28 במאי 2024 מאת אור סיגולי
כבר מהרגע הראשון היה ברור שהסיפור של טום ריפלי, הנוכל המקסים והרצחני שהמציאה הסופרת פטרישיה הייסמית', לא יכול להסתיים בטוב. ואני לא מתכוון בהכרח לגורלו של הגיבור הספרותי, אלא למה שרלוונטי אלינו – המסע הקולנועי שלו משנות השישים ועד האלף החדש. שלושת העיבודים הראשונים לספרים בכיכובו של ריפלי נפלו לידיהם של במאים גדולים ונחשבים לסרטי מופת, לעומת השניים האחרים שכנראה… להמשך קריאה
24 במאי 2024 מאת לירון סיני
"היא באה ממקום של שפע!" כך חוזרים ומתארים גברים משתוקקים את פיוריוסה הצעירה (אליילה בראון), משתאים ופוערים פה, חור ממלמל בתוך פנים חרושות תלמים של זיהום ואבק מעולם מתפורר. הם בוחנים ומתפעלים אל מול כפות ידיה הבריאות, עורה הנקי מנגעים, טורי שיניה המלאים, שיערה המלא. האלימות הגסה שלהם מאיימת כל העת להרוס בה כל חלקה טובה, לכבול אותה בשלשלאות, לחסום… להמשך קריאה
21 במאי 2024 מאת עופר ליברגל
פוסט זה הוא השני (אחרי הפוסט אודות שלושה מערבוני ספגטי) במה שאני מקווה שתהיה סדרת פוסטים חדשה ולא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. מדובר, כפי שתוכלו לראות כבר מהפוסט הזה, לא בהכרח בקלאסיקות הכי מוכרות של הז'אנר, שאנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זאת על מנת להגדיר… להמשך קריאה
11 במאי 2024 מאת לירון סיני
בכל כתיבת סקירה או ביקורת קולנוע יש קו דק שמנסה ובדרך כלל לא מצליח להפריד עד הסוף בין שלושה צירים: הערכה אובייקטיבית ככל הניתן לגבי איכויות היצירה - מה עובד בה, מה טוב יותר, מה מרשים פחות; התייחסות לטעם הקהל, או יותר מדויק, חשיבה על מי קהל היעד שלה, מי ייהנה או יפיק ממנה הכי הרבה ערך ולמי עדיף להתרחק;… להמשך קריאה
9 במאי 2024 מאת עופר ליברגל
פוסט זה פותח מה שאני מקווה שתהיה סדרת פוסטים חדשה ולא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. מדובר, כפי שתוכלו לראות כבר בפוסט הזה, לא בהכרח בקלאסיקות הכי מוכרת של הז'אנר, שאני אנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זה גם על מנת להגדיר את מהות המערבון - שדומני… להמשך קריאה
5 במאי 2024 מאת אור סיגולי
במשך כל 74 שנות חייה תראה הסופרת פטרישיה הייסמית' רק עיבוד קולנועי אמריקאי (רשמי) אחד ליצירותיה, "זרים ברכבת" של היצ'קוק שיצא בשנת 1951. בין אם הוליווד לא מצאה בה עניין, או אולי הגיוני יותר חוסר עניין של הסופרת בהוליווד, מאז היצ'קוק ועד מותה יהיו אלו האירופאים שיהפכו את כתביה לסרטים. והם עשו זאת לא מעט בחצי השני של המאה העשרים.… להמשך קריאה
30 באפריל 2024 מאת לירון סיני
יש מי שיסכימו שהדבר המנחם ביותר בסוף של יום מתיש הוא להתרפק מול סרטי אימה: חדשים שינסו להפתיע, או ישנים שיחבקו אותנו עם רעיונות ומבנים מוכרים. זה לא מובן מאליו, כי בזמן שבין שלל הפיתולים של הז'אנר יש גם קומדיות אימה, סרטים מופקים באופן עצמאי או פשוט זול עד כדי גיחוך מבדר של קאמפיות, וסרטים מרגשים, זה בסופו של דבר… להמשך קריאה
27 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
הפער בין הכותרת העברית לאנגלית בהקשר של הסרט "הקרב על אמריקה" (Civil War) מעניין. מובן כי המפיצים הישראלים רצו להימנע מאזכור של מלחמה בכותרת בתקופה זו או בכלל, וספק רצו לרמוז לסרט שהוא יותר מותחן פעולה מאשר סרט על מהות המלחמה. גם אם זה לא המצב לגבי הסרט שהם משווקים. לעומת זאת, הכותרת המקורית היא כללית - יש בה רמז… להמשך קריאה
26 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
לפעמים לוקח זמן להוליווד לייצר התאמה בין פריוקט לבין האיש שנולד על מנת לביים אותו. הרעיון לעשות את הסרט "הכפיל" (The Fall Guy) הסתובב בהוליווד בערך עשור, שכן מדובר בסדרת טלוויזיה מהאייטיז שחלק מן האנשים זוכרים וחלק לא, והיא משלבת בין עיסוק בהוליווד עצמה לבין קטעי פעולה. הגיבור הוא פעלולן בסרטים שבנוסף עובד כצייד ראשים. בעוד הסרט הזה מחפש במאי,… להמשך קריאה
25 באפריל 2024 מאת עופר ליברגל
את הסרט "מתחרים" (Challengers) היינו אמורים לראות כבר בשנה שעברה, אחרי שהוכרז כסרט הפתיחה של פסטיבל ונציה. בגלל שביתת השחקנים בהוליווד, שמנעה משחקני הסרט לקדם אותו, חברת ההפקה החליטה למשוך אותו מן הפסטיבל ולדחות את הסרט ליציאה בתאריך הלא מבשר טובות של אפריל. גם הבחירה בסרט פתיחה של פסטיבל היא לא בהכרח דבר מבשר טובות - לא פעם סרט הפתיחה,… להמשך קריאה
כבר מהרגע הראשון היה ברור שהסיפור של טום ריפלי, הנוכל המקסים והרצחני שהמציאה הסופרת פטרישיה הייסמית', לא יכול להסתיים בטוב. ואני לא מתכוון בהכרח לגורלו של הגיבור הספרותי, אלא למה שרלוונטי אלינו – המסע הקולנועי שלו משנות השישים ועד האלף החדש. שלושת העיבודים הראשונים לספרים בכיכובו של ריפלי נפלו לידיהם של במאים גדולים ונחשבים לסרטי מופת, לעומת השניים האחרים שכנראה… להמשך קריאה
"היא באה ממקום של שפע!" כך חוזרים ומתארים גברים משתוקקים את פיוריוסה הצעירה (אליילה בראון), משתאים ופוערים פה, חור ממלמל בתוך פנים חרושות תלמים של זיהום ואבק מעולם מתפורר. הם בוחנים ומתפעלים אל מול כפות ידיה הבריאות, עורה הנקי מנגעים, טורי שיניה המלאים, שיערה המלא. האלימות הגסה שלהם מאיימת כל העת להרוס בה כל חלקה טובה, לכבול אותה בשלשלאות, לחסום… 
פוסט זה הוא השני (אחרי הפוסט אודות שלושה מערבוני ספגטי) במה שאני מקווה שתהיה סדרת פוסטים חדשה ולא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. מדובר, כפי שתוכלו לראות כבר מהפוסט הזה, לא בהכרח בקלאסיקות הכי מוכרות של הז'אנר, שאנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זאת על מנת להגדיר… 
בכל כתיבת סקירה או ביקורת קולנוע יש קו דק שמנסה ובדרך כלל לא מצליח להפריד עד הסוף בין שלושה צירים: הערכה אובייקטיבית ככל הניתן לגבי איכויות היצירה - מה עובד בה, מה טוב יותר, מה מרשים פחות; התייחסות לטעם הקהל, או יותר מדויק, חשיבה על מי קהל היעד שלה, מי ייהנה או יפיק ממנה הכי הרבה ערך ולמי עדיף להתרחק;… 
פוסט זה פותח מה שאני מקווה שתהיה סדרת פוסטים חדשה ולא סדירה, בה אסקור מערבונים מכל הזמנים, בדגש על סרטים ישנים. מדובר, כפי שתוכלו לראות כבר בפוסט הזה, לא בהכרח בקלאסיקות הכי מוכרת של הז'אנר, שאני אנסה להגדיר את הייחוד שלו דרך מבט על סרטים בולטים וזרמים שונים לאורך השנים. זה גם על מנת להגדיר את מהות המערבון - שדומני… 
במשך כל 74 שנות חייה תראה הסופרת פטרישיה הייסמית' רק עיבוד קולנועי אמריקאי (רשמי) אחד ליצירותיה, "זרים ברכבת" של היצ'קוק שיצא בשנת 1951. בין אם הוליווד לא מצאה בה עניין, או אולי הגיוני יותר חוסר עניין של הסופרת בהוליווד, מאז היצ'קוק ועד מותה יהיו אלו האירופאים שיהפכו את כתביה לסרטים. והם עשו זאת לא מעט בחצי השני של המאה העשרים.… 
יש מי שיסכימו שהדבר המנחם ביותר בסוף של יום מתיש הוא להתרפק מול סרטי אימה: חדשים שינסו להפתיע, או ישנים שיחבקו אותנו עם רעיונות ומבנים מוכרים. זה לא מובן מאליו, כי בזמן שבין שלל הפיתולים של הז'אנר יש גם קומדיות אימה, סרטים מופקים באופן עצמאי או פשוט זול עד כדי גיחוך מבדר של קאמפיות, וסרטים מרגשים, זה בסופו של דבר… 
הפער בין הכותרת העברית לאנגלית בהקשר של הסרט "הקרב על אמריקה" (Civil War) מעניין. מובן כי המפיצים הישראלים רצו להימנע מאזכור של מלחמה בכותרת בתקופה זו או בכלל, וספק רצו לרמוז לסרט שהוא יותר מותחן פעולה מאשר סרט על מהות המלחמה. גם אם זה לא המצב לגבי הסרט שהם משווקים. לעומת זאת, הכותרת המקורית היא כללית - יש בה רמז… 
לפעמים לוקח זמן להוליווד לייצר התאמה בין פריוקט לבין האיש שנולד על מנת לביים אותו. הרעיון לעשות את הסרט "הכפיל" (The Fall Guy) הסתובב בהוליווד בערך עשור, שכן מדובר בסדרת טלוויזיה מהאייטיז שחלק מן האנשים זוכרים וחלק לא, והיא משלבת בין עיסוק בהוליווד עצמה לבין קטעי פעולה. הגיבור הוא פעלולן בסרטים שבנוסף עובד כצייד ראשים. בעוד הסרט הזה מחפש במאי,… 
את הסרט "מתחרים" (Challengers) היינו אמורים לראות כבר בשנה שעברה, אחרי שהוכרז כסרט הפתיחה של פסטיבל ונציה. בגלל שביתת השחקנים בהוליווד, שמנעה משחקני הסרט לקדם אותו, חברת ההפקה החליטה למשוך אותו מן הפסטיבל ולדחות את הסרט ליציאה בתאריך הלא מבשר טובות של אפריל. גם הבחירה בסרט פתיחה של פסטיבל היא לא בהכרח דבר מבשר טובות - לא פעם סרט הפתיחה,…
תגובות אחרונות