4 בספטמבר 2023 מאת אור סיגולי
מאז הקמת סריטה בספטמבר 2010 ועד היום, כתבנו על כמות עצומה של סרטים, חלק לא קטן מהם כאלו שיצאו לעולם הרבה לפני שנת ההשקה שלנו. בערך פעם בשבוע, אפילו יותר בתקופות של יבול חלש, אנחנו מוצאים את הזמן לחזור אחורה, לבדוק מחדש סרטים שכבר ראינו ולגלות כאלו שפספסנו, מכל העולם אבל לא מעט מהם מישראל. בין אם רטרוספקטיבות ליוצרים ויוצרות… להמשך קריאה
31 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
עם הטקס השישי של פרסי הקולנוע אנחנו נכנסים לעידן חדש בפרויקט. לא מבחינת האקדמיה או הפרס, אלו נשארו בדיוק אותו דבר, אבל החל מהנקודה הזו משהו אצלי משתנה. 1995 היא שנה משמעותית בשבילי כי אז, כשהייתי בן 12, גיליתי את הקולנוע הישראלי, והכול נצבע בצבעים אחרים. סרט הקולנוע הישראלי הראשון שראיתי בקולנוע היה "עץ הדומים תפוס", ולאחריו הגיע "לילסדה" (קצת… להמשך קריאה
27 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
את הפרק הזה אני מבקש להקדיש לזכרו של המפיק איתן אבן, שלפני כמה ימים התבשרנו בצער רוב על מותו בגיל 75. אבן לא קשור ישירות לזוכה "שחור", אבל לא רק שהוא מפיק רב פעלים שתרם רבות לקולנוע הישראלי, וכמה מסרטיו עוד יוזכרו בהמשך הפרויקט ("עץ הדומים תפוס", "מסוכנת" והזוכה "אביבה אהובתי"), הוא גם היה יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה בין… להמשך קריאה
21 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
בשנתו הרביעית של פרס הקולנוע הישראלי (אז עדיין נטול שם רשמי), נראה כאילו הוא מתחיל לקבל צורה של טקס אמיתי, אבל בגדול זה היה עדיין כאוס משונה למדי. 11 סרטים נרשמו לתחרות (שלושה פחות משנה שעברה) ונכנסו לסבב הצבעה בודד, שבעצם קבע רק את הזוכה, ואת אלו שמשתרכים אחריו. במעמד הטקס עצמו, ולא לפני, הוכרזו הארבעה שזכו בהכי הרבה קולות… להמשך קריאה
17 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
ברשותכם, רגע קל של עניינים טכניים לפני שאנחנו צוללים לטקס פרסי הקולנוע הישראלי השלישי במספר, ולזוכה המונומנטלי שלו. הטקס של 1992 הוא היחיד שלא הצלחתי לדלות מידע לגבי מתכונת חלוקת הפרסים בו. כלומר אינני יכול לדעת האם, כמו בשנתיים שקדמו, כל הסרטים הרשומים היו מועמדים אוטומטית, או שהתבצע שלב סינון, כמו שיקרה מ-1993 ואילך. לא במשרדי האקדמיה, לא בארכיונים מצולמים,… להמשך קריאה
13 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
טקס פרסי הקולנוע הישראלי השני במספר, זה של סרטי 1991, היה מוזר אפילו יותר מהראשון, תוצאה של המאבק הבלתי נגמר של תעשיית הקולנוע להצדיק את קיומה המאוים ללא הפסק. רואים את זה בקלות דרך המספרים: על פי "הקולנוע הישראלי" של מאיר שניצר, רק שבעה סרטים ישראלים הופקו ב-1991, אך שניים מהם, "זמן הגמל" ו"קיץ אצל אריקה", נרשמו לפרס התעשייה שנה… להמשך קריאה
10 באוגוסט 2023 מאת אור סיגולי
זה כנראה היה בלתי נמנע, אפשר להודות על האמת, אבל במקביל גם עורר אצלי לא מעט ספקות וחששות. אחרי פרויקט כל זוכי האוסקר, פרויקט העיבודים לסטיבן קינג ופרויקט מפסידי האוסקר, הקונספט של כתיבה סדרתית על הזוכים בתחרות הקולנוע הישראלי ריחף מעלי כל הזמן. ניסיתי לברוח מזה, לא אבוש לומר, והתחלתי לעבוד על פרויקט זוכי פסטיבל קאן וזוכי האוסקר לסרט הבינלאומי… להמשך קריאה
מאז הקמת סריטה בספטמבר 2010 ועד היום, כתבנו על כמות עצומה של סרטים, חלק לא קטן מהם כאלו שיצאו לעולם הרבה לפני שנת ההשקה שלנו. בערך פעם בשבוע, אפילו יותר בתקופות של יבול חלש, אנחנו מוצאים את הזמן לחזור אחורה, לבדוק מחדש סרטים שכבר ראינו ולגלות כאלו שפספסנו, מכל העולם אבל לא מעט מהם מישראל. בין אם רטרוספקטיבות ליוצרים ויוצרות… להמשך קריאה
עם הטקס השישי של פרסי הקולנוע אנחנו נכנסים לעידן חדש בפרויקט. לא מבחינת האקדמיה או הפרס, אלו נשארו בדיוק אותו דבר, אבל החל מהנקודה הזו משהו אצלי משתנה. 1995 היא שנה משמעותית בשבילי כי אז, כשהייתי בן 12, גיליתי את הקולנוע הישראלי, והכול נצבע בצבעים אחרים. סרט הקולנוע הישראלי הראשון שראיתי בקולנוע היה "עץ הדומים תפוס", ולאחריו הגיע "לילסדה" (קצת… להמשך קריאה
את הפרק הזה אני מבקש להקדיש לזכרו של המפיק איתן אבן, שלפני כמה ימים התבשרנו בצער רוב על מותו בגיל 75. אבן לא קשור ישירות לזוכה "שחור", אבל לא רק שהוא מפיק רב פעלים שתרם רבות לקולנוע הישראלי, וכמה מסרטיו עוד יוזכרו בהמשך הפרויקט ("עץ הדומים תפוס", "מסוכנת" והזוכה "אביבה אהובתי"), הוא גם היה יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה בין… להמשך קריאה
בשנתו הרביעית של פרס הקולנוע הישראלי (אז עדיין נטול שם רשמי), נראה כאילו הוא מתחיל לקבל צורה של טקס אמיתי, אבל בגדול זה היה עדיין כאוס משונה למדי. 11 סרטים נרשמו לתחרות (שלושה פחות משנה שעברה) ונכנסו לסבב הצבעה בודד, שבעצם קבע רק את הזוכה, ואת אלו שמשתרכים אחריו. במעמד הטקס עצמו, ולא לפני, הוכרזו הארבעה שזכו בהכי הרבה קולות… להמשך קריאה
ברשותכם, רגע קל של עניינים טכניים לפני שאנחנו צוללים לטקס פרסי הקולנוע הישראלי השלישי במספר, ולזוכה המונומנטלי שלו. הטקס של 1992 הוא היחיד שלא הצלחתי לדלות מידע לגבי מתכונת חלוקת הפרסים בו. כלומר אינני יכול לדעת האם, כמו בשנתיים שקדמו, כל הסרטים הרשומים היו מועמדים אוטומטית, או שהתבצע שלב סינון, כמו שיקרה מ-1993 ואילך. לא במשרדי האקדמיה, לא בארכיונים מצולמים,… להמשך קריאה
טקס פרסי הקולנוע הישראלי השני במספר, זה של סרטי 1991, היה מוזר אפילו יותר מהראשון, תוצאה של המאבק הבלתי נגמר של תעשיית הקולנוע להצדיק את קיומה המאוים ללא הפסק. רואים את זה בקלות דרך המספרים: על פי "הקולנוע הישראלי" של מאיר שניצר, רק שבעה סרטים ישראלים הופקו ב-1991, אך שניים מהם, "זמן הגמל" ו"קיץ אצל אריקה", נרשמו לפרס התעשייה שנה… להמשך קריאה
זה כנראה היה בלתי נמנע, אפשר להודות על האמת, אבל במקביל גם עורר אצלי לא מעט ספקות וחששות. אחרי פרויקט כל זוכי האוסקר, פרויקט העיבודים לסטיבן קינג ופרויקט מפסידי האוסקר, הקונספט של כתיבה סדרתית על הזוכים בתחרות הקולנוע הישראלי ריחף מעלי כל הזמן. ניסיתי לברוח מזה, לא אבוש לומר, והתחלתי לעבוד על פרויקט זוכי פסטיבל קאן וזוכי האוסקר לסרט הבינלאומי… להמשך קריאה
תגובות אחרונות