24 ביולי 2024 מאת אורון שמיר
מחצית מפסטיבל הקולנוע של ירושלים כבר חלפה וטרם פרסמתי דיווח, בזמן שעופר כבר הספיק שלושה לבדו והוא ממש לא התעייף. חלק מזה נובע מהסיקור שלי לגלריה של ״הארץ״, שבעצם מסתיים היום אלא אם יהיו הפתעות, מה שאומר שכעת אני פנוי יותר לכתוב על החוויות שלי גם לסריטה. הצרה היא שכל מיני סרטים מאוד יפים שראיתי, נגיד ״הטעמים של עיראק״ שהיה… להמשך קריאה
23 ביולי 2024 מאת עופר ליברגל
במהלך הפסטיבל נערך כנס לגבי עתיד הקולנוע הישראלי, כנס בו לא נכחתי אף שבאופן אישי יש לי לא מעט חששות לגבי העתיד הזה ומסיבות שונות. אולם לגבי ההווה, לפחות כפי שהוא משתקף בפסטיבל הנוכחי, יש בהחלט שפע של קולנוע ישראלי מגוון לדבר עליו, או לפחות לכתוב עליו. לצערי אני לא ממש עומד בקצב ומוצא זמן לכתוב על כל מה שראיתי… להמשך קריאה
21 ביולי 2024 מאת עופר ליברגל
זהו הדיווח השני שלי מן הפסטיבל, אבל למעשה הראשון שנכתב ברובו תוך כדי האירוע עצמו ובתנאי פסטיבל. כלומר בלי הרבה זמן פנוי לכתוב או לעכל דברים כמו חווית המפגש עם אורחת הכבוד ג'ניפר ג'ייסון לי שכבשה את הקהל בחן שלה. בכל מקרה, בדיווח זה סרט תיעודי ישראלי אחד, סרט בינלאומי קליל יחסית ושני סרטים מורכבים, ספק מפצלי קהל ספק מן… להמשך קריאה
19 ביולי 2024 מאת עופר ליברגל
את הדיווחים שלי מן הפסטיבל אפתח בפוסט שמוקדש לסרט אחד בלבד, גם אם סרט ארוך יחסית. "הנרי פורד לנשיאות" (Henry Fonda for President) הוא לא בהכרח אחד מן הסרטים הכי מדוברים בפסטיבל או זה שיקסום לקהל רחב, אבל הוא כן סרט שהשאיפה שלו היא להתחיל שיח. ולפחות מבחינתי, הכתיבה עליו לא יכולה להיות קצרה. יוצר הסרט הוא אלכסנדר הורוואת, מנהל… להמשך קריאה
14 ביולי 2024 מאת מערכת סריטה
בסוף השבוע נעלה כולנו לירושלים, לכבוד פתיחת פסטיבל הקולנוע ה-41 של עיר הבירה. למעשה, אחד מאיתנו כבר שם - אור סיגולי, שעבר לצד המנהל והשאיר את שלושתנו (עופר ליברגל, לירון סיני, אורון שמיר) לסקר לבדנו את הסרטים שהוא היה שותף לבחירתם. האם זה ימנע מאיתנו ליצור פוסטפלצת המלצות עצום בגודלו שלא תמצאו בשום מקום אחר טרום הפסטיבל? ודאי שלא, זה… להמשך קריאה
8 ביולי 2024 מאת אורון שמיר
המהדורה ה-41 של פסטיבל הקולנוע ירושלים היא מיוחדת עוד לפני שהתקיימה, מכל-כך הרבה סיבות. ישנו המצב המדיני, לבטח המסובך ביותר בו עתיד להיערך הפסטיבל מאז המהדורה תחת אש לפני עשור. מצב המערים קשיים על כל האופרציה: מהארגון והניהול ועד הקהל עצמו שבסך הכל רוצה להגיע לראות סרט או שניים (או עשרות, לא שופט). ישנו הפן המקצועי, בשנה שמראש נועדה לסמן… להמשך קריאה
1 ביוני 2024 מאת עופר ליברגל
היום (שבת) מגיע פסטיבל דוקאביב לסיומו, קצת אחרי שהיכולת הפיזיות שלי להיות בו הסתיימו עקב מחלה קלה, וכך אסיים את הפסטיבל מוקדם מהצפוי. עדיין יש עוד כמה סרטים שצפיתי בהם אבל טרם התייחסתי אליהם כאן בסריטה, על חלקם אכתוב בפוסט זה שהוא לא ממש סיכום של הפסטיבל, בטח לא באופן ממצה. אבל כן אפתח ברשימת הזוכים המלאה של התחרויות השונות… להמשך קריאה
29 במאי 2024 מאת עופר ליברגל
במהלך הצפייה בסרטי דוקאביב, צצים ועולים הקשרים בין הסרטים. כך למשל הסרטים הקצרים עליהם כתבתי בפוסט הקודם הוסיפו להדהד בסרטים שראיתי מיד אחרי פרסמו, ובהם אעסוק בפוסט הזה. הדהודים כמו עיסוק ביחסים בין-דוריים במשפחה הישראלית או במבט על עבודה חקלאית כמקום המציע מפגש בין תרבויות. עוד דבר שעולה לאורך הפסטיבל הוא חוסר היכולת שלי להספיק לצפות בכל הסרטים המוצגים בו… להמשך קריאה
26 במאי 2024 מאת עופר ליברגל
כמו כל דבר השנה, גם פסטיבל דוקאביב 2024 עטוף באווירה אחרת מן הרגיל, אבל לא לחלוטין. אזור הסינמטק עדיין עמוס באנשים, בסוף השבוע האולמות היו מלאים עד אפס מקום ברוב המקרים, ועדיין יש שיח ער על קולנוע. אולם, כמעט כל הקרנה עם יוצרים ישראלים כוללת התייחסות להחזרת החטופים ולסיום המלחמה. ההיצע הבינלאומי מעט יותר מצומצם השנה, כאשר יש גם סרטים… להמשך קריאה
19 במאי 2024 מאת אורון שמיר
פסטיבל קאן מגיע לנקודת האמצע, אז חשבתי לנסות להתחיל לדווח ממנו. קשה להסביר למי שלא התנסו איך כל הקונספט של זמן פועל כאן אחרת, בבועה הפסטיבלית של הריביירה הצרפתית, או כמה ריכוז אני צריך רק כדי לשלוט בלו״ז המשתנה תדיר שלי. לשלוף מחשב ולכתוב בזמן עמידה בתור זו לכאורה הבחירה הנכונה, אבל שיטת הכרטוס האלקטרונית שנהוגה בפסטיבל מאז הקורונה מאחדת… להמשך קריאה
מחצית מפסטיבל הקולנוע של ירושלים כבר חלפה וטרם פרסמתי דיווח, בזמן שעופר כבר הספיק שלושה לבדו והוא ממש לא התעייף. חלק מזה נובע מהסיקור שלי לגלריה של ״הארץ״, שבעצם מסתיים היום אלא אם יהיו הפתעות, מה שאומר שכעת אני פנוי יותר לכתוב על החוויות שלי גם לסריטה. הצרה היא שכל מיני סרטים מאוד יפים שראיתי, נגיד ״הטעמים של עיראק״ שהיה… להמשך קריאה
במהלך הפסטיבל נערך כנס לגבי עתיד הקולנוע הישראלי, כנס בו לא נכחתי אף שבאופן אישי יש לי לא מעט חששות לגבי העתיד הזה ומסיבות שונות. אולם לגבי ההווה, לפחות כפי שהוא משתקף בפסטיבל הנוכחי, יש בהחלט שפע של קולנוע ישראלי מגוון לדבר עליו, או לפחות לכתוב עליו. לצערי אני לא ממש עומד בקצב ומוצא זמן לכתוב על כל מה שראיתי… להמשך קריאה
זהו הדיווח השני שלי מן הפסטיבל, אבל למעשה הראשון שנכתב ברובו תוך כדי האירוע עצמו ובתנאי פסטיבל. כלומר בלי הרבה זמן פנוי לכתוב או לעכל דברים כמו חווית המפגש עם אורחת הכבוד ג'ניפר ג'ייסון לי שכבשה את הקהל בחן שלה. בכל מקרה, בדיווח זה סרט תיעודי ישראלי אחד, סרט בינלאומי קליל יחסית ושני סרטים מורכבים, ספק מפצלי קהל ספק מן… להמשך קריאה
את הדיווחים שלי מן הפסטיבל אפתח בפוסט שמוקדש לסרט אחד בלבד, גם אם סרט ארוך יחסית. "הנרי פורד לנשיאות" (Henry Fonda for President) הוא לא בהכרח אחד מן הסרטים הכי מדוברים בפסטיבל או זה שיקסום לקהל רחב, אבל הוא כן סרט שהשאיפה שלו היא להתחיל שיח. ולפחות מבחינתי, הכתיבה עליו לא יכולה להיות קצרה. יוצר הסרט הוא אלכסנדר הורוואת, מנהל… להמשך קריאה
בסוף השבוע נעלה כולנו לירושלים, לכבוד פתיחת פסטיבל הקולנוע ה-41 של עיר הבירה. למעשה, אחד מאיתנו כבר שם - אור סיגולי, שעבר לצד המנהל והשאיר את שלושתנו (עופר ליברגל, לירון סיני, אורון שמיר) לסקר לבדנו את הסרטים שהוא היה שותף לבחירתם. האם זה ימנע מאיתנו ליצור פוסטפלצת המלצות עצום בגודלו שלא תמצאו בשום מקום אחר טרום הפסטיבל? ודאי שלא, זה… להמשך קריאה
המהדורה ה-41 של פסטיבל הקולנוע ירושלים היא מיוחדת עוד לפני שהתקיימה, מכל-כך הרבה סיבות. ישנו המצב המדיני, לבטח המסובך ביותר בו עתיד להיערך הפסטיבל מאז המהדורה תחת אש לפני עשור. מצב המערים קשיים על כל האופרציה: מהארגון והניהול ועד הקהל עצמו שבסך הכל רוצה להגיע לראות סרט או שניים (או עשרות, לא שופט). ישנו הפן המקצועי, בשנה שמראש נועדה לסמן… להמשך קריאה
היום (שבת) מגיע פסטיבל דוקאביב לסיומו, קצת אחרי שהיכולת הפיזיות שלי להיות בו הסתיימו עקב מחלה קלה, וכך אסיים את הפסטיבל מוקדם מהצפוי. עדיין יש עוד כמה סרטים שצפיתי בהם אבל טרם התייחסתי אליהם כאן בסריטה, על חלקם אכתוב בפוסט זה שהוא לא ממש סיכום של הפסטיבל, בטח לא באופן ממצה. אבל כן אפתח ברשימת הזוכים המלאה של התחרויות השונות… להמשך קריאה
במהלך הצפייה בסרטי דוקאביב, צצים ועולים הקשרים בין הסרטים. כך למשל הסרטים הקצרים עליהם כתבתי בפוסט הקודם הוסיפו להדהד בסרטים שראיתי מיד אחרי פרסמו, ובהם אעסוק בפוסט הזה. הדהודים כמו עיסוק ביחסים בין-דוריים במשפחה הישראלית או במבט על עבודה חקלאית כמקום המציע מפגש בין תרבויות. עוד דבר שעולה לאורך הפסטיבל הוא חוסר היכולת שלי להספיק לצפות בכל הסרטים המוצגים בו… להמשך קריאה
כמו כל דבר השנה, גם פסטיבל דוקאביב 2024 עטוף באווירה אחרת מן הרגיל, אבל לא לחלוטין. אזור הסינמטק עדיין עמוס באנשים, בסוף השבוע האולמות היו מלאים עד אפס מקום ברוב המקרים, ועדיין יש שיח ער על קולנוע. אולם, כמעט כל הקרנה עם יוצרים ישראלים כוללת התייחסות להחזרת החטופים ולסיום המלחמה. ההיצע הבינלאומי מעט יותר מצומצם השנה, כאשר יש גם סרטים… להמשך קריאה
פסטיבל קאן מגיע לנקודת האמצע, אז חשבתי לנסות להתחיל לדווח ממנו. קשה להסביר למי שלא התנסו איך כל הקונספט של זמן פועל כאן אחרת, בבועה הפסטיבלית של הריביירה הצרפתית, או כמה ריכוז אני צריך רק כדי לשלוט בלו״ז המשתנה תדיר שלי. לשלוף מחשב ולכתוב בזמן עמידה בתור זו לכאורה הבחירה הנכונה, אבל שיטת הכרטוס האלקטרונית שנהוגה בפסטיבל מאז הקורונה מאחדת… להמשך קריאה
תגובות אחרונות