18 במאי 2023 מאת עופר ליברגל
פסטיבל דוקאביב מתקרב לסיומו במוצאי שבת, אם כי אנחנו ננסה לתפוס סרטים נוספים פחות או יותר עד לרגע האחרון. בתקווה שגם נכתוב עליהם עם תום הפסטיבל או עם הפיכת הסרטים לזמינים במשך הדרך. בפוסט זה תמצאו מבט על עוד ארבעה סרטים ישראליים שונים למדי. כמו כן, אמש גם חולקו הפרסים בפסטיבל ואת הרשימה המלאה, כמו גם דעות על חלק מהזוכים… להמשך קריאה
12 במאי 2016 מאת עופר ליברגל
הר הזיתים בירושלים מעניק לסרטה הארוך הראשון של יעל קיים את שמו ולא בכדי - בית הקברות היהודי המיוחס הוא הרבה יותר מלוקיישן בסרט, הוא גם מוטיב מרכזי המתפקד במספר אופניים, כמעט דמות ראשית נוספת, פרט לגיבורת הסרט הנוכחת בכל סצנה בו. הר הזיתים מצוי על קו התפר בסרט - בין החברה היהודית לערבית, בין החיים למוות. הגיבורה של הסרט… להמשך קריאה
25 ביולי 2013 מאת אור סיגולי
סרטו הארוך הראשון של עידן הובל אמנם יוצא להקרנות מסחריות לראשונה רק בסוף השבוע, אך דרכו לשם הייתה ארוכה ועמוסה, ומי שהיה אתנו בשנה האחרונה ודאי שם לב שכתבנו על "מנתק המים" לא מעט. לפני שנה בדיוק הסרט התמודד על פרסי אופיר. מכל 29 סרטי התחרות אשתקד, הסרט הזה היה אחד האהובים עלי ביותר, שני רק ל"ההתחלפות". במהלך המרוץ לאופיר… להמשך קריאה
13 בנובמבר 2012 מאת פבלו אוטין
סרטו התיעודי החדש של רן טל ("ילדי השמש") הוא פואמה יפהפייה על אובדן וגעגוע. הסרט בנוי כפסיפס היסטוריות של אנשים הפוקדים את גן השלושה, הידוע בתור "הסחנה". "גן עדן" מתחיל עם סצנה של אחד מעובדי הסחנה מתרחץ כאשר בפס-הקול אנחנו שומעים אותו בוויס-אובר מגולל את סיפורו האישי, סיפור על בדידות ואבדן המשפחה. המקום ריק ונוצרת תחושה של שקט, רוגע, מדיטציה,… להמשך קריאה
4 באוגוסט 2012 מאת אורון שמיר
הסיפור של "אף פעם לא מאוחר מדי" החל, מבחינתי, באוקטובר 2009. יאיר "סינמסקופ" רוה הזמין אותי (ועוד המון אנשים אחרים) לתרום כסף לסרט חדש שמעוניין להצטלם במחוזותינו. כל עניין גיוס הכספים הקהילתי והאלטרנטיבי היה אז בראשית הפופולריות שלו בארץ, והרגשתי תחושת שליחות אמיתית כאשר נענתי בחיוב להצעה. 100 ש"ח ליוצרים צעירים המצלמים את סרטם הראשון, ועוד כזה שנשמע על הנייר מקסים למדי, היו… להמשך קריאה
22 ביולי 2012 מאת אור סיגולי
הקולנוע הישראלי והסביבה העירונית תמיד הלכו טוב ביחד. יכול להיות שזה מכיוון שבתעשייה המקומית אין תקציבים לבניית סטים, יכול להיות שבגלל שההיכרות של הצופים עם כל פינה בארצנו הקטנה אין מקום לברוא עיר חדשה באופן אמין, יכול להיות שפשוט יוצרי הקולנוע בארץ הם יצורים אורבניים. תהיה הסיבה אשר תהיה, ישנו איזה קשר הדוק בין המרחב האורבני והסרטים הישראלים. השילוב הזה… להמשך קריאה
פסטיבל דוקאביב מתקרב לסיומו במוצאי שבת, אם כי אנחנו ננסה לתפוס סרטים נוספים פחות או יותר עד לרגע האחרון. בתקווה שגם נכתוב עליהם עם תום הפסטיבל או עם הפיכת הסרטים לזמינים במשך הדרך. בפוסט זה תמצאו מבט על עוד ארבעה סרטים ישראליים שונים למדי. כמו כן, אמש גם חולקו הפרסים בפסטיבל ואת הרשימה המלאה, כמו גם דעות על חלק מהזוכים… להמשך קריאה
הר הזיתים בירושלים מעניק לסרטה הארוך הראשון של יעל קיים את שמו ולא בכדי - בית הקברות היהודי המיוחס הוא הרבה יותר מלוקיישן בסרט, הוא גם מוטיב מרכזי המתפקד במספר אופניים, כמעט דמות ראשית נוספת, פרט לגיבורת הסרט הנוכחת בכל סצנה בו. הר הזיתים מצוי על קו התפר בסרט - בין החברה היהודית לערבית, בין החיים למוות. הגיבורה של הסרט… להמשך קריאה
סרטו הארוך הראשון של עידן הובל אמנם יוצא להקרנות מסחריות לראשונה רק בסוף השבוע, אך דרכו לשם הייתה ארוכה ועמוסה, ומי שהיה אתנו בשנה האחרונה ודאי שם לב שכתבנו על "מנתק המים" לא מעט. לפני שנה בדיוק הסרט התמודד על פרסי אופיר. מכל 29 סרטי התחרות אשתקד, הסרט הזה היה אחד האהובים עלי ביותר, שני רק ל"ההתחלפות". במהלך המרוץ לאופיר… להמשך קריאה
סרטו התיעודי החדש של רן טל ("ילדי השמש") הוא פואמה יפהפייה על אובדן וגעגוע. הסרט בנוי כפסיפס היסטוריות של אנשים הפוקדים את גן השלושה, הידוע בתור "הסחנה". "גן עדן" מתחיל עם סצנה של אחד מעובדי הסחנה מתרחץ כאשר בפס-הקול אנחנו שומעים אותו בוויס-אובר מגולל את סיפורו האישי, סיפור על בדידות ואבדן המשפחה. המקום ריק ונוצרת תחושה של שקט, רוגע, מדיטציה,… להמשך קריאה
הסיפור של "אף פעם לא מאוחר מדי" החל, מבחינתי, באוקטובר 2009. יאיר "סינמסקופ" רוה הזמין אותי (ועוד המון אנשים אחרים) לתרום כסף לסרט חדש שמעוניין להצטלם במחוזותינו. כל עניין גיוס הכספים הקהילתי והאלטרנטיבי היה אז בראשית הפופולריות שלו בארץ, והרגשתי תחושת שליחות אמיתית כאשר נענתי בחיוב להצעה. 100 ש"ח ליוצרים צעירים המצלמים את סרטם הראשון, ועוד כזה שנשמע על הנייר מקסים למדי, היו… להמשך קריאה
הקולנוע הישראלי והסביבה העירונית תמיד הלכו טוב ביחד. יכול להיות שזה מכיוון שבתעשייה המקומית אין תקציבים לבניית סטים, יכול להיות שבגלל שההיכרות של הצופים עם כל פינה בארצנו הקטנה אין מקום לברוא עיר חדשה באופן אמין, יכול להיות שפשוט יוצרי הקולנוע בארץ הם יצורים אורבניים. תהיה הסיבה אשר תהיה, ישנו איזה קשר הדוק בין המרחב האורבני והסרטים הישראלים. השילוב הזה… להמשך קריאה
תגובות אחרונות