״מואנה 2״, סקירה
28 בנובמבר 2024 מאת עופר ליברגלכאשר יצא הסרט "מואנה" (Moana) אי שם בימים הרחוקים של נובמבר 2016, קצת אחרי שדונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב, הסרט התקבל בצורה חיובית אך לא נלהבת עד כמה שזכור לי. גם מן הסקירה של לירון, גם מביקורות אחרות והמצב בקופות. די מהר, הקהל הצעיר סחף אחריו את הקהל המבוגר ודי קיבע את הסרט כסוג של תופעה תרבותית וכאחד משני הסרטים הפופולריים ביותר של דיסני בתקופה האחרונה, לצד "לשבור את הקרח". די בצדק, לדעתי.
מעבר לדיון על ייצוג נשי וייצוג של תרבות האיים הפולינזיים, "מואנה" הראשון מציע סיפור סוחף, עם שתי דמויות ראשיות מעניינות: מואנה (אאוליאי קרבאליו), בת לצ'יף של שבט על אי בודד, שבניגוד לדעת אביה ולנהוג מזה שנים רבות יוצאת לחקור את האוקיינוס והעולם שמחוץ לאי; וגם מאווי (דוויין ג׳ונסון), חצי-אל אדיב שצריך להשתחרר מעונש. אם זה לא מספיק, יש כמה חיות ו…אגוזי קוקוס על מנת לגנוב את ההצגה. וגם שירים של לין-מנואל מירדנה, אמנם בנקודה בזמן בה להרבה אנשים כבר נמאס ממנו, אבל כן עדיין במצב מספיק טוב. לפחות שניים מהם, "How Far I'll Go" ו"You're Welcome", סוג של שרדו את מבחן הזמן. ייתכן שאתם אוהבים אותם וייתכן שהם ממש מעצבנים אתכם, אבל דומה שהם הרוויחו את מקומם בפנתאון העמוס של שירים מסרטים של דיסני.
מכיוון שאנו חיים במאה ה-21, סרט מצליח לא יכול להישאר כסרט בודד בלבד. לכן, מלבד עיבוד לייב-אקשן שצפוי להגיע בשנתיים הקרובות, באולפני דיסני החלו גם לעבוד על המשך – סדרה לשירות הסטרימינג דיסני פלוס. מה שיוצא עכשיו לקולנוע ונקרא "מואנה 2" (Moana 2) תוכנן במקור בתור סדרה. והוא היה ככה די הרבה זמן, רק בפברואר השנה הוכרז כי הסדרה למעשה תצא כסרט. זה לא פרק זמן שמותיר מקום לשינויים גדולים מדי בעבודת אנימציה. לכן, יש מקום להניח כי לא מעט ממה שאנו רואים בסרט, תוכנן למעשה כפרקים נפרדים.
אולי לכן חתומים על הסרט שלושה במאים: דייב דריק ג'וניור, ג׳ייסון הנד ודיינה לדוקס מילר, האחורנה גם חתומה עם התסריט ביחד עם ג'ארד בוש, כאשר גם בק סמית' טרם לסיפור והקרדיטים גם מכירים בתמורה של ברייסון צ'ון לעוד חומרים לתסריט. אולי משהו שנועד לפרקי הסדרה שלא יצאה לפועל. יש לציין כי ביחד עם הפרטים הללו קצת קשה לי לראות כיצד הדבר הזה היה נראה בתור סדרה, לפחות במובן המקובל: לוקח די הרבה זמן עד שמאווי ומואנה, הצמד שהדינמיקה ביניהם הייתה הלב של הסרט הקודם, שוהים באותו חלל. אבל אולי זו רק התחושה שלי שלוקח די הרבה זמן עד שזה קורה, שכן הסרט די מתעכב בהנעה מבחינת כמות האקשן שבו.
אם הסרט הקודם היה סרט התבגרות של נערה שיוצאת למסע לגילוי עצמי מעבר לעולם השבטי שמגביל אותה, סביב הקריאה-שירה לצאת לבדוק עד כמה רחוק היא יכולה ללכת, הסרט השני הוא על מציאת הקשר שלה עם אנשים אחרים. לא רק חיות המחמד שלה או חצי-האל הידידותי שלה. העלילה מתרחשת כמה שנים אחרי זו של הסרט הראשון, ומואנה מפליגה לבדה לאיים בסביבת האי מוטונואי בו גדלה, במטרה לפגוש בני שבטים אחרים ולייצר עמם מגע. למרות שהיא מוצאת מדי פעם ממצאים ארכיאולוגיים, האי שלה נותר די בודד חברתית.
הדבר קשור לקללה עתיקה שהוטלה על מנת להפריד בין השבטים, אבל למואנה ולקהל ידועים מעט פרטים על הנושא. יש רק קשר מיסטי עם הדורות הקודמים וקבוצת כוכבים שצריך לחפש. בגלל שהסרט הזה עוסק בקהילה, מואנה לוקחת כמה מבני האי יחד איתה למסע לעבר הלא נודע והאי שאולי נמצא מתחת לקבוצת הכוכבים. האנשים שהיא לוקחת לא כוללים את אחותה הקטנה והחמודה, הדמות גונבת ההצגה/מוכרת הצעצועים החדשים של הסרט. אבל אולי היא כזו בגלל שהיא שמורה רק לחלקים ספורים מתוך הסרט ולא למסע הגדול שבמרכזו.
המסע הזה כולל גם מפגש מחודש עם מאווי, אגוזי קוקוס שהם די אנושיים, ועוד כמה איומים ימיים מפתיעים, חלקם קשורים למפגש עם מאטנגי, סוג של אישה-עטלף אבל לא בסגנון ערפד או באטמן. דמות שהיא ספק נבל ספק עוד קורבן של הקללה העתיקה. אולי מואנה, בשיתוף פעולה עם מאווי וגם גורמים אחרים, תצליח לנצח. מאטנגי גם מקבלת את הדבר הכי קרוב לשיר טוב בסרט, שנקרא ״Get Lost״. אם כי ספק שהיה נכנס לטופ חמישה שירים מן הסרט הקודם. הוא פשוט פחות נשמע כמו וריאציה מוצלחת פחות של שירים אחרים, לרוב מאותו סרט ראשון. דומה שזה מה שכותבות השירים אמילי בר ואביגיל בארלו התבקשו לייצר. התוצאה היא שירים שהם לרוב הנקודה החלשה של הסרט, בניגוד לקודמו.
מבחינת האנימציה עצמה, אני מצאתי כמה דקות של אנימציה עשויה היטב הן בשמירה על מתח בקטעי פעולה והן מבחינה חזותית, אבל לצד רגעי השיא הללו, יש עוד כמה רגעים שהיו יכולים להיות שיא בהם דומה כי הסרט בחר בקיצורי דרך. זה בכל זאת מוצר של דיסני אז לא נראה רע בשום שלב, אבל התחושה היא שהם מסוגלים ליותר. הדבר מתחבר לתחושה הכללית לגבי הסרט, החל מהתסריט, דרך השירים ותמרור האזהרה של מה שנכתב כסדרה אבל יוצא כסרט: זהו תוצר של דיסני בחצי כוח, סוג של הילוך שני. הם יודעים שלא צריך יותר על מנת להביא את הקהל וגם בסופו של דבר לספק חוויה שלא תגרום לזעם גדול בקרב הילדים, אפילו לא בקרב רוב ההורים.
״מואנה 2״ אינו סרט רע בהכרח, סביר להניח כי הוא טוב יותר מרוב ההמשכים שיועדו לצפייה ביתית מצד דיסני מאז שנות התשעים, אף כי גם לא ברמה של הטובים שבהם. בניגוד לסרטים הללו, הסרט הזה מופץ בקולנוע כמו הסרטים היוקרתיים והמושקעים ביותר של דיסני אך למעשה איננו מוצר ברמה הזאת. מהאולפן הזה ניתן לצפות כי כל מה שהוא מוציא לקולנוע, יהיה אחד מסרטי האנימציה הטובים של השנה. בלי קשר אם מדובר בסרט המשך או משהו מקורי. "מואנה 2" הוא כנראה סרט סביר, אבל האריזה השיווקית מפתחת ציפיות ליותר מזה ולכן האכזבה מרגישה כואבת עבורי. באותה נשימה, אם הילדים שלכם מתים על הדמות, אני מניח שלצאת איתם למפגש המחודש עימה יניב התלהבות נוספת, ברוב המקרים.
/// תודה ליח״צ על התמונות
תגובות אחרונות