23 במרץ 2025 מאת עופר ליברגל
הערת פתיחה: הטקסט בפוסט הזה נכתב לפני יותר משבוע, בין היתר לפני חידוש המלחמה בעזה ושאר אירועים אשר פקדו את הארץ. אני מניח שהיום לא הייתי במצב רוח המתאים לכתוב על הסרט, או לקרוא אודותיו. אולם ייתכן ויש חשיבות בכל זאת להמשיך לדון בתרבות, גם כזו אשר ייתכן והיא פחות רצינית במבט ראשון. מבטיח לחזור לכתוב על דברים נוספים בקרוב.… להמשך קריאה
21 בפברואר 2025 מאת עופר ליברגל
על סרטו של בריידי קורביי, "הברוטליסט" (The Brutalist), כתבתי לראשונה כאשר הציג בפסטיבל הסרטים של ונציה. אהבתי אותו מן הרגע הראשון. מאז צפיתי בסרט על מסך גדול עוד פעמיים לצורך כתיבת פוסט זה, ניתוח מעט יותר מעמיק של חלק מן ההיבטים השונים של הסרט. כבר כשצפיתי הנחתי כי הוא היה מועמד לפרסים רבים וכעת זה אכן המצב, כולל 10 מועמדויות… להמשך קריאה
6 בפברואר 2025 מאת רוי יודקביץ׳
מאז שזכה בגיל 26 בדקל הזהב בפסטיבל קאן, עם סרט הביכורים שלו "סקס, שקרים ווידאוטייפ", סטיבן סודרברג הוא אחד הקולנוענים העסוקים והמיוחדים שפועלים בעולם. במהלך הקריירה המסועפת והמרשימה שלו, ביים סודרברג 34 סרטים באורך מלא ועוד מספר סדרות טלוויזיה. הוא התנסה בכמעט כל ז'אנר שקיים, עבד בתוך מערכת האולפנים הגדולים וגם בקולנוע העצמאי בכמה תחנות לאורך הדרך, זכה באוסקר אחד… להמשך קריאה
12 בינואר 2025 מאת רוי יודקביץ׳
כמו הרבה שחקנים לפניו, גם ג'סי אייזנברג עשה בסופו של דבר את המעבר אל כיסא הבמאי. אחרי קריירת משחק של יותר מעשרים שנה, בה התפרסם בזכות דמויותיו הנוירוטיות, לרוב בסרטים אמריקאיים עצמאיים כמו "חיים בין השורות" ו"סוף הסיור", לצד תפקידים בסרטים בעלי פרופיל גבוה יותר כמו ב"הרשת החברתית" או בתור הנבל לקס לות'ר ב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" ו"ליגת הצדק",… להמשך קריאה
13 בדצמבר 2024 מאת עופר ליברגל
הבמאי שון בייקר צמח מן הקולנוע אמריקאי הכי דל בתקציב או ביחס ציבור. דומה כי מסרט לסרט הוא צבר יותר קהל. אם את סרטיו המוקדמים כגון "נסיך ברודווי" (Prince of Broadway) כמעט אף אחד לא ראה בזמן אמת, "סטארלט" (Starlet) קיבל קצת תשומת בפסטיבלים, "טנג'רין" (Tangerine) הפך ללהיט בפסטיבלים, "פרויקט פלורידה" (The Florida Project) כבר היה נוכח בשיח של האוסקר… להמשך קריאה
12 בפברואר 2024 מאת עופר ליברגל
אחת מהאמירות שהכי מרגיזות אצלי אצל קולגות, לרבות כאלו שאני מעריך וממתין לכל ביקורת חדשה שלהם, היא "לא סרט לכל אחד". זה הרי משפט שאפשר להגיד על כל סרט וסרט. החוכמה בטקסט ביקורתי היא לנסות לכוון את הקהל שהסרט הוא כן עבורו, וגם להזהיר את האחרים. מנגד אני נוטה לומר, בעיקר לעצמי, כי מי שינסה לעשות סרט שיתאים לכל אחד… להמשך קריאה
23 בדצמבר 2023 מאת אורון שמיר
גילוי במאי חדש, ברמה של כוכב עולה בשמי הקולנוע העולמי, מסתיים לרוב בציפייה לסרטו הבא. ברצון לבחון האם לשווא שיננתי את השם, האם פגישתנו הראשונה הייתה אירוע קוסמי. לכן לרוב ארוץ אל ימד״ב לבדוק מהו הפרויקט הבא של אותו מטאור, וכשמדובר בהמתנה של כמה חודשים בלבד זו תחושה מספקת מאין כמוה. כך היה עם ארי אסטר, שהתפרץ אל חיינו ב-2018… להמשך קריאה
11 בנובמבר 2023 מאת עופר ליברגל
שלוש שנים אחרי סרט הבכורה שלו, "תפוחים", הבמאי היווני כריסטוס ניקו עובר ליצור סרט דובר אנגלית עם שחקנים מוכרים. זו קפיצת מדרגה מרשימה אחרי סרט בודד שמראה אמון בבמאי, אמון שהוא לא מובן מאליו מאחר שהסרט הראשון שלו היה מרשים אבל גם מוזר. הסרט החדש אמנם מופץ ישירות לשירות הסטרימינג של אפל, אבל הוא בהחלט סוג של פרויקט יוקרתי במידה… להמשך קריאה
11 באוגוסט 2023 מאת עופר ליברגל
"לא צריך הרבה על מנת להבין כי הבעיות של שלושה אנשים קטנים לא מסתכמות ליותר מערימת שעועית בעולם המטורף הזה" אני חש כי אנו חיים בתקופה לא פשוטה, בלשון המעטה. המצב הפוליטי בעולם ובארץ הוא קרקע למלא חששות לגבי ההווה והעתיד, ולפעמים אני מרגיש שזו לא העת לכתוב על אמנות ובידור, ולא הזמן להדגיש סרטים העוסקים בנושאים זוטרים לכאורה. אבל… להמשך קריאה
22 באפריל 2023 מאת עופר ליברגל
דומה כי תופעה בולטת בקולנוע של השנה החולפת היא משהו שניתן לכנות "חופש אמנותי מוחלט" - סדרה של סרטים של במאים מוכשרים שיצרו סרט אישי, ארוך מאוד, בעל תכנים פרובוקטיביים ומספר סצנות שדומה כי אולפני קולנוע לא היו מאשרים להפיק בעבר. המחצית השנייה של 2022 הביאה לנו את "בארדו", "בלונדינית" ו"בבילון". כולם פיצלו את המבקרים ואת הקהל ובכולם נדמה כי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות