28 ביוני 2013 מאת אור סיגולי
שבוע שעבר התחלתי לעבוד ב-yes. אני כותב את זה גם כגילוי נאות לכל מקרה שלא יקרה בחצי שנה הקרובה, וגם כי דווקא שם מצאתי את עצמי בשיחה מעניינת שהעלתה משהו שלא חשבתי עליו עד כה, ואת המחשבות בסופה של השיחה הזו אני מעלה בפניכם כאן עכשיו. ונפתח בסיטואציה היפותטית: נגיד שאני מספר למישהו על סוג חדש של גאדג'ט שנתקלתי בו.… להמשך קריאה
21 ביוני 2013 מאת עופר ליברגל
סילחו לי פיקסאר כי חטאתי יותר לא יהיו עוד אולפנים אחרים על פניכם לא אשא את שמכם לשווא לא אאשים אתכם בהתמסחרות (הרי דת זה עסק מסחרי) ולא ארשום אתכם בחששות הנפש שלי תמיד צפה בכם הילד הקטן שבי רוצה להשתחרר בשדות האינמציה המופלאים אך המחושבים שלכם בכמה מימדים שתבחרו אתם הרי מכירים את נפשי טוב ממני החל מן הסרט… להמשך קריאה
9 במרץ 2012 מאת אורון שמיר
עוד אחד מאותם מקרים שבהם אני מצוי בלבטים בנוגע לשאלה - להעלות או לא להעלות? מצד אחד, הסקירה שלי על "בארץ של דם ודבש" ("In The Land of Blood and Honey") כבר עלתה לאתר עכבר העיר אונליין, אז לי מה לדאוג בקשר לקוראים. מאידך, הקוראים של הבלוג יותר חשובים כי הם גם מגיבים לעניין. מצד שלישי, לא ממש מצאתי נקודות… להמשך קריאה
29 בפברואר 2012 מאת אורון שמיר
כפי ששיתפתי כבר לפני כמעט שבוע, לכתוב סקירה מלאה על קומדיית האקשן-ריגול-רומנטיקה "זאת מלחמה" ("This Means War"), נראה לי מעט מיותר. זה מסוג הסרטים שהכל בסדר בהם עבור מי שמחפש פורקן מחשבתי ו-97 דקות קלילות וטיפשיות. כלומר, זה מסוג הסרטים שהכל לא בסדר בהם עבור הצופה המחפש את מה שמעבר (למרות שבהחלט עשיתי זאת גם הפעם). או חושב שלבני אדם,… להמשך קריאה
7 בספטמבר 2011 מאת אור סיגולי
אז מה בעצם הולך לקרות פה עכשיו? לצורך ההקדמה נספר שאני הכי בעד סרטי אימה. בזמן שישנם כמה אחרים שלא מסוגלים להבין את הכיף והחשיבות של הז'אנר הפופולרי הזה, אני דוחף את זה כמו בורקסים. אולי זו ריאקציה לכך שהייתי ילד נורא פחדן, אולי בגלל שלא חיבקו אותי מספיק בילדותי. הסיבות לא באמת רלוונטיות. במהלך השנים פיתחתי סף עמידות מאוד… להמשך קריאה
19 ביוני 2011 מאת אורון שמיר
האמת היא שדי רציתי להגיב לטקסט ההוא של אורי קליין נגד יוסף סידר, שהתפרסם ב"הארץ" בתחילת החודש ועורר איזה מיני-פולמוס. אבל באותו הזמן התפרסם הניתוח הקבוצתי של כותבי בלוג זה לסרטו של סידר, "הערת שוליים", והדיון על הסרט עצמו היה נראה לי מעניין מכל המסביב, הצהוב יותר. בתוך זמן אפסי הפך הפוסט המדובר לנקרא ביותר בתולדותיו הקצרות של הבלוג שלנו.… להמשך קריאה
12 ביוני 2011 מאת אור סיגולי
זאת הסקירה של "המאמין" ("Priest"). תאכל'ס הסיפור למה הלכתי בכלל לצפות בסרט הזה יותר מעניינת מדעתי עליו (שדי ידועה מראש). אחרי הקפיצה תוכלו לקרוא תהיות לגבי הסרט ועולם הביקורת, עוד כמה מילים על מפיצים וחברים, ולבסוף הטקסט שפורסם ב"עכבר העיר אונליין" כולל פסקה שמשום מה נשמטה בעריכה של המגזין המקוון, אשר בה טוהר כוונות ההפצה של הסרט עומד בסימן שאלה.… להמשך קריאה
18 במאי 2011 מאת אור סיגולי
אחד הסרטים המדוברים ביותר של השנה, "עץ החיים" ("The Tree of Life"), חגג את הקרנתו השבוע בפסטיבל קאן. זהו סרטו החמישי של הבמאי טרנס מאליק ("ימים ברקיע", "הקו האדום") בכיכובם של בראד פיט ושון פן. כמו כל הפרויקטים של מאליק עד כה, ענייני ההפקה נשמרו בסודיות מוחלטת מלבד כמה תמונות ששוחררו באופן מדוד לרשת. הדבר, כמובן, יצר ציפיות גדולות יותר… להמשך קריאה
25 באוקטובר 2010 מאת אורון שמיר
לפעמים נדמה שהעולם מתקדם בקצב מהיר יותר מזה שהעולם יכול לקלוט. השינויים שעברה הוליווד בעשור האחרון מספיקים לתקופה של חצי יובל, בזמנים נורמליים. אבל מה נורמלי בזמנים בהם סרט מ-2007 זוכה לרימייק כבר ב-2010 ("למות מלוויה"), או אפילו בתוך שנה אחת תמימה ("REC"). לא ירחק היום, בו המרחק בין המקור לחידוש יתקצר עד כדי שאיפה לאפס. ומכיוון שכללי הפיזיקה המודרנית… להמשך קריאה
12 באוקטובר 2010 מאת ר. אומוט
לאחר כמה שנים של עיסוק בביצת הקולנוע הישראלי יצא לי לקרוא לא מעט דברי "ביקורת" ותאוריה במדיות השונות. הביקורות, הדיבור והשיח הקולנועי בישראל מפתיעים אותי ברדידותם. המבקרים הולכים והופכים לכתבי רכילות חסרי דעות אשר משמשים את ידיהם של מפיקים ויחצנים. במקרה הטוב המבקר הופך הוא עצמו ליחצ"ן בעוד העשייה הקולנועית עומדת דום. מה שנותר הוא מילים, תמונות ולינקים אשר ערכם… להמשך קריאה
שבוע שעבר התחלתי לעבוד ב-yes. אני כותב את זה גם כגילוי נאות לכל מקרה שלא יקרה בחצי שנה הקרובה, וגם כי דווקא שם מצאתי את עצמי בשיחה מעניינת שהעלתה משהו שלא חשבתי עליו עד כה, ואת המחשבות בסופה של השיחה הזו אני מעלה בפניכם כאן עכשיו. ונפתח בסיטואציה היפותטית: נגיד שאני מספר למישהו על סוג חדש של גאדג'ט שנתקלתי בו.… להמשך קריאה
סילחו לי פיקסאר כי חטאתי יותר לא יהיו עוד אולפנים אחרים על פניכם לא אשא את שמכם לשווא לא אאשים אתכם בהתמסחרות (הרי דת זה עסק מסחרי) ולא ארשום אתכם בחששות הנפש שלי תמיד צפה בכם הילד הקטן שבי רוצה להשתחרר בשדות האינמציה המופלאים אך המחושבים שלכם בכמה מימדים שתבחרו אתם הרי מכירים את נפשי טוב ממני החל מן הסרט… להמשך קריאה
עוד אחד מאותם מקרים שבהם אני מצוי בלבטים בנוגע לשאלה - להעלות או לא להעלות? מצד אחד, הסקירה שלי על "בארץ של דם ודבש" ("In The Land of Blood and Honey") כבר עלתה לאתר עכבר העיר אונליין, אז לי מה לדאוג בקשר לקוראים. מאידך, הקוראים של הבלוג יותר חשובים כי הם גם מגיבים לעניין. מצד שלישי, לא ממש מצאתי נקודות… להמשך קריאה
כפי ששיתפתי כבר לפני כמעט שבוע, לכתוב סקירה מלאה על קומדיית האקשן-ריגול-רומנטיקה "זאת מלחמה" ("This Means War"), נראה לי מעט מיותר. זה מסוג הסרטים שהכל בסדר בהם עבור מי שמחפש פורקן מחשבתי ו-97 דקות קלילות וטיפשיות. כלומר, זה מסוג הסרטים שהכל לא בסדר בהם עבור הצופה המחפש את מה שמעבר (למרות שבהחלט עשיתי זאת גם הפעם). או חושב שלבני אדם,… להמשך קריאה
אז מה בעצם הולך לקרות פה עכשיו? לצורך ההקדמה נספר שאני הכי בעד סרטי אימה. בזמן שישנם כמה אחרים שלא מסוגלים להבין את הכיף והחשיבות של הז'אנר הפופולרי הזה, אני דוחף את זה כמו בורקסים. אולי זו ריאקציה לכך שהייתי ילד נורא פחדן, אולי בגלל שלא חיבקו אותי מספיק בילדותי. הסיבות לא באמת רלוונטיות. במהלך השנים פיתחתי סף עמידות מאוד… להמשך קריאה
זאת הסקירה של "המאמין" ("Priest"). תאכל'ס הסיפור למה הלכתי בכלל לצפות בסרט הזה יותר מעניינת מדעתי עליו (שדי ידועה מראש). אחרי הקפיצה תוכלו לקרוא תהיות לגבי הסרט ועולם הביקורת, עוד כמה מילים על מפיצים וחברים, ולבסוף הטקסט שפורסם ב"עכבר העיר אונליין" כולל פסקה שמשום מה נשמטה בעריכה של המגזין המקוון, אשר בה טוהר כוונות ההפצה של הסרט עומד בסימן שאלה.… להמשך קריאה
אחד הסרטים המדוברים ביותר של השנה, "עץ החיים" ("The Tree of Life"), חגג את הקרנתו השבוע בפסטיבל קאן. זהו סרטו החמישי של הבמאי טרנס מאליק ("ימים ברקיע", "הקו האדום") בכיכובם של בראד פיט ושון פן. כמו כל הפרויקטים של מאליק עד כה, ענייני ההפקה נשמרו בסודיות מוחלטת מלבד כמה תמונות ששוחררו באופן מדוד לרשת. הדבר, כמובן, יצר ציפיות גדולות יותר… להמשך קריאה
לפעמים נדמה שהעולם מתקדם בקצב מהיר יותר מזה שהעולם יכול לקלוט. השינויים שעברה הוליווד בעשור האחרון מספיקים לתקופה של חצי יובל, בזמנים נורמליים. אבל מה נורמלי בזמנים בהם סרט מ-2007 זוכה לרימייק כבר ב-2010 ("למות מלוויה"), או אפילו בתוך שנה אחת תמימה ("REC"). לא ירחק היום, בו המרחק בין המקור לחידוש יתקצר עד כדי שאיפה לאפס. ומכיוון שכללי הפיזיקה המודרנית… להמשך קריאה
לאחר כמה שנים של עיסוק בביצת הקולנוע הישראלי יצא לי לקרוא לא מעט דברי "ביקורת" ותאוריה במדיות השונות. הביקורות, הדיבור והשיח הקולנועי בישראל מפתיעים אותי ברדידותם. המבקרים הולכים והופכים לכתבי רכילות חסרי דעות אשר משמשים את ידיהם של מפיקים ויחצנים. במקרה הטוב המבקר הופך הוא עצמו ליחצ"ן בעוד העשייה הקולנועית עומדת דום. מה שנותר הוא מילים, תמונות ולינקים אשר ערכם… להמשך קריאה
תגובות אחרונות