24 באפריל 2022 מאת אור סיגולי
יברכו האלים את טיוואן, זה בעיקר מה שיש לי להגיד לכם עם פתיחת מהדורת אימת החודש לאפריל. בלעדיה זה היה נראה אחרת לגמרי, וכן, אני שוב הולך להתלונן על סרטי האימה שאני נופל עליהם. באמת שכבר הגעתי לשלב בו חשבתי שיש לי קארמה גרועה או שעשו עלי שחור. נכון, יש כמה שמראש היה ברור ששום דבר טוב לא ייצא מהם… להמשך קריאה
3 באפריל 2022 מאת עופר ליברגל
בשלושת החודשים הראשונים של השנה, היצע סרטי המקור של נטפליקס לא כלל יותר מדי תכנים בפרופיל גבוה. עם תחילת אפריל עלו לשרת שני סרטים של במאים מוערכים ומשפיעים, ולא בתור מתיחה. עושה רושם כי "הקפסולה" (The Bubble) של ג'אד אפטאו הוא הסרט שמקבל סיבוב יח"צ רציני יותר, ואילו סרטו החדש של ריצ'ארד לינקלייטר, "אפולו ½10: הרפתקה בעידן החלל" (Apollo 10½:… להמשך קריאה
18 במרץ 2022 מאת אור סיגולי
שבע שנים אינן טווח זמן ארוך במיוחד. מבחינה היסטורית זה בקושי מצמוץ. ובכל זאת, כשמסתכלים על העולם שלנו באמצע העשור הקודם, זה נראה כמו מעידן אחר לחלוטין: מגיפות עולמיות היו עניין בדיוני של סרטים אפוקליפטיים, מנהיגי העולם לא הרגישו כמו נבלי קומיקס, סרטים שפסחו על בתי הקולנוע נחשבו ליצירות פחותות שלא קיבלו שום תשומת לב וזכו לכינוי הגנאי "סרט טלוויזיה",… להמשך קריאה
7 במרץ 2022 מאת עופר ליברגל
בתחילת הצפייה בסרט "סוף שבוע מסוכן" (The Weekend Away), לא ממש התרשמתי או נהניתי. עם זאת מנקודה מסוימת, קרוב לאמצע הסרט, החוויה הפכה לחיובית הרבה יותר, גם הודות לשינוי מסוים בסוג הצפייה שלי, אליה ניגשתי בלי ציפיות מוקדמות. במהלך הסרט התחלתי לחשוב עליו בתור טראש - להתענג על משחק או עיצוב דמויות מוקצן, ריבוי תפניות ביזאריות ולא אמינות בעלילה, וכמות גדולה… להמשך קריאה
26 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר
בתקופה בה עם ישראל בדרך כלל מתכנן איזו גיחת חו״ל של ימות הפסח, נטפליקס בחרה לשחרר סרט על אסונות תעופה. אולי כדי להוציא את החשק לטוס, או לנחם את מי שלא ממש עשו זאת כבר שנתיים לפחות, פרק זמן בו עולם התעופה השתנה כמו רוב תחומי החיים. ניחוש סביר יותר הוא הרצון של ענקית הסטרימינג לרכב את גלי האהדה הביקורתית… להמשך קריאה
24 בפברואר 2022 מאת אור סיגולי
בזמן שאני עדיין מתאושש מהטיזינג הבלתי נסבל של סרטי האימה בסאנדנס (על חלקם אורון כתב בדיווחים שלו, אבל אני שומר לעצמי את הזכות לעשות להם טיפול נוסף כשייחשפו באופן רשמי), לא מעט סרטי אימה יצאו לעולם. אפילו נוצר מצב די יוצא דופן שבו אני נאלץ להשמיט כמה מהסרטים שראיתי כדי לא להעמיס על הפינה החודשית. אבל אל תדאגו, אלו לא… להמשך קריאה
20 בפברואר 2022 מאת אור סיגולי
כמעט בלתי אפשרי לפלס דרך בתוך המבוך המפותל של מותג סרט האימה "המנסרים מטקסס". במשך שמונה סרטים על פני חמישה עשורים נאלצנו להתמודד עם סרטי המשך, אתחולים, רימייקים, פריקוולים וסרטי המשך לרימייקים והפריקוולים. זה כאב ראש שאין לתאר. אני ניסיתי לעשות בזה סדר אי שם ב-2013 עם צאתו של סרט מספר שבע, אבל אז כמה שנים אחר כך יצא אחד… להמשך קריאה
19 בפברואר 2022 מאת אורון שמיר
בחודש שעבר עלה בנטפליקס סרט אנימציה לא שגרתי בשם ״הבית״ (The House), עליו אפשר לקרוא אצלנו את דעתו של עופר. הסרט הוא בעצם אנתולוגיה בת שלושה סיפורים סביב מושג הבית, כולם באנימציית סטופ-מושן אבל בסגנונות לא זהים, ומאת ארבע יוצרות שונות. בדיונים פנימיים של סריטה על הסרט קיימת הסכמה כי החלק השני, עם דמויות העכברים וקולו של ג׳רוויס קוקר, הוא… להמשך קריאה
18 בפברואר 2022 מאת עופר ליברגל
לפי 20 שנה, ז'אן-פייר ז'נה היה אחד הבמאים המוערכים והמצליחים בעולם, אחרי שסרטו הרביעי, "אמלי" (Le fabuleux destin d'Amélie Poulain), הפך לאחד הלהיטים של הקולנוע האירופאי של תחילת המילניום. זה כלל הצלחה קופתית בכל מקום, חמש מועמדויות לאוסקר (והפסד מפתיע בפרס הסרט בשפה זרה), ובעיקר נוכחות ערה בשיח התרבותי הכללי, גם בקרב מי שאינם אוהדי קולנוע אדוקים. את הסינפילים ז'נה… להמשך קריאה
4 בפברואר 2022 מאת אור סיגולי
אם עוקבים אחר השביל שמתפתל מקטגורית האוסקר לסרט הבינלאומי, אפשר להגיע למקומות מרהיבים. אמת, אפשר גם להגיע למקומות איומים ונוראים (הניסיון שלי להביס את נציג הונגריה האחרון, "פוסט מורטם", הסתכם במפלה וכמעט שעתיים שלעולם לא יחזרו), אבל באמת שכמה מהסרטים הכי טובים שראיתי בשנים האחרונות התגלו בפני בגלל שנשלחו לאוסקר. "התנגשות" המצרי, "הלך מאתנו" הטיוואני, "זורקת" התאילנדי, "מתחת לחול" הדני,… להמשך קריאה
יברכו האלים את טיוואן, זה בעיקר מה שיש לי להגיד לכם עם פתיחת מהדורת אימת החודש לאפריל. בלעדיה זה היה נראה אחרת לגמרי, וכן, אני שוב הולך להתלונן על סרטי האימה שאני נופל עליהם. באמת שכבר הגעתי לשלב בו חשבתי שיש לי קארמה גרועה או שעשו עלי שחור. נכון, יש כמה שמראש היה ברור ששום דבר טוב לא ייצא מהם… להמשך קריאה
בשלושת החודשים הראשונים של השנה, היצע סרטי המקור של נטפליקס לא כלל יותר מדי תכנים בפרופיל גבוה. עם תחילת אפריל עלו לשרת שני סרטים של במאים מוערכים ומשפיעים, ולא בתור מתיחה. עושה רושם כי "הקפסולה" (The Bubble) של ג'אד אפטאו הוא הסרט שמקבל סיבוב יח"צ רציני יותר, ואילו סרטו החדש של ריצ'ארד לינקלייטר, "אפולו ½10: הרפתקה בעידן החלל" (Apollo 10½:… להמשך קריאה
שבע שנים אינן טווח זמן ארוך במיוחד. מבחינה היסטורית זה בקושי מצמוץ. ובכל זאת, כשמסתכלים על העולם שלנו באמצע העשור הקודם, זה נראה כמו מעידן אחר לחלוטין: מגיפות עולמיות היו עניין בדיוני של סרטים אפוקליפטיים, מנהיגי העולם לא הרגישו כמו נבלי קומיקס, סרטים שפסחו על בתי הקולנוע נחשבו ליצירות פחותות שלא קיבלו שום תשומת לב וזכו לכינוי הגנאי "סרט טלוויזיה",… להמשך קריאה
בתחילת הצפייה בסרט "סוף שבוע מסוכן" (The Weekend Away), לא ממש התרשמתי או נהניתי. עם זאת מנקודה מסוימת, קרוב לאמצע הסרט, החוויה הפכה לחיובית הרבה יותר, גם הודות לשינוי מסוים בסוג הצפייה שלי, אליה ניגשתי בלי ציפיות מוקדמות. במהלך הסרט התחלתי לחשוב עליו בתור טראש - להתענג על משחק או עיצוב דמויות מוקצן, ריבוי תפניות ביזאריות ולא אמינות בעלילה, וכמות גדולה… להמשך קריאה
בתקופה בה עם ישראל בדרך כלל מתכנן איזו גיחת חו״ל של ימות הפסח, נטפליקס בחרה לשחרר סרט על אסונות תעופה. אולי כדי להוציא את החשק לטוס, או לנחם את מי שלא ממש עשו זאת כבר שנתיים לפחות, פרק זמן בו עולם התעופה השתנה כמו רוב תחומי החיים. ניחוש סביר יותר הוא הרצון של ענקית הסטרימינג לרכב את גלי האהדה הביקורתית… להמשך קריאה
בזמן שאני עדיין מתאושש מהטיזינג הבלתי נסבל של סרטי האימה בסאנדנס (על חלקם אורון כתב בדיווחים שלו, אבל אני שומר לעצמי את הזכות לעשות להם טיפול נוסף כשייחשפו באופן רשמי), לא מעט סרטי אימה יצאו לעולם. אפילו נוצר מצב די יוצא דופן שבו אני נאלץ להשמיט כמה מהסרטים שראיתי כדי לא להעמיס על הפינה החודשית. אבל אל תדאגו, אלו לא… להמשך קריאה
כמעט בלתי אפשרי לפלס דרך בתוך המבוך המפותל של מותג סרט האימה "המנסרים מטקסס". במשך שמונה סרטים על פני חמישה עשורים נאלצנו להתמודד עם סרטי המשך, אתחולים, רימייקים, פריקוולים וסרטי המשך לרימייקים והפריקוולים. זה כאב ראש שאין לתאר. אני ניסיתי לעשות בזה סדר אי שם ב-2013 עם צאתו של סרט מספר שבע, אבל אז כמה שנים אחר כך יצא אחד… להמשך קריאה
בחודש שעבר עלה בנטפליקס סרט אנימציה לא שגרתי בשם ״הבית״ (The House), עליו אפשר לקרוא אצלנו את דעתו של עופר. הסרט הוא בעצם אנתולוגיה בת שלושה סיפורים סביב מושג הבית, כולם באנימציית סטופ-מושן אבל בסגנונות לא זהים, ומאת ארבע יוצרות שונות. בדיונים פנימיים של סריטה על הסרט קיימת הסכמה כי החלק השני, עם דמויות העכברים וקולו של ג׳רוויס קוקר, הוא… להמשך קריאה
לפי 20 שנה, ז'אן-פייר ז'נה היה אחד הבמאים המוערכים והמצליחים בעולם, אחרי שסרטו הרביעי, "אמלי" (Le fabuleux destin d'Amélie Poulain), הפך לאחד הלהיטים של הקולנוע האירופאי של תחילת המילניום. זה כלל הצלחה קופתית בכל מקום, חמש מועמדויות לאוסקר (והפסד מפתיע בפרס הסרט בשפה זרה), ובעיקר נוכחות ערה בשיח התרבותי הכללי, גם בקרב מי שאינם אוהדי קולנוע אדוקים. את הסינפילים ז'נה… להמשך קריאה
אם עוקבים אחר השביל שמתפתל מקטגורית האוסקר לסרט הבינלאומי, אפשר להגיע למקומות מרהיבים. אמת, אפשר גם להגיע למקומות איומים ונוראים (הניסיון שלי להביס את נציג הונגריה האחרון, "פוסט מורטם", הסתכם במפלה וכמעט שעתיים שלעולם לא יחזרו), אבל באמת שכמה מהסרטים הכי טובים שראיתי בשנים האחרונות התגלו בפני בגלל שנשלחו לאוסקר. "התנגשות" המצרי, "הלך מאתנו" הטיוואני, "זורקת" התאילנדי, "מתחת לחול" הדני,… להמשך קריאה
תגובות אחרונות