26 בדצמבר 2022 מאת לירון סיני
אני יודעת מה תחשבו מהכותרת של הסיכום האישי השנתי שלי ל-2022. שאני הולכת לדוש פה ב"סמייל" עד בלי די. ההצלחה הקופתית המפתיעה בארצות הברית (ובארץ) של סרט הביכורים של פארקר פין לא רק נקרא "חיוך" אם נתרגם, הוא אכן היה הניצוץ המטריד שהדליק את תשומת הלב שלי לבדוק אם יש פה מגמה השנה. ויש. כך שאני עומדת להתייחס כאן לחיוכים… להמשך קריאה
22 בדצמבר 2022 מאת אור סיגולי
ברוכים הבאים למסורת הוותיקה ביותר שלי בסריטה, כזו שהתחילה עוד בדצמבר 2010, ובה אני לוקח על עצמי את המשימה היומרנית והחצופה לבחור את 20 הרגעים הגדולים ביותר שהעניקו לנו הסרטים במהלך השנה. הכשירים למצעד הזה הם הסרטים החדשים שנצפו על ידי החל מה-1 בינואר, מה שלעיתים יוצר קצת דיסוננס מול רשימת הסרטים המופצים. למשל, "אמא קטנה", "האדם הגרוע בעולם" ו"גלגל… להמשך קריאה
6 באוקטובר 2022 מאת אורון שמיר
את יום הכיפורים ניצלנו להטענת מצברים, משום שהחל מסוף השבוע יעלו אור ועופר אל הר הכרמל כדי להשתכן בסוכה של פסטיבל הקולנוע חיפה. יש לנו שני פוסטים מקדימים לטובת העניין, אחד סולו של עופר שאחראי על ההמלצות השנה, ואחד שלי שהוא יותר מבט רוחבי בתוכניה. שווה גם להזכיר שחודש אוקטובר לא רק מכיל את חגי ישראל, אלא גם מסתיים בחג… להמשך קריאה
24 ביולי 2022 מאת עופר ליברגל
ביום החמישי האחרון, פסטיבל ירושלים נפתח בשאגה. מילולית. הבמאי השוודי רובן אוסטלונד שאג על הבמה וביקש מן הקהל לשאוג יחד איתו. מאוחר יותר הסתבר כי הבקשה מתכתבת עם רגע אחד, לאו דווקא אחד מרגעי השיא, מסרטו "משולש העצבות" שפתח את הפסטיבל. לא אחשוף כיצד השאגה משתלבת בסרט ולמעשה לא אחשוף כמעט אף פרט העלילה מתוך הסרט בסקירה הראשונית אודותיו בהמשך,… להמשך קריאה
22 ביוני 2022 מאת אורון שמיר
השבוע עומד עד כה בסימן הפסטיבלים שהיו, עם פרידה של עופר מפסטיבל סרטי סטודנטים ושלי מטרייבקה. לכן זה רק טבעי שנצפה קדימה אל הפסטיבלים והאירועים של סוף השבוע הזה וגם קצת של החודש הבא, עם חדשות מירושלים. לפני ששת הסרטים החדשים שמצטרפים אל בתי הקולנוע מחר, שימו לב גם לנעשה בסינמטקים. תוכלו לראות שם בטרום-בכורה את הסרט הישראלי ״איך נתת… להמשך קריאה
תגובות אחרונות