3 באוגוסט 2024 מאת לירון סיני
בראשית היה השיווק. אחרי שסרט יוצא והופך מוכר או ידוע במידת מה, מגיחות אל הרשת תמונות, לוכדות בקפידה פריימים מתוכו, ממסגרים לנו את העובדה שקולנוע הוא יצירת אמנות, כזו שמותר לחגוג אותה בהתפעלות. הקמפיין לקראת "לונגלגס" (Longlegs), מותחן אימה שמתרחש ומספק מחווה סגנונית ונרטיבית לסרטי הז'אנר והסדרות של שנות ה-90, הקדים את המאוחר. לפני שסיפרו לנו על מה הסרט, הפוסטרים,… להמשך קריאה
23 בדצמבר 2023 מאת אורון שמיר
גילוי במאי חדש, ברמה של כוכב עולה בשמי הקולנוע העולמי, מסתיים לרוב בציפייה לסרטו הבא. ברצון לבחון האם לשווא שיננתי את השם, האם פגישתנו הראשונה הייתה אירוע קוסמי. לכן לרוב ארוץ אל ימד״ב לבדוק מהו הפרויקט הבא של אותו מטאור, וכשמדובר בהמתנה של כמה חודשים בלבד זו תחושה מספקת מאין כמוה. כך היה עם ארי אסטר, שהתפרץ אל חיינו ב-2018… להמשך קריאה
28 במאי 2023 מאת אור סיגולי
די במקרה דורדסה מהדורה מיוחדת של אימת החודש הפעם, כזו שמורכבת אך ורק מסרטים שיצאו לקולנוע לאחרונה. בדרך כלל רוב הסרטים שמגיעים לאימת החודש הם כאלו שנמצאו בכל מיני פינות רחוקות מהקהל הרחב, אבל לקראת חודש מאי עשיתי השלמות של כל מה שפספסתי באולמות לקראת הגעתם למסך הקטן. אז אמנם אחד מהם הוא יותר פלירטוט עם עולמות האימה מאשר מופע… להמשך קריאה
23 באפריל 2022 מאת לירון סיני
אנחנו בעיצומו של סוף שבוע אינטנסיבי בבתי הקולנוע. יצאו בבת אחת שלושה סרטים שעוסקים בין היתר במחוות, יש בהם משהו מטא, מודעות עצמית לפחות בשניים מהם, התכתבות עם יצירות אחרות וכל אחד מהם לבדו הוא סוג של אירוע. בין "הכול בכל מקום בבת אחת" ל"מלך הצפון", "משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק" (The Unbearable Weight of Massive Talent) הוא הסרט… להמשך קריאה
3 באוקטובר 2021 מאת לירון סיני
בימים אלו מציג בקולנוע, טרי מפסטיבל חיפה, סרט שכבר שיערו לגביו שהוא ״ניקולס קייג' עושה ג'ון וויק עם חזיר מחמד״. זה תיאור מעורר ציפייה או גיחוך, תלוי לאיזה מחנה של השחקן תשתייכו - זה של החיבה וההערכה למרות הכל, או זה שכל צפייה בסרט שלו מגיעה עם רצון לבידור מביך. או איפשהו בין שניהם. אלא שבניגוד למה שאפשר לחשוב משם… להמשך קריאה
12 באפריל 2021 מאת לירון סיני
הפעם הייתי יכולה לתמצת את הטקסט במילה אחת: כן. אבל קרה משהו במהלך הצפייה בסרט המד"ב-אקשן אמנויות-לחימה "ג'יו ג'יטסו" (Jiu Jitsu), שגרם לי לחשוב על הקו הדק בין סרט נורא עם ניקולס קייג' חובש כובע סירה מנייר שהדמות שלו עשתה שיהווה הנאה צרופה, לעומת סרט נורא עם ניקולס קייג' חובש כובע סירה מנייר שהדמות שלו עשתה שיעורר תסכול. מספיק תסכול… להמשך קריאה
8 בפברואר 2021 מאת אורון שמיר
אל פסטיבל סאנדנס השנה הגעתי עם שני כובעים. מלבד סיקור עיתונאי גם ראיתי כמה וכמה סרטים עבור לקטורה וייעוץ, זו גם אחת הסיבות לדיווחים המאוחרים שהתחלתי לפרסם בעצם רק אחרי תום הפסטיבל. הרבה מהסרטים שראיתי למטרת המלצה עליהם הם סרטי ז׳אנר, גם אותם יש בסאנדנס ובשפע. הכובע הכפול העלה בי תהייה הקשורה לצפייה עצמה. הרי בפסטיבל רגיל, נדיר שארשה לעצמי… להמשך קריאה
20 בנובמבר 2020 מאת אור סיגולי
יש כל כך הרבה סרטים לראות בכל רגע נתון, שאין שום דרך לנצח את זה. כלומר, לא בטוח שהמילה "לנצח" היא נכונה, זו לא מלחמה, אבל המחשבה על כל החומר הקולנועי שצריך להספיק לצרוך היא די מדכאת. אני רואה סרטים באובססיביות מאז גיל 11, ובדיוק כמו לרדוף אחרי הקשת בענן – כמה שמתקדמים ככה המטרה מתרחקת. "הצעה גורלית" (Inconceivable) -… להמשך קריאה
16 בפברואר 2020 מאת לירון סיני
יש סרטים שעצם הקיום שלהם קורא להנמכת ציפיות, אימה זעירה מפני הבאות או לפחות חשש קל. הבמאי, ריצ'רד סטנלי, לא ממש ביים סרט עלילתי באורך מלא מאז שפוטר מ"אי המסתורין של ד''ר מורו" ב-1996, הפקה שידועה בהיותה כישלון מהדהד לאחר רצף של תרחישים מצערים. השחקן הראשי הוא ניקולס קייג', האהוב אך הנלעג בו זמנית, והעלילה היא עיבוד לסיפור של ה.… להמשך קריאה
14 בדצמבר 2018 מאת אורון שמיר
כדי להביע דעה על סרט גיבורי-על בימינו, קודם כל צורך להסביר ולסווג את הסרט למחנות וקטגוריות למיניהן. למשל האם המותג שייך למארוול או די.סי. קומיקס, מהם הגלגולים הקודמים של הדמות ואת מי היא תוכל לפגוש על המסך בסרטים הבאים. בעוד שזוהי תופעת לוואי של תרבות גיקית שאני מאוד מחבב ושמח לראות אותה תופסת את הבמה המרכזית אחרי שנים בשוליים, אני… להמשך קריאה
בראשית היה השיווק. אחרי שסרט יוצא והופך מוכר או ידוע במידת מה, מגיחות אל הרשת תמונות, לוכדות בקפידה פריימים מתוכו, ממסגרים לנו את העובדה שקולנוע הוא יצירת אמנות, כזו שמותר לחגוג אותה בהתפעלות. הקמפיין לקראת "לונגלגס" (Longlegs), מותחן אימה שמתרחש ומספק מחווה סגנונית ונרטיבית לסרטי הז'אנר והסדרות של שנות ה-90, הקדים את המאוחר. לפני שסיפרו לנו על מה הסרט, הפוסטרים,… להמשך קריאה
די במקרה דורדסה מהדורה מיוחדת של אימת החודש הפעם, כזו שמורכבת אך ורק מסרטים שיצאו לקולנוע לאחרונה. בדרך כלל רוב הסרטים שמגיעים לאימת החודש הם כאלו שנמצאו בכל מיני פינות רחוקות מהקהל הרחב, אבל לקראת חודש מאי עשיתי השלמות של כל מה שפספסתי באולמות לקראת הגעתם למסך הקטן. אז אמנם אחד מהם הוא יותר פלירטוט עם עולמות האימה מאשר מופע… להמשך קריאה
אנחנו בעיצומו של סוף שבוע אינטנסיבי בבתי הקולנוע. יצאו בבת אחת שלושה סרטים שעוסקים בין היתר במחוות, יש בהם משהו מטא, מודעות עצמית לפחות בשניים מהם, התכתבות עם יצירות אחרות וכל אחד מהם לבדו הוא סוג של אירוע. בין "הכול בכל מקום בבת אחת" ל"מלך הצפון", "משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק" (The Unbearable Weight of Massive Talent) הוא הסרט… להמשך קריאה
בימים אלו מציג בקולנוע, טרי מפסטיבל חיפה, סרט שכבר שיערו לגביו שהוא ״ניקולס קייג' עושה ג'ון וויק עם חזיר מחמד״. זה תיאור מעורר ציפייה או גיחוך, תלוי לאיזה מחנה של השחקן תשתייכו - זה של החיבה וההערכה למרות הכל, או זה שכל צפייה בסרט שלו מגיעה עם רצון לבידור מביך. או איפשהו בין שניהם. אלא שבניגוד למה שאפשר לחשוב משם… להמשך קריאה
הפעם הייתי יכולה לתמצת את הטקסט במילה אחת: כן. אבל קרה משהו במהלך הצפייה בסרט המד"ב-אקשן אמנויות-לחימה "ג'יו ג'יטסו" (Jiu Jitsu), שגרם לי לחשוב על הקו הדק בין סרט נורא עם ניקולס קייג' חובש כובע סירה מנייר שהדמות שלו עשתה שיהווה הנאה צרופה, לעומת סרט נורא עם ניקולס קייג' חובש כובע סירה מנייר שהדמות שלו עשתה שיעורר תסכול. מספיק תסכול… להמשך קריאה
יש כל כך הרבה סרטים לראות בכל רגע נתון, שאין שום דרך לנצח את זה. כלומר, לא בטוח שהמילה "לנצח" היא נכונה, זו לא מלחמה, אבל המחשבה על כל החומר הקולנועי שצריך להספיק לצרוך היא די מדכאת. אני רואה סרטים באובססיביות מאז גיל 11, ובדיוק כמו לרדוף אחרי הקשת בענן – כמה שמתקדמים ככה המטרה מתרחקת. "הצעה גורלית" (Inconceivable) -… להמשך קריאה
יש סרטים שעצם הקיום שלהם קורא להנמכת ציפיות, אימה זעירה מפני הבאות או לפחות חשש קל. הבמאי, ריצ'רד סטנלי, לא ממש ביים סרט עלילתי באורך מלא מאז שפוטר מ"אי המסתורין של ד''ר מורו" ב-1996, הפקה שידועה בהיותה כישלון מהדהד לאחר רצף של תרחישים מצערים. השחקן הראשי הוא ניקולס קייג', האהוב אך הנלעג בו זמנית, והעלילה היא עיבוד לסיפור של ה.… להמשך קריאה
כדי להביע דעה על סרט גיבורי-על בימינו, קודם כל צורך להסביר ולסווג את הסרט למחנות וקטגוריות למיניהן. למשל האם המותג שייך למארוול או די.סי. קומיקס, מהם הגלגולים הקודמים של הדמות ואת מי היא תוכל לפגוש על המסך בסרטים הבאים. בעוד שזוהי תופעת לוואי של תרבות גיקית שאני מאוד מחבב ושמח לראות אותה תופסת את הבמה המרכזית אחרי שנים בשוליים, אני… להמשך קריאה
תגובות אחרונות