להזהיר את האחרים. מנגד אני נוטה לומר, בעיקר לעצמי, כי מי שינסה לעשות סרט שיתאים לכל אחד… להמשך קריאה
23 בדצמבר 2023 מאת אורון שמיר
גילוי במאי חדש, ברמה של כוכב עולה בשמי הקולנוע העולמי, מסתיים לרוב בציפייה לסרטו הבא. ברצון לבחון האם לשווא שיננתי את השם, האם פגישתנו הראשונה הייתה אירוע קוסמי. לכן לרוב ארוץ אל ימד״ב לבדוק מהו הפרויקט הבא של אותו מטאור, וכשמדובר בהמתנה של כמה חודשים בלבד זו תחושה מספקת מאין כמוה. כך היה עם ארי אסטר, שהתפרץ אל חיינו ב-2018… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2023 מאת עופר ליברגל
שלוש שנים אחרי סרט הבכורה שלו, "תפוחים", הבמאי היווני כריסטוס ניקו עובר ליצור סרט דובר אנגלית עם שחקנים מוכרים. זו קפיצת מדרגה מרשימה אחרי סרט בודד שמראה אמון בבמאי, אמון שהוא לא מובן מאליו מאחר שהסרט הראשון שלו היה מרשים אבל גם מוזר. הסרט החדש אמנם מופץ ישירות לשירות הסטרימינג של אפל, אבל הוא בהחלט סוג של פרויקט יוקרתי במידה… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
"לא צריך הרבה על מנת להבין כי הבעיות של שלושה אנשים קטנים לא מסתכמות ליותר מערימת שעועית בעולם המטורף הזה" אני חש כי אנו חיים בתקופה לא פשוטה, בלשון המעטה. המצב הפוליטי בעולם ובארץ הוא קרקע למלא חששות לגבי ההווה והעתיד, ולפעמים אני מרגיש שזו לא העת לכתוב על אמנות ובידור, ולא הזמן להדגיש סרטים העוסקים בנושאים זוטרים לכאורה. אבל… להמשך קריאה
22 באפריל 2023 מאת עופר ליברגל
דומה כי תופעה בולטת בקולנוע של השנה החולפת היא משהו שניתן לכנות "חופש אמנותי מוחלט" - סדרה של סרטים של במאים מוכשרים שיצרו סרט אישי, ארוך מאוד, בעל תכנים פרובוקטיביים ומספר סצנות שדומה כי אולפני קולנוע לא היו מאשרים להפיק בעבר. המחצית השנייה של 2022 הביאה לנו את "בארדו", "בלונדינית" ו"בבילון". כולם פיצלו את המבקרים ואת הקהל ובכולם נדמה כי… להמשך קריאה
21 באפריל 2023 מאת אורון שמיר
ארי אסטר הוא קולנוען שקשה להתעלם מנוכחותו בשיח. בחמש השנים האחרונות הספיק לפרוץ בגדול עם סרטו הראשון באורך מלא, ״תורשתי״, ולרכוש לעצמו שם בזכות ״מידסומר״. כיוון שהסרטים יצאו בסמיכות, ב-2018 ואז ב-2019, הם היו כמו איזה אגרוף כפול לפרצוף של הקולנוע האמריקאי העצמאי או שני מרפקים הישר לצלעות של עולם קולנוע האימה. החיבה לסרטי אסטר איחדה סינפילים כבדים וחובבי אימה… להמשך קריאה
2 במרץ 2023 מאת עופר ליברגל
קשה לדבר על סרט של דיסני+ במונחים של סרט עצמאי, אבל גם קשה לחשוב על "הבריון" (Bruiser), סרט הביכורים של מיילס וורן, בתור משהו שונה מסרט עצמאי. הוא שייך לחטיבה חדשה יחסית בתאגיד דיסני בשם Onyx, שתפקידה להביא לקהל סרטים הנוגעים באוכלוסיות שלא מיוצגות מספיק על גבי מסך הקולנוע, או שירותי הסטרימינג (בארה״ב הוא מופץ דרך שירות hulu). במקרה של… להמשך קריאה
17 בפברואר 2023 מאת עופר ליברגל
הסקירה הזו מגיעה באיחור. בסרט "לזלי היקרה" (To Leslie) כמעט צפיתי בפסטיבל חיפה, אך בסוף הלו"ז שלי היה עמוס והחלטתי להקדיש את הזמן לסרטים אחרים. כעבור מספר שבועות הוא עלה למסכים בישראל ופספסתי לגמרי את העובדה כי זה אותו סרט, ולא הספקתי לצפות בו לפני שירד. זה לא דבר נדיר וזה קורה לסרטים רבים: סרטים טובים שלא זוכים לתשומת לב… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2022 מאת עופר ליברגל
ברוכים הבאים לממלכת אפל TV+ שירות הסטרימינג שמתרגם את סרטיו לעברית, אבל לא נותן להם כותרת, או לפחות לא משלב אותה בגוף הסרט. כך שאין לי מושג איזה שם עברי ניתן לסרט ״Causeway״, סרט שנקרא על שם מילה שאני לא בטוח שיש לה תרגום עברי. נגיד "שביל מעבר", "מעבר מוגבה" או כפי שהמילון מורפיקס באינטרט כותב "הגבהה לשם מעבר על… להמשך קריאה
6 בנובמבר 2022 מאת עופר ליברגל
"במרכז תמיד היה ג'ונאס. הוא היה הנביא שלנו. הוא הראה לנו את הדרך" - מרטין סקורסזי ביום שני (ה-7 לנובמבר) תיפתח בסינמטק תל אביב מחווה ליוצר ג'ונאס מקאס, מחווה שאחרי שבוע בתל אביב תוצג גם בסינמטק ירושלים. מקאס הוא אחת מדמויות המפתח החשובות ביותר בקלונוע האמריקאי בכלל ובקולנוע העצמאי/ניסיוני של ניו יורק בפרט. שם לא מוכר מספיק בארץ, שהוא קודם… להמשך קריאה
אחת מהאמירות שהכי מרגיזות אצלי אצל קולגות, לרבות כאלו שאני מעריך וממתין לכל ביקורת חדשה שלהם, היא "לא סרט לכל אחד". זה הרי משפט שאפשר להגיד על כל סרט וסרט. החוכמה בטקסט ביקורתי היא לנסות לכוון את הקהל שהסרט הוא כן עבורו, וגם להזהיר את האחרים. מנגד אני נוטה לומר, בעיקר לעצמי, כי מי שינסה לעשות סרט שיתאים לכל אחד… להמשך קריאה
"לא צריך הרבה על מנת להבין כי הבעיות של שלושה אנשים קטנים לא מסתכמות ליותר מערימת שעועית בעולם המטורף הזה" אני חש כי אנו חיים בתקופה לא פשוטה, בלשון המעטה. המצב הפוליטי בעולם ובארץ הוא קרקע למלא חששות לגבי ההווה והעתיד, ולפעמים אני מרגיש שזו לא העת לכתוב על אמנות ובידור, ולא הזמן להדגיש סרטים העוסקים בנושאים זוטרים לכאורה. אבל… להמשך קריאה
דומה כי תופעה בולטת בקולנוע של השנה החולפת היא משהו שניתן לכנות "חופש אמנותי מוחלט" - סדרה של סרטים של במאים מוכשרים שיצרו סרט אישי, ארוך מאוד, בעל תכנים פרובוקטיביים ומספר סצנות שדומה כי אולפני קולנוע לא היו מאשרים להפיק בעבר. המחצית השנייה של 2022 הביאה לנו את "בארדו", "בלונדינית" ו"בבילון". כולם פיצלו את המבקרים ואת הקהל ובכולם נדמה כי… להמשך קריאה
ארי אסטר הוא קולנוען שקשה להתעלם מנוכחותו בשיח. בחמש השנים האחרונות הספיק לפרוץ בגדול עם סרטו הראשון באורך מלא, ״תורשתי״, ולרכוש לעצמו שם בזכות ״מידסומר״. כיוון שהסרטים יצאו בסמיכות, ב-2018 ואז ב-2019, הם היו כמו איזה אגרוף כפול לפרצוף של הקולנוע האמריקאי העצמאי או שני מרפקים הישר לצלעות של עולם קולנוע האימה. החיבה לסרטי אסטר איחדה סינפילים כבדים וחובבי אימה… להמשך קריאה
קשה לדבר על סרט של דיסני+ במונחים של סרט עצמאי, אבל גם קשה לחשוב על "הבריון" (Bruiser), סרט הביכורים של מיילס וורן, בתור משהו שונה מסרט עצמאי. הוא שייך לחטיבה חדשה יחסית בתאגיד דיסני בשם Onyx, שתפקידה להביא לקהל סרטים הנוגעים באוכלוסיות שלא מיוצגות מספיק על גבי מסך הקולנוע, או שירותי הסטרימינג (בארה״ב הוא מופץ דרך שירות hulu). במקרה של… להמשך קריאה
הסקירה הזו מגיעה באיחור. בסרט "לזלי היקרה" (To Leslie) כמעט צפיתי בפסטיבל חיפה, אך בסוף הלו"ז שלי היה עמוס והחלטתי להקדיש את הזמן לסרטים אחרים. כעבור מספר שבועות הוא עלה למסכים בישראל ופספסתי לגמרי את העובדה כי זה אותו סרט, ולא הספקתי לצפות בו לפני שירד. זה לא דבר נדיר וזה קורה לסרטים רבים: סרטים טובים שלא זוכים לתשומת לב… להמשך קריאה
ברוכים הבאים לממלכת אפל TV+ שירות הסטרימינג שמתרגם את סרטיו לעברית, אבל לא נותן להם כותרת, או לפחות לא משלב אותה בגוף הסרט. כך שאין לי מושג איזה שם עברי ניתן לסרט ״Causeway״, סרט שנקרא על שם מילה שאני לא בטוח שיש לה תרגום עברי. נגיד "שביל מעבר", "מעבר מוגבה" או כפי שהמילון מורפיקס באינטרט כותב "הגבהה לשם מעבר על… להמשך קריאה
"במרכז תמיד היה ג'ונאס. הוא היה הנביא שלנו. הוא הראה לנו את הדרך" - מרטין סקורסזי ביום שני (ה-7 לנובמבר) תיפתח בסינמטק תל אביב מחווה ליוצר ג'ונאס מקאס, מחווה שאחרי שבוע בתל אביב תוצג גם בסינמטק ירושלים. מקאס הוא אחת מדמויות המפתח החשובות ביותר בקלונוע האמריקאי בכלל ובקולנוע העצמאי/ניסיוני של ניו יורק בפרט. שם לא מוכר מספיק בארץ, שהוא קודם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות