24 בספטמבר 2014 מאת אורון שמיר
אתמול סיכמנו עוד שנה של פעילות בבלוג, רגע לפני שהאופירים הסתיימו להם ודרשו גם הם התייחסות מסכמת. והערב תיכנס בשערים שנה עברית חדשה, הרגע בו אנחנו כאן בסריטה מביטים מעבר לכתף על הקולנוע הישראלי של אשתקד - ובדרך כלל מחייכים. לפעמים החיוך מנומס, לפעמים הוא נובע מעומק הלב ונעצר רק באוזניים. כמו השנה, למשל. החל ממחר בערב - רק דברים… להמשך קריאה
22 במאי 2014 מאת אורון שמיר
שישה סרטים עולים היום לאקרנים, מתוכם שניים ישראלים, ואחד הוא רימייק אמריקאי (בתיאוריה לפחות) לסרט ישראלי. השלושה האחרים הם רומני ותיק, סקנדינבי עתיק וכדי שנזכור באיזה זמן בשנה אנחנו נמצאים עכשיו, יש גם סרט קיץ הוליוודי מלא בגיבורי על ודברים מתפוצצים. בפינת הפלוס נסתכל לאחור על השבוע שהיה ונערך לבאות. ״ערבאני״, סרטו של עדי עדואן, נחשב לסרט הדרוזי הראשון. או… להמשך קריאה
אתמול סיכמנו עוד שנה של פעילות בבלוג, רגע לפני שהאופירים הסתיימו להם ודרשו גם הם התייחסות מסכמת. והערב תיכנס בשערים שנה עברית חדשה, הרגע בו אנחנו כאן בסריטה מביטים מעבר לכתף על הקולנוע הישראלי של אשתקד - ובדרך כלל מחייכים. לפעמים החיוך מנומס, לפעמים הוא נובע מעומק הלב ונעצר רק באוזניים. כמו השנה, למשל. החל ממחר בערב - רק דברים… להמשך קריאה
שישה סרטים עולים היום לאקרנים, מתוכם שניים ישראלים, ואחד הוא רימייק אמריקאי (בתיאוריה לפחות) לסרט ישראלי. השלושה האחרים הם רומני ותיק, סקנדינבי עתיק וכדי שנזכור באיזה זמן בשנה אנחנו נמצאים עכשיו, יש גם סרט קיץ הוליוודי מלא בגיבורי על ודברים מתפוצצים. בפינת הפלוס נסתכל לאחור על השבוע שהיה ונערך לבאות. ״ערבאני״, סרטו של עדי עדואן, נחשב לסרט הדרוזי הראשון. או…
תגובות אחרונות