11 בדצמבר 2022 מאת עופר ליברגל
אגדת הילדים "פינוקיו", פרי עטו של הסופר האיטלקי קרלו קולודי, שבה וקורמת עור וגידים כיצירה פופולרית בתרבות אחת לכמה זמן וזוכה לגלגולים חדשים. רק לפני מספר שנים זכינו לראות את העיבוד של מתיו גארונה והשנה זכינו לשני עיבודים חדשים: ראשית, דיסני עשו גרסת לייב אקשן לסרט האנימציה הקלסי שלהם מ-1940, כאשר רוברט זמקיס הופקד על הבימוי, טום הנקס נכנס לתפקיד… להמשך קריאה
10 באפריל 2022 מאת לירון סיני
ככל שסרט מתרחק ממך, נותרת ממנו הילה קטנה או גדולה, מכובדת או מביכה, מנחמת או מעיקה. תלוי בחוויית הצפייה האישית, באיכויותיו, במה שהוא סימל עבורך ובאופן שהוא נתפס על ידי דעת הקהל בצורה רחבה יותר עם השנים. נסו לחשוב לרגע על "בלייד" (Blade), הסרט הראשון או כל הטרילוגיה אם תרצו. מה עולה לראש? אילו דימויים ותחושות? עבורי, במשך שנים זה… להמשך קריאה
12 במרץ 2022 מאת לירון סיני
אף סרט לא עומד בפני עצמו בחלל ריק. כל יצירת אמנות נוצרת במודע ושלא במודע מתוך פסיפס השפעות אישיות ותרבותיות, ונשענת על יצירות אחרות. אם היא טובה היא תצליח לומר באמצעותן משהו חדש, או יותר נכון, לומר לנו משהו ישן או ידוע, משהו בעל ערך, בידורי, רגשי, אנושי, בצורה חדשה. וכשם שסרט מגיע אלינו מתוך פסיפס של מישהו, לרוב כמה… להמשך קריאה
29 בינואר 2022 מאת עופר ליברגל
שלב מאוד מעניין בקריירה של יוצר קולנוע הוא השלב בו הוא יכול להגשים סוג של פריוקט חלומות שלו. גיירמו דל טורו, הבמאי שהסרטים שלו נראים תמיד מעט כמו חלום וכמו משהו שהוא יותר יקר להפקה מאשר יש לו פוטנציאל מסחרי, הגיע לשלב הזה. זה קרה אחרי הזכייה באוסקר על "צורת המים", סרט שאני עדיין אוהב יותר משאר העולם. מאז, דל… להמשך קריאה
9 באוגוסט 2019 מאת אורון שמיר
לילדי שנות ה-90 בישראל היו את ספרי ״צמרמורת״, המיועדים למי שהתעניינו בסיפורי אימה בגיל שהיה מבוגר מדי בשביל אגדות אפלות אבל מוקדם מדי לזוועות אמת. לילדי שנות ה-80 באמריקה היו את שלושת ספרים של אלווין שוורץ, ״Scary Stories to Tell in the Dark״, טרילוגיית קבצי מעשיות אימה קצרות מסוג צ׳יזבט. כתביו של שוורץ כבר עובדו בעבר למסך, בין אם כסרטים… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2017 מאת עופר ליברגל
פסטיבל הקולנוע של ונציה מציין השנה את שנתו ה-74. הוא נפתח ביום רביעי (ה-30 לאוגוסט) ומאז התחלתי צפייה מרתונית בלא מעט סרטים. ביום הפתיחה הוצג גם הסרט הישראלי ״געגוע״ של שבי גביזון, עליו כבר כתבתי כאשר הוצג בפסטיבל ירושלים בבכורה ישראלית, להבדיל מן הבכורה הבינלאומית המתקיימת בוונציה. שלושה סרטים ישראלים אחרים יוצגו בהמשך הפסטיבל בבכורה עולמית ולפחות בחלקם אגע בהמשך. בינתיים,… להמשך קריאה
2 באוגוסט 2017 מאת עופר ליברגל
בסוף חודש אוגוסט ייצא לדרך בפעם ה-74 פסטיבל הקולנוע של ונציה, פסטיבל הסרטים הותיק בעולם. בשנים האחרונות דומה כי בעוד פסטיבל קאן התקבע כזירה בה רוב היוצרים האירופאים מעדיפים לחשוף את סרטיהם, ונציה הוא הראשון מבין הפסטיבלים אשר מהווים עמדת זינוק למירוץ לפרס האוסקר, מה שמוביל לשפע מרתק של סרטים דוברי אנגלית, אבל לא רק - בכל שנה נחשפות בפסטיבל… להמשך קריאה
1 ביולי 2016 מאת עופר ליברגל
במהלך חודש יולי תוקרן בסינמטקים של תל אביב, חיפה וירושלים (לאחר סיום פסטיבל הקולנוע של העיר) תוכנית של 12 סרטים לציון 80 שנה למלחמת האזרחים בספרד, תחת הכותרת ״הפשיזם לא יעבור״. המלחמה הזו ממשיכה להיות פצע פתוח בתודעה האירופאית, דבר אשר בא לידי ביטוי בכך שחלק ניכר מן הסרטים אשר יוצגו במסגרת התוכנית נוצרו ב-20 שנה האחרונות. מחלמת האזרחים הספרדית מעניינת ממספר סיבות… להמשך קריאה
23 באוקטובר 2015 מאת עופר ליברגל
הדבר הטבעי ביותר בסרטיו של הבמאי המקסיקני גיירמו דל טורו (״המבוך של פאן״, ״פסיפיק רים״, ״הלבוי״, ״מימיק״ ועוד) הוא גורמים על-טבעיים. לאורך כל הקרירה שלו, סרטיו היו עמוסים בערפדים, מפלצות מסוגים שונים, ורוחות רפאים. בסרטו החדש, ״קרימזון פיק״ (Crimson Peak), הגיבורה מכריזה כבר בפתיחה כי רוחות רפאים הינן אמיתיות וכי היא ראתה אותן במהלך כל חייה. ״קרימזון פיק״ הוא גם סוג של סרט… להמשך קריאה
1 באוגוסט 2013 מאת אורון שמיר
נניח שהיה קיים מעין ספר דברי הימים של הקולנוע. ונניח שלכל במאי מוקצה באותו ספר מקום לשורה אחת בלבד. ישנם יוצרים רבים שקשה לסכם את רשימת ההישגים הקולנועיים שלהם לכדי הודעת טקסט או ציוץ בטוויטר, או בניסוח פחות מעליב - לדבר הראשון שקופץ לראש כאשר חושבים עליהם. גיירמו דל טורו, הוא דווקא אחד מהיותר קלים לפיצוח. אין לי מושג מה… להמשך קריאה
אגדת הילדים "פינוקיו", פרי עטו של הסופר האיטלקי קרלו קולודי, שבה וקורמת עור וגידים כיצירה פופולרית בתרבות אחת לכמה זמן וזוכה לגלגולים חדשים. רק לפני מספר שנים זכינו לראות את העיבוד של מתיו גארונה והשנה זכינו לשני עיבודים חדשים: ראשית, דיסני עשו גרסת לייב אקשן לסרט האנימציה הקלסי שלהם מ-1940, כאשר רוברט זמקיס הופקד על הבימוי, טום הנקס נכנס לתפקיד… להמשך קריאה
ככל שסרט מתרחק ממך, נותרת ממנו הילה קטנה או גדולה, מכובדת או מביכה, מנחמת או מעיקה. תלוי בחוויית הצפייה האישית, באיכויותיו, במה שהוא סימל עבורך ובאופן שהוא נתפס על ידי דעת הקהל בצורה רחבה יותר עם השנים. נסו לחשוב לרגע על "בלייד" (Blade), הסרט הראשון או כל הטרילוגיה אם תרצו. מה עולה לראש? אילו דימויים ותחושות? עבורי, במשך שנים זה… להמשך קריאה
אף סרט לא עומד בפני עצמו בחלל ריק. כל יצירת אמנות נוצרת במודע ושלא במודע מתוך פסיפס השפעות אישיות ותרבותיות, ונשענת על יצירות אחרות. אם היא טובה היא תצליח לומר באמצעותן משהו חדש, או יותר נכון, לומר לנו משהו ישן או ידוע, משהו בעל ערך, בידורי, רגשי, אנושי, בצורה חדשה. וכשם שסרט מגיע אלינו מתוך פסיפס של מישהו, לרוב כמה… להמשך קריאה
שלב מאוד מעניין בקריירה של יוצר קולנוע הוא השלב בו הוא יכול להגשים סוג של פריוקט חלומות שלו. גיירמו דל טורו, הבמאי שהסרטים שלו נראים תמיד מעט כמו חלום וכמו משהו שהוא יותר יקר להפקה מאשר יש לו פוטנציאל מסחרי, הגיע לשלב הזה. זה קרה אחרי הזכייה באוסקר על "צורת המים", סרט שאני עדיין אוהב יותר משאר העולם. מאז, דל… להמשך קריאה
לילדי שנות ה-90 בישראל היו את ספרי ״צמרמורת״, המיועדים למי שהתעניינו בסיפורי אימה בגיל שהיה מבוגר מדי בשביל אגדות אפלות אבל מוקדם מדי לזוועות אמת. לילדי שנות ה-80 באמריקה היו את שלושת ספרים של אלווין שוורץ, ״Scary Stories to Tell in the Dark״, טרילוגיית קבצי מעשיות אימה קצרות מסוג צ׳יזבט. כתביו של שוורץ כבר עובדו בעבר למסך, בין אם כסרטים… להמשך קריאה
פסטיבל הקולנוע של ונציה מציין השנה את שנתו ה-74. הוא נפתח ביום רביעי (ה-30 לאוגוסט) ומאז התחלתי צפייה מרתונית בלא מעט סרטים. ביום הפתיחה הוצג גם הסרט הישראלי ״געגוע״ של שבי גביזון, עליו כבר כתבתי כאשר הוצג בפסטיבל ירושלים בבכורה ישראלית, להבדיל מן הבכורה הבינלאומית המתקיימת בוונציה. שלושה סרטים ישראלים אחרים יוצגו בהמשך הפסטיבל בבכורה עולמית ולפחות בחלקם אגע בהמשך. בינתיים,… להמשך קריאה
בסוף חודש אוגוסט ייצא לדרך בפעם ה-74 פסטיבל הקולנוע של ונציה, פסטיבל הסרטים הותיק בעולם. בשנים האחרונות דומה כי בעוד פסטיבל קאן התקבע כזירה בה רוב היוצרים האירופאים מעדיפים לחשוף את סרטיהם, ונציה הוא הראשון מבין הפסטיבלים אשר מהווים עמדת זינוק למירוץ לפרס האוסקר, מה שמוביל לשפע מרתק של סרטים דוברי אנגלית, אבל לא רק - בכל שנה נחשפות בפסטיבל… להמשך קריאה
במהלך חודש יולי תוקרן בסינמטקים של תל אביב, חיפה וירושלים (לאחר סיום פסטיבל הקולנוע של העיר) תוכנית של 12 סרטים לציון 80 שנה למלחמת האזרחים בספרד, תחת הכותרת ״הפשיזם לא יעבור״. המלחמה הזו ממשיכה להיות פצע פתוח בתודעה האירופאית, דבר אשר בא לידי ביטוי בכך שחלק ניכר מן הסרטים אשר יוצגו במסגרת התוכנית נוצרו ב-20 שנה האחרונות. מחלמת האזרחים הספרדית מעניינת ממספר סיבות… להמשך קריאה
הדבר הטבעי ביותר בסרטיו של הבמאי המקסיקני גיירמו דל טורו (״המבוך של פאן״, ״פסיפיק רים״, ״הלבוי״, ״מימיק״ ועוד) הוא גורמים על-טבעיים. לאורך כל הקרירה שלו, סרטיו היו עמוסים בערפדים, מפלצות מסוגים שונים, ורוחות רפאים. בסרטו החדש, ״קרימזון פיק״ (Crimson Peak), הגיבורה מכריזה כבר בפתיחה כי רוחות רפאים הינן אמיתיות וכי היא ראתה אותן במהלך כל חייה. ״קרימזון פיק״ הוא גם סוג של סרט… להמשך קריאה
נניח שהיה קיים מעין ספר דברי הימים של הקולנוע. ונניח שלכל במאי מוקצה באותו ספר מקום לשורה אחת בלבד. ישנם יוצרים רבים שקשה לסכם את רשימת ההישגים הקולנועיים שלהם לכדי הודעת טקסט או ציוץ בטוויטר, או בניסוח פחות מעליב - לדבר הראשון שקופץ לראש כאשר חושבים עליהם. גיירמו דל טורו, הוא דווקא אחד מהיותר קלים לפיצוח. אין לי מושג מה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות