23 באפריל 2024 מאת אור סיגולי
את האנקדוטה הבאה שמעתי באחד הפרקים של Pure Cinema Podcast, ולמרות שאינני לגמרי יכול לאשר את נכונותה, היא חביבה ולא משחירה מדי אז אני מניח שאפשר להדהד אותה הלאה: בתחילת שנות השבעים ניסה הבמאי הגרמני הצעיר וים ונדרס (כבר אחרי כמה סרטים קצרים אבל לפני שעשה לעצמו שם גדול מדי) לעבד לקולנוע את אחד מכתביה של הסופרת האהובה עליו פטרישיה… להמשך קריאה
4 באוקטובר 2023 מאת אור סיגולי
ייתכן ולחלקכם זה יישמע כמובן מאליו, אבל האמת היא שבביקורת קולנוע, ואולי בעצם בכל ביקורת אומנות, הצד החשוף והעירום ביותר הוא זה של המבקר. על פניו זה נראה כאילו מערך הכוחות הוא הפוך – מישהו חיצוני, שאין לו מה להפסיד, מביע עמדה על יצירה של אחר מבלי לסכן דבר. האמן ועשייתו הם אלו שעומדים למבחן, והמבקר כותב מה לדעתו עבד… להמשך קריאה
27 בינואר 2019 מאת עופר ליברגל
בפוסטים שאני מפרסם בתחילת כל חודש על הנעשה בסינמטקים, איני מקדיש מקום לדיון בסרטים מעבר לשורות ספורות על טבע ההמלצה. אולם ברוב המקרים מדובר בסרטים אשר דורשים עיון נרחב יותר, דבר שלא תמיד יש לי פנאי לעשות לפני צפייה נוספת, אותה אני מעדיף לשמור למסך הגדול, כלומר לאותה הקרנה בסינמטקים שהיא לרוב חד פעמית בכל עיר. כך שהטקסטים על סרטים… להמשך קריאה
1 בינואר 2019 מאת עופר ליברגל
השנה החדשה נפתחת ויש לקוות כי החודש הראשון מרמז על הצפוי בסינמטקים במשך כל השנה. יש יחסית הרבה מה לראות החודש, כולל שתי רטרוספקטיבות מרגשות שייערכו ברחבי הארץ, לשניים מענקי הקולנוע שהגעתם בחודש אחד הופכת את ינואר לשעתה היפה ביותר של האות ו'. ויש גם דברים נוספים. שניים מן הפוסטים הראשונים שכתבתי ב"סריטה" עסקו בבמאית אנייס ורדה. בשנים שחלפו מאז… להמשך קריאה
8 באפריל 2017 מאת עופר ליברגל
בשנים האחרונות סקרתי בבלוג זה את סרטי התחרות בפסטיבל קאן, פסטיבל הקולנוע החשוב בעולם, זמן קצר לאחר שפורסמו. השנה, אני מנסה להקדים את הפרסום ולסקור את הסרטים שיהיו בולטים בתחרות לפני שתתפרסם הבחירה באופן רשמי. יש בכך מימד של הימור, שכן תמיד יש כמות מסוימת של הפתעות בבחירה של הפסטיבל, גם אם היא צפויה ברובה. כמו כן, אין לי יכולת… להמשך קריאה
5 בספטמבר 2016 מאת עופר ליברגל
הדיווח השלישי שלי מונציה כולל שלושה סרטים, אחד מהם גם הוקרן בתלת מימד על מנת להשלים את מוטיב השילוש. בניגוד לפוסטים הקודמים, בפוסט זה אין אף סרט שממש הלהיב אותי, אף כי כל אחד מן הסרטים הצליח לעורר בי עניין מסוים. Les beaux jours d'Aranjuez / The Beautiful Days of Aranjuez הימים היפים של ארנחואס שיתוף הפעולה בין הבמאי וים ונדרס… להמשך קריאה
19 במרץ 2015 מאת עופר ליברגל
הסרט ״מלח הארץ״ (The Salt of the Earth) הינו דיוקן קולנועי של צלם הסטילס סבסטיאו סלגאדו. דרך הדמות של הצלם הייחודי הזה, שעל עבודתו וחייו ארחיב מעט בהמשך, הסרט הוא גם מעין כתב עמדה המגדיר את מקומו של האמן בעולם. הצלם הוא גם אדם שמצייר באור, כמשמעות המילה הלטינית לצילום (שמוסברת בראשית הסרט), אבל הוא בעיקר אדם שרואה את האדם האחר,… להמשך קריאה
2 בנובמבר 2014 מאת פבלו אוטין ועופר ליברגל
הפרק השמיני של העונה השנייה (שתהיה בת 11 פרקים בסך הכול) עוסק באחד הבמאים האהובים על נחמן אינגבר - תיאו אנגלופולוס. נחמן מקדיש קורס שלם באוניברסיטה רק ליצירתו של הבמאי היווני הגדול, ואף הייתה תקופה שחלם נחמן על כך שקרן רבינוביץ' בה הוא מתפקד בתור מנהל אמנותי, תוכל לתמוך באחד מסרטיו. נחמן רואה באנגלופולוס את אחד הנציגים החשובים והמרכזיים של זרם… להמשך קריאה
2 ביולי 2014 מאת פבלו אוטין
"היה היו תיאטרון (גריפית'), שירה (מורנאו), ציור (רוסליני), מחול (איזנשטיין), מוזיקה (רנואר). מעתה ואילך יש גם קולנוע. והקולנוע הוא ניקולס ריי ". ז'אן לוק גודאר, 1958 קשה להישאר אדיש לסופרלטיב של ז'אן לוק גודאר במשפט הפותח את הביקורת שלו על סרטו של ניקולס ריי "ניצחון מר" (Bitter Victory). גודאר פרסם את הטקסט בשנת 1958 ב"קאייה דו סינמה" ומאז, צירוף המילים… להמשך קריאה
4 בפברואר 2014 מאת פבלו אוטין
בין ה-5.2 ל-16.2, ובעקבות יציאת הסרט "סוכריות" לאקרנים, מארגנים הסינמטקים בארץ הקרנות של כל סרטיו של יוסף פיצ'חדזה עד כה. מכיוון שאת שני סרטיו הארוכים הראשונים והמצוינים ("לנגד עיניים מערביות" ו"בסאמה מוצ'ו") לא ניתן להשיג בפורמט ביתי, ומכיוון שממילא כל סרטיו של פיצ'חדזה מחמיאים למסך הגדול ולאולם החשוך, הרטרוספקטיבה הופכת להזדמנות יוצאת דופן לצפות בסרטיו שוב או בפעם הראשונה. לכבוד… להמשך קריאה
את האנקדוטה הבאה שמעתי באחד הפרקים של Pure Cinema Podcast, ולמרות שאינני לגמרי יכול לאשר את נכונותה, היא חביבה ולא משחירה מדי אז אני מניח שאפשר להדהד אותה הלאה: בתחילת שנות השבעים ניסה הבמאי הגרמני הצעיר וים ונדרס (כבר אחרי כמה סרטים קצרים אבל לפני שעשה לעצמו שם גדול מדי) לעבד לקולנוע את אחד מכתביה של הסופרת האהובה עליו פטרישיה… להמשך קריאה
בפוסטים שאני מפרסם בתחילת כל חודש על הנעשה בסינמטקים, איני מקדיש מקום לדיון בסרטים מעבר לשורות ספורות על טבע ההמלצה. אולם ברוב המקרים מדובר בסרטים אשר דורשים עיון נרחב יותר, דבר שלא תמיד יש לי פנאי לעשות לפני צפייה נוספת, אותה אני מעדיף לשמור למסך הגדול, כלומר לאותה הקרנה בסינמטקים שהיא לרוב חד פעמית בכל עיר. כך שהטקסטים על סרטים… להמשך קריאה
בשנים האחרונות סקרתי בבלוג זה את סרטי התחרות בפסטיבל קאן, פסטיבל הקולנוע החשוב בעולם, זמן קצר לאחר שפורסמו. השנה, אני מנסה להקדים את הפרסום ולסקור את הסרטים שיהיו בולטים בתחרות לפני שתתפרסם הבחירה באופן רשמי. יש בכך מימד של הימור, שכן תמיד יש כמות מסוימת של הפתעות בבחירה של הפסטיבל, גם אם היא צפויה ברובה. כמו כן, אין לי יכולת… להמשך קריאה
הדיווח השלישי שלי מונציה כולל שלושה סרטים, אחד מהם גם הוקרן בתלת מימד על מנת להשלים את מוטיב השילוש. בניגוד לפוסטים הקודמים, בפוסט זה אין אף סרט שממש הלהיב אותי, אף כי כל אחד מן הסרטים הצליח לעורר בי עניין מסוים. Les beaux jours d'Aranjuez / The Beautiful Days of Aranjuez הימים היפים של ארנחואס שיתוף הפעולה בין הבמאי וים ונדרס… להמשך קריאה
הסרט ״מלח הארץ״ (The Salt of the Earth) הינו דיוקן קולנועי של צלם הסטילס סבסטיאו סלגאדו. דרך הדמות של הצלם הייחודי הזה, שעל עבודתו וחייו ארחיב מעט בהמשך, הסרט הוא גם מעין כתב עמדה המגדיר את מקומו של האמן בעולם. הצלם הוא גם אדם שמצייר באור, כמשמעות המילה הלטינית לצילום (שמוסברת בראשית הסרט), אבל הוא בעיקר אדם שרואה את האדם האחר,… להמשך קריאה
הפרק השמיני של העונה השנייה (שתהיה בת 11 פרקים בסך הכול) עוסק באחד הבמאים האהובים על נחמן אינגבר - תיאו אנגלופולוס. נחמן מקדיש קורס שלם באוניברסיטה רק ליצירתו של הבמאי היווני הגדול, ואף הייתה תקופה שחלם נחמן על כך שקרן רבינוביץ' בה הוא מתפקד בתור מנהל אמנותי, תוכל לתמוך באחד מסרטיו. נחמן רואה באנגלופולוס את אחד הנציגים החשובים והמרכזיים של זרם… להמשך קריאה
בין ה-5.2 ל-16.2, ובעקבות יציאת הסרט "סוכריות" לאקרנים, מארגנים הסינמטקים בארץ הקרנות של כל סרטיו של יוסף פיצ'חדזה עד כה. מכיוון שאת שני סרטיו הארוכים הראשונים והמצוינים ("לנגד עיניים מערביות" ו"בסאמה מוצ'ו") לא ניתן להשיג בפורמט ביתי, ומכיוון שממילא כל סרטיו של פיצ'חדזה מחמיאים למסך הגדול ולאולם החשוך, הרטרוספקטיבה הופכת להזדמנות יוצאת דופן לצפות בסרטיו שוב או בפעם הראשונה. לכבוד… להמשך קריאה
תגובות אחרונות