29 בדצמבר 2020 מאת מערכת סריטה
גם סרטים היו ב-2020. והרבה מהם. חלקם אפילו טובים למדי. בכל מקרה את השנה הזו, על בתי הקולנוע הסגורים וטלטלות ההפצה שהדהימו את כולם, עוד נלמד ונקרא ונחווה היטב גם בשנים שיבואו. זה בוודאות. אבל רגע לפני שאנחנו מזדכים עליה, אפשר גם לדבר על מה שהיה טוב. וכעת הגענו לסרטי השנה, אחרי שכבר עברנו את שלב הסיכומים האישיים שלנו: אור… להמשך קריאה
28 בדצמבר 2020 מאת לירון סיני
דבר אחד היה בטוח בשנה בה שום דבר לא היה בטוח, וכל מילה נוספת עליה נידונה להיקרא כמו הד שחוק של קלישאה שכתב מישהו אחר. "אני חושבת לגמור עם זה" של צ'רלי קאופמן לא יופיע בעשיריה שלי. יש לי הערכה מיוחדת לסרטים שאינם סרטי אימה באופן מוצהר, ועם זאת יש בהם רגעים מצמררים שלא מרפים. היו בו כמה סצנות כאלה,… להמשך קריאה
24 בדצמבר 2020 מאת אור סיגולי
את מצעד רגעי השנה עשיתי לראשונה בסיכום השנה של סריטה 2010, כי לא הרגשתי שראיתי מספיק מסרטי אותה שנה כדי לבחור באופן מושכל את "עשרת סרטי השנה". זאת הייתה סוג של פשרה מבחינתי. מצד אחד, לחזור אחורה לדברים הכי בלתי נשכחים שראיתי במהלך אותה שנה, ומאידך לא להתחייב על הסרטים עצמם. מאז זה הפך להיות סוג של מפלצת שמלווה אותי… להמשך קריאה
5 בספטמבר 2020 מאת אורון שמיר
אל רשימת המאסטרים והאוטרים שמצאו בנטפליקס בית השקעות לשגעונות הקולנועיים שלהם, אפשר להוסיף כעת את צ׳ארלי קאופמן. מי שהתפרסם בתור שם נרדף לתסריטאי הוא כבר מזמן גם במאי בעל סגנון מובהק ונושאי עיסוק חוזרים. סרטו החדש ״אני חושבת לגמור עם זה״ (I'm Thinking of Ending Things) הוא למעשה הפעם השלישית שהוא מביים. בעוד את הקרדיט על סרטו הקודם, ״אנומליסה״, הוא… להמשך קריאה
2 בספטמבר 2020 מאת אורון שמיר
עשינו זאת, שרדנו את אוגוסט. מה מסתתר בצד השני? עוד הבטחות אבל גם קצת הקלות. לצד פתיחת שנת הלימודים, קיוויתי להכריז גם על פתיחת האולמות, אבל נראה שנחכה עוד שבוע עם זה. החל מאתמול מאושר מתווה החזרת מוסדות התרבות לפעולה, אבל לגבי בתי קולנוע, וסינמטקים תחילה, תאריך היעד לעדכון הבא הוא כנראה יום ראשון הבא (6.9) אז נמשיך להמתין. בינתיים… להמשך קריאה
גם סרטים היו ב-2020. והרבה מהם. חלקם אפילו טובים למדי. בכל מקרה את השנה הזו, על בתי הקולנוע הסגורים וטלטלות ההפצה שהדהימו את כולם, עוד נלמד ונקרא ונחווה היטב גם בשנים שיבואו. זה בוודאות. אבל רגע לפני שאנחנו מזדכים עליה, אפשר גם לדבר על מה שהיה טוב. וכעת הגענו לסרטי השנה, אחרי שכבר עברנו את שלב הסיכומים האישיים שלנו: אור… להמשך קריאה
דבר אחד היה בטוח בשנה בה שום דבר לא היה בטוח, וכל מילה נוספת עליה נידונה להיקרא כמו הד שחוק של קלישאה שכתב מישהו אחר. "אני חושבת לגמור עם זה" של צ'רלי קאופמן לא יופיע בעשיריה שלי. יש לי הערכה מיוחדת לסרטים שאינם סרטי אימה באופן מוצהר, ועם זאת יש בהם רגעים מצמררים שלא מרפים. היו בו כמה סצנות כאלה,… להמשך קריאה
את מצעד רגעי השנה עשיתי לראשונה בסיכום השנה של סריטה 2010, כי לא הרגשתי שראיתי מספיק מסרטי אותה שנה כדי לבחור באופן מושכל את "עשרת סרטי השנה". זאת הייתה סוג של פשרה מבחינתי. מצד אחד, לחזור אחורה לדברים הכי בלתי נשכחים שראיתי במהלך אותה שנה, ומאידך לא להתחייב על הסרטים עצמם. מאז זה הפך להיות סוג של מפלצת שמלווה אותי… להמשך קריאה
אל רשימת המאסטרים והאוטרים שמצאו בנטפליקס בית השקעות לשגעונות הקולנועיים שלהם, אפשר להוסיף כעת את צ׳ארלי קאופמן. מי שהתפרסם בתור שם נרדף לתסריטאי הוא כבר מזמן גם במאי בעל סגנון מובהק ונושאי עיסוק חוזרים. סרטו החדש ״אני חושבת לגמור עם זה״ (I'm Thinking of Ending Things) הוא למעשה הפעם השלישית שהוא מביים. בעוד את הקרדיט על סרטו הקודם, ״אנומליסה״, הוא… להמשך קריאה
עשינו זאת, שרדנו את אוגוסט. מה מסתתר בצד השני? עוד הבטחות אבל גם קצת הקלות. לצד פתיחת שנת הלימודים, קיוויתי להכריז גם על פתיחת האולמות, אבל נראה שנחכה עוד שבוע עם זה. החל מאתמול מאושר מתווה החזרת מוסדות התרבות לפעולה, אבל לגבי בתי קולנוע, וסינמטקים תחילה, תאריך היעד לעדכון הבא הוא כנראה יום ראשון הבא (6.9) אז נמשיך להמתין. בינתיים… להמשך קריאה
תגובות אחרונות