12 באוקטובר 2013 מאת אור סיגולי
אנשים שצופים בכמות גדולה של סרטים אוהבים להגיד שהם יכולים לזהות האם הסרט יהיה לטעמם או לא כבר בעשרים הדקות הראשונות (אם לא פחות). האמת היא שאני מכיר ומזדהה עם העניין הזה. קשה לי להזכר בסרט שבו סבלתי ברבע שעה הראשונה שלו אך לפתע התהפך לגמרי ושאב אותי פנימה. לעיתים זה לא קשור לעניין הסרט עצמו, שאולי באמת השתפר, אבל… להמשך קריאה
1 בספטמבר 2012 מאת אורון שמיר
כמו נשיפה אחרונה על גחלים כבויות שמציתה בהם לפתע זיק חדש, כך גם טרנדים קולנועיים מאוסים מאיימים לגווע ברגע שמגיע סרט חדש המתגאה להשתייך אליהם. אם חשבתם שנפטרנו סופית מאופנת ריבוי העלילות והסיפורים בסרט אחד אוניברסלי, לא כך הדבר. אין הכוונה לפסיפסים בנויים לעילא כמו שהתמחה בהם רוברט אלטמן מחד, או לקומדיות רומנטיות מלאות כוכבים וכוכבות וחסרות נשמה מן העבר… להמשך קריאה
אנשים שצופים בכמות גדולה של סרטים אוהבים להגיד שהם יכולים לזהות האם הסרט יהיה לטעמם או לא כבר בעשרים הדקות הראשונות (אם לא פחות). האמת היא שאני מכיר ומזדהה עם העניין הזה. קשה לי להזכר בסרט שבו סבלתי ברבע שעה הראשונה שלו אך לפתע התהפך לגמרי ושאב אותי פנימה. לעיתים זה לא קשור לעניין הסרט עצמו, שאולי באמת השתפר, אבל… להמשך קריאה
כמו נשיפה אחרונה על גחלים כבויות שמציתה בהם לפתע זיק חדש, כך גם טרנדים קולנועיים מאוסים מאיימים לגווע ברגע שמגיע סרט חדש המתגאה להשתייך אליהם. אם חשבתם שנפטרנו סופית מאופנת ריבוי העלילות והסיפורים בסרט אחד אוניברסלי, לא כך הדבר. אין הכוונה לפסיפסים בנויים לעילא כמו שהתמחה בהם רוברט אלטמן מחד, או לקומדיות רומנטיות מלאות כוכבים וכוכבות וחסרות נשמה מן העבר…
תגובות אחרונות