1 באפריל 2025 מאת לירון סיני
יש לי הרגשה, לא יודעת למה, שאם אבדוק כמה פינות אימה חודשיות אחורה, יתברר שכמעט בכולן יש התייחסות למצב, וחצי התנצלות או התנצלות מלאה על עצם העיסוק בקולנוע זוועות במציאות שכזו. היות והמציאות נמשכת ונמתחת כמו סליל תיל חלוד שאין לו סוף, רק התהדקות איטית מסביב לצוואר השפיות שלנו, אני מוצאת חיפוש נחמה בזוועות בדיוניות. או לא בדיוניות אבל יותר,… להמשך קריאה
6 בפברואר 2025 מאת רוי יודקביץ׳
מאז שזכה בגיל 26 בדקל הזהב בפסטיבל קאן, עם סרט הביכורים שלו "סקס, שקרים ווידאוטייפ", סטיבן סודרברג הוא אחד הקולנוענים העסוקים והמיוחדים שפועלים בעולם. במהלך הקריירה המסועפת והמרשימה שלו, ביים סודרברג 34 סרטים באורך מלא ועוד מספר סדרות טלוויזיה. הוא התנסה בכמעט כל ז'אנר שקיים, עבד בתוך מערכת האולפנים הגדולים וגם בקולנוע העצמאי בכמה תחנות לאורך הדרך, זכה באוסקר אחד… להמשך קריאה
3 בפברואר 2025 מאת עופר ליברגל
"חברה מושלמת" (Companion) הוא סרט שמספק בידור טוב. אולי הוא שואף להבריק ולא ממש מצליח בכך, אבל הצפייה בו בהחלט סוחפת בלי לזלזל יותר מדי באינטליגנציה של הקהל וברגעיו הטובים הוא בעיקר מצחיק מאוד. ייתכן וזה מה שחשוב לדעת על הסרט לפני הצפייה, שהטון שלו בהחלט פונה גם לקומי. חשוב לדעת שמדובר גם בקולנוע ז'אנרי, והז'אנר הוא לא רק קומדיה:… להמשך קריאה
1 בפברואר 2025 מאת לירון סיני
אין כמו לפתוח שנה חדשה, דף חלק ומרענן של צפייה בסרטים מבלי להתחשבן עם השנה שעברה ולגרור רשימות על גבי רשימות במסמכים דיגיטליים שונים בשלל פורמטים. שום המשך מסחרר של רדיפה אחרי זנב הצפייה של עצמך במעגלים, בין משהו ישן שרוצה להשלים, למלאי חדש אימה ובכלל, שממשיך להגיע. ומה עם כל סרטי הפסטיבלים שלא זמינים והיי הנה אחד או שניים… להמשך קריאה
1 בינואר 2025 מאת אור סיגולי
הסרט האחרון בהחלט של שנת 2024 היה "נוספרטו", שיצא סוג של רשמית ב-31 בדצמבר, שבוע אחרי צאתו בארה"ב במיוחד לכריסמס. זה ללא ספק אחד הסרטים המצופים ביותר של התקופה, יצירתו החדשה של רוברט אגרס האמריקאי ("המכשפה", "המגדלור", "מלך הצפון") שהפך לבמאי שמחולל סקרנות גבוהה לכל פרויקט חדש שלו. כפי ששמו מרמז, מדובר בעיבוד חדש לעלילות הערפד המפורסם, ומככבים בו לילי-רוז… להמשך קריאה
30 בנובמבר 2024 מאת לירון סיני
חשבתי שיהיה לי שלל דל החודש, ואולי אלו מחשבות מתפזרות לקראת סיום השנה הבלתי נסלחת הזו. אבל מתוך ערימות של צפייה, חלקן איומות - אל תתקרבו ל"Apartment 7A", לא כי הוא פריקוול ל"תינוקה של רוזמרי", אלא כי הוא פריקוול חסר מעוף - התקבצו ארבעה סרטים טובים למדי למדור נובמבר של אימה לנשמה. כל אחד בסגנון שונה לגמרי, אחד בקולנוע ממש… להמשך קריאה
31 באוקטובר 2024 מאת לירון סיני
לפני כמה שנים חזרתי ממסיבה ואנשים הסתכלו עליי במבט רווי תמהון. יכול להיות שהייתי עם כובע מחודד, כפפות בעלות נוכחות, קרניים מלאות כוונה, או אביזר אחר כלשהו שהסגיר שאני במצב רוח טוב במיוחד. "יש איזה תאריך מיוחד היום?" שאלו העוברים והשבים שהיה להם ברור שלא, פורים לא בא פעמיים בשנה, אבל הם כבר איתרו עוד כמה שהיו לבושים רמה אחת… להמשך קריאה
28 באוקטובר 2024 מאת לירון סיני
הימים הם ימי אוקטובר, שאמור להיות חודש טוב לצפייה בסרטי אימה כמיטב המסורת, הרבה לפני שאנחנו התחלנו למנות את הימים במאות לסיוט שהחיים שלנו מתנהלים בו. ובעודי מלקטת את כל מה שאצליח לתפוס בין מחויבויות החיים, הגיע "סמייל 2" (Smile 2), שיצא אצלנו להפצה מסחרית. ההמשך של פארקר פין, אותו במאי ותסריטאי של הסרט הראשון מלפני שנתיים בקושי, למסיבת ההפחדות… להמשך קריאה
29 בספטמבר 2024 מאת לירון סיני
יש משהו מבלבל עד כדי גיחוך בהתבוננות אחורה אל פוסטים מלפני כמה שנים, כאן ובכלל. לא פעם הם נפתחים בהתנצלות מקדימה, בגלל מצב קשה עלום כלשהו. למה עלום? כי במרוצת השנים לפעמים האירועים החד-פעמיים, התקדימיים כפי שחווינו אותם בזמן אמת, מתערבלים לכדי בלילה מסויטת אחת. על מה התנצלנו שרצינו להמשיך לכתוב ב-2019, לאילו פחדים יומיומיים התייחסנו ב-2017 כשהרי עכשיו הכי… להמשך קריאה
15 בספטמבר 2024 מאת לירון סיני
כמה מעצבנים האמריקאים, עם חוסר היכולת שלהם להכיל שום דבר בשפה זרה. כלומר, זרה להם, עד לרמה שלפעמים הם עושים עיבודים מחדש גם לסרטים ולסדרות דוברי אנגלית בריטית רק כדי שיהיו ״אמריקאים יותר״. דוגמאות שקופצות לראש הן דווקא מהטלוויזיה כמו "החיים על מאדים" ו"ברודצ'רץ," שם הגדילו ללהק את אותו שחקן לתפקיד הראשי - רק שיעשה מבטא מאנפף וקל יותר להבנה,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות