18 באוקטובר 2011 מאת אור סיגולי
זהו. חצי פסטיבל מאחורינו, ואחרי הפתיחה האיטית של יום ראשון, סימני חיים נצפו שוב במתחם הפסטיבל. זוהי תמיד הנקודה הקשה ביותר בשבילי. אני ממש מקווה שעוד אצליח לעמוד בזה חמישה ימים נוספים. אני על מעט מאוד שעות שינה, את הלילות אני מעביר בכתיבה לבלוג ולעכבר העיר ומשקאות אנרגיה הופכים למצרך חובה. אז אני יודע שנגיד, להיות ספורטאי אולימפי זה קשה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות