23 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
מהדורתו הרשמית הראשונה של פסטיבל הסרטים בקאן התקיימה ב-1946, שנתיים לפני קום המדינה שלנו. הסיבה להיווסדות האירוע הזה הייתה כנראה מתוך קנאה צרפתית באיטליה, לה היה את פסטיבל ונציה היוקרתי. זה סיפור מרתק שכולל כמובן גם הרבה נאצים, אבל יש על זה הרבה מידע שם בחוץ אז אתם לא צריכים אותי. פסטיבל קאן התקיים מאז בכל שנה להוציא שלוש –… להמשך קריאה
18 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
אף שמעולם לא תכננו להיות כאלה, הפכו "נהר זורם ביניהם" ו"רוחות של תשוקה" לסרטים-אחים. זה משעשע עוד יותר אם לוקחים בחשבון שלמעשה הם בעצמם סיפורים על אחים. כמות נקודות ההשקה בין הסרטים די מדהימה: שניהם דרמות סנטימנטליות שעוסקות בהתבגרות של גברים צעירים בצל אביהם האוהב והדומיננטי (והמאוד משופם), שניהם מבוססים על נובלה של סופר אמריקאי, שניהם מתרחשים במונטנה בימי מלחמת… להמשך קריאה
17 ביוני 2024 מאת עופר ליברגל
פוסט זה הוא השלישי במה שאני מקווה שתהיה סדרת פוסטים חדשה ולא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. לא בהכרח הקלאסיקות הכי מוכרות של הז'אנר, שאנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זאת על מנת להגדיר גם את מהות המערבון – שדומני כי ההגדרה שלו היא יותר נזילה. שכן, מערבון… להמשך קריאה
14 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
כמובן שאין לי את הנתונים לגבות את העניין, אבל אם הייתי צריך לשער באופן פרוע, הייתי אומר שהמרוץ של הטקס העשרים היה הצמוד ביותר אי פעם, לפחות מאז שונתה שיטת ההצבעה לפרסי אופיר ב-2007. טוב, נו, אולי מקום שני למה שקרה ב-2014. בכנות, אני מדי פעם מוצא את עצמי נדהם מתוצאות הטקס של 2009, כי מרגיש שבקלות מדהימה זה היה… להמשך קריאה
10 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
על פניו זה נראה כמו טקס אופיר די שגרתי, אז ב-2008. קבוצה של סרטים שהושלמו נרשמו לתחרות, סבב הצבעה ראשון הכניס 11 מהם ל-13 הקטגוריות השונות, סבב הצבעה שני קבע את המנצחים, וזה שיצא עם פרס הסרט הטוב ביותר נשלח לייצג את ישראל בטקס האוסקר. עד כאן, שום דבר יוצא דופן. אבל האמת היא שטקס פרסי האופיר ה-19 היה מעט… להמשך קריאה
4 ביוני 2024 מאת אור סיגולי
שנה בדיוק לאחר האירוע חסר התקדים בו סרט זכה באופיר אבל לא נשלח לאוסקר, והנה זה קרה שוב. עם זאת, בשונה מהסיטואציה המביכה אליה נקלעו "אדמה משוגעת" ו"אביבה אהובתי" ב-2006, זו של השנה הרודפת הייתה עמוסה בהרבה יותר אינטריגות ומילים קשות. כזו שאולי עדיין יש אנשים בתעשיית הקולנוע הישראלי שטרם התאוששו ממנה. מכיוון ששום דבר מזה לא קשור לאיכויותיו של… להמשך קריאה
28 במאי 2024 מאת אור סיגולי
כבר מהרגע הראשון היה ברור שהסיפור של טום ריפלי, הנוכל המקסים והרצחני שהמציאה הסופרת פטרישיה הייסמית', לא יכול להסתיים בטוב. ואני לא מתכוון בהכרח לגורלו של הגיבור הספרותי, אלא למה שרלוונטי אלינו – המסע הקולנועי שלו משנות השישים ועד האלף החדש. שלושת העיבודים הראשונים לספרים בכיכובו של ריפלי נפלו לידיהם של במאים גדולים ונחשבים לסרטי מופת, לעומת השניים האחרים שכנראה… להמשך קריאה
21 במאי 2024 מאת עופר ליברגל
פוסט זה הוא השני (אחרי הפוסט אודות שלושה מערבוני ספגטי) במה שאני מקווה שתהיה סדרת פוסטים חדשה ולא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. מדובר, כפי שתוכלו לראות כבר מהפוסט הזה, לא בהכרח בקלאסיקות הכי מוכרות של הז'אנר, שאנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זאת על מנת להגדיר… להמשך קריאה
9 במאי 2024 מאת עופר ליברגל
פוסט זה פותח מה שאני מקווה שתהיה סדרת פוסטים חדשה ולא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. מדובר, כפי שתוכלו לראות כבר בפוסט הזה, לא בהכרח בקלאסיקות הכי מוכרת של הז'אנר, שאני אנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זה גם על מנת להגדיר את מהות המערבון - שדומני… להמשך קריאה
5 במאי 2024 מאת אור סיגולי
במשך כל 74 שנות חייה תראה הסופרת פטרישיה הייסמית' רק עיבוד קולנועי אמריקאי (רשמי) אחד ליצירותיה, "זרים ברכבת" של היצ'קוק שיצא בשנת 1951. בין אם הוליווד לא מצאה בה עניין, או אולי הגיוני יותר חוסר עניין של הסופרת בהוליווד, מאז היצ'קוק ועד מותה יהיו אלו האירופאים שיהפכו את כתביה לסרטים. והם עשו זאת לא מעט בחצי השני של המאה העשרים.… להמשך קריאה
מהדורתו הרשמית הראשונה של פסטיבל הסרטים בקאן התקיימה ב-1946, שנתיים לפני קום המדינה שלנו. הסיבה להיווסדות האירוע הזה הייתה כנראה מתוך קנאה צרפתית באיטליה, לה היה את פסטיבל ונציה היוקרתי. זה סיפור מרתק שכולל כמובן גם הרבה נאצים, אבל יש על זה הרבה מידע שם בחוץ אז אתם לא צריכים אותי. פסטיבל קאן התקיים מאז בכל שנה להוציא שלוש –… להמשך קריאה
אף שמעולם לא תכננו להיות כאלה, הפכו "נהר זורם ביניהם" ו"רוחות של תשוקה" לסרטים-אחים. זה משעשע עוד יותר אם לוקחים בחשבון שלמעשה הם בעצמם סיפורים על אחים. כמות נקודות ההשקה בין הסרטים די מדהימה: שניהם דרמות סנטימנטליות שעוסקות בהתבגרות של גברים צעירים בצל אביהם האוהב והדומיננטי (והמאוד משופם), שניהם מבוססים על נובלה של סופר אמריקאי, שניהם מתרחשים במונטנה בימי מלחמת… להמשך קריאה
פוסט זה הוא השלישי במה שאני מקווה שתהיה סדרת פוסטים חדשה ולא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. לא בהכרח הקלאסיקות הכי מוכרות של הז'אנר, שאנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זאת על מנת להגדיר גם את מהות המערבון – שדומני כי ההגדרה שלו היא יותר נזילה. שכן, מערבון… להמשך קריאה
כמובן שאין לי את הנתונים לגבות את העניין, אבל אם הייתי צריך לשער באופן פרוע, הייתי אומר שהמרוץ של הטקס העשרים היה הצמוד ביותר אי פעם, לפחות מאז שונתה שיטת ההצבעה לפרסי אופיר ב-2007. טוב, נו, אולי מקום שני למה שקרה ב-2014. בכנות, אני מדי פעם מוצא את עצמי נדהם מתוצאות הטקס של 2009, כי מרגיש שבקלות מדהימה זה היה… להמשך קריאה
על פניו זה נראה כמו טקס אופיר די שגרתי, אז ב-2008. קבוצה של סרטים שהושלמו נרשמו לתחרות, סבב הצבעה ראשון הכניס 11 מהם ל-13 הקטגוריות השונות, סבב הצבעה שני קבע את המנצחים, וזה שיצא עם פרס הסרט הטוב ביותר נשלח לייצג את ישראל בטקס האוסקר. עד כאן, שום דבר יוצא דופן. אבל האמת היא שטקס פרסי האופיר ה-19 היה מעט… להמשך קריאה
שנה בדיוק לאחר האירוע חסר התקדים בו סרט זכה באופיר אבל לא נשלח לאוסקר, והנה זה קרה שוב. עם זאת, בשונה מהסיטואציה המביכה אליה נקלעו "אדמה משוגעת" ו"אביבה אהובתי" ב-2006, זו של השנה הרודפת הייתה עמוסה בהרבה יותר אינטריגות ומילים קשות. כזו שאולי עדיין יש אנשים בתעשיית הקולנוע הישראלי שטרם התאוששו ממנה. מכיוון ששום דבר מזה לא קשור לאיכויותיו של… להמשך קריאה
כבר מהרגע הראשון היה ברור שהסיפור של טום ריפלי, הנוכל המקסים והרצחני שהמציאה הסופרת פטרישיה הייסמית', לא יכול להסתיים בטוב. ואני לא מתכוון בהכרח לגורלו של הגיבור הספרותי, אלא למה שרלוונטי אלינו – המסע הקולנועי שלו משנות השישים ועד האלף החדש. שלושת העיבודים הראשונים לספרים בכיכובו של ריפלי נפלו לידיהם של במאים גדולים ונחשבים לסרטי מופת, לעומת השניים האחרים שכנראה… להמשך קריאה
פוסט זה הוא השני (אחרי הפוסט אודות שלושה מערבוני ספגטי) במה שאני מקווה שתהיה סדרת פוסטים חדשה ולא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. מדובר, כפי שתוכלו לראות כבר מהפוסט הזה, לא בהכרח בקלאסיקות הכי מוכרות של הז'אנר, שאנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זאת על מנת להגדיר… להמשך קריאה
פוסט זה פותח מה שאני מקווה שתהיה סדרת פוסטים חדשה ולא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. מדובר, כפי שתוכלו לראות כבר בפוסט הזה, לא בהכרח בקלאסיקות הכי מוכרת של הז'אנר, שאני אנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זה גם על מנת להגדיר את מהות המערבון - שדומני… להמשך קריאה
במשך כל 74 שנות חייה תראה הסופרת פטרישיה הייסמית' רק עיבוד קולנועי אמריקאי (רשמי) אחד ליצירותיה, "זרים ברכבת" של היצ'קוק שיצא בשנת 1951. בין אם הוליווד לא מצאה בה עניין, או אולי הגיוני יותר חוסר עניין של הסופרת בהוליווד, מאז היצ'קוק ועד מותה יהיו אלו האירופאים שיהפכו את כתביה לסרטים. והם עשו זאת לא מעט בחצי השני של המאה העשרים.… להמשך קריאה
תגובות אחרונות