סרטים חדשים: ״היום שאחרי לכתי״, ״יוצאים מן הכלל״, ״אי האשליות״, ״אפשר לגלות לך סוד?״, ״הצעה גורלית״

להתחיל את השבוע עם טקס אוסקר בו בונג ג׳ון-הו יוצא עם ארבעה פרסים, מציב רף די גבוה להמשך שנת 2020. אבל ככה התחלנו את השבוע וחלקנו כאן בסריטה מסרבים לרדת מהענן. עם זאת, האוסקרים רשמית מאחורינו ואפשר להתרכז בחמשת הסרטים הבאים עלינו לטובה, רק אחד מהם מציין את ולנטיינז דיי, אז סליחה בשמם של בתי הקולנוע בפני מי שחוגג או חוגגת על האפשרויות הדלילות. אנסה לאזן את המחסור ברומנטיקה בנספח הצעות הצפייה הביתית, אבל גם שם הלך קשה מהבחינה הזו. החדשות הטובות הן שאני כמעט מבטיח שסיימנו לדבר על האוסקר עד הסתיו. בונג! סליחה.

״היום שאחרי לכתי״, הסרט הישראלי לשבוע זה, החל את דרכו לפני בדיוק שנה בפסטיבל הקולנוע של ברלין. במקביל להגעתו לאקרנים בישראל השבוע, הוא כבר ערך את בכורתו הטלוויזיונית ברשת HBO האמריקאית. בין לבין היה אפשר לצפות בו גם בישראל, בבכורה מקומית בפסטיבל ירושלים שם כתב עליו אור, ולקרוא עליו שוב בעונת פרסי האופיר. מדובר בסרטו הראשון באורך מלא של הבמאי והתסריטאי נמרוד אלדר, אחרי שני סרטים קצרים ועבודה כאיש סאונד בסרטים אחרים. למשל ״מנתק המים״ של עידן הובל, אותו צילם איתי מרום – שצילם גם את הסרט הזה. מנשה נוי מככב כאב חד-הורי בגיל העמידה, המתמרן בין עבודתו בספארי של רמת גן לבין בתו האובדנית, בגילומה של זהר מידן. מירב הסרט מתמקד בקשר או בנתק ביניהם ויותר מזה חבל לגלות. בתפקידי משנה אפשר למצוא בין היתר את אלון נוימן ושרית וינו אלעד, וכן את ערן נעים (״עיניים שלי״) בהופעת אורח קצרה, כמובן בתור שוטר.

״יוצאים מן הכלל״ (The Specials / Hors Normes), סרט צרפתי שפתח את פסטיבל הקולנוע היהודי לפני כמה שבועות, נשמע לי יותר רלוונטי מכל דוברי האנגלית שאזכיר בהמשך, אז נעבור אליו. מדובר בסרטם החדש של הצמד אריק טולדנו ואוליבייה נקש (״מחוברים לחיים״, ״סה לה וי!״), המשלב מספר נושאים חברתיים. ונסן קאסל ורדה קאטב מגלמים את גיבורי העלילה, האחד מנהל מעון לילדים ונוער על הספקטרום האוטיסטי, והאחר מוביל ארגון המכשיר בני נוער משכונות מצוקה לטפל בבעלי הצרכים המיוחדים. העלילה מורכבת משלל הקשיים העומדים בפניהם, רובם מבחוץ ולא מבפנים, כלומר נוגעים לשירותי הרווחה ושאר פקידים אטומים הממררים את חייהם בזמן שהם מנסים לעזור למעוטי יכולת מסוגים שונים. אם זה עדיין לא נשמע כמו להיט, בטריילר אפשר לראות שקאסל חובש כיפה.

״אי האשליות״ (Fantasy Island) מסתמן כסרט ההוליוודי הגדול של הסופש, באופן יחסי, ומגיע אלינו במקביל להפצתו בארה״ב ובשאר העולם. אם השם נשמע מוכר זה מכיוון שמדובר ברימייק לתוכנית הטלוויזיה משנות השבעים, על אי טרופי מסתורי שאורחיו זוכים להגשים פנטזיות. אלא שמכיוון שעל העיבוד אחראית חברת בלומהאוס, מדובר בחידוש שלוקח את הקונספט אל מחוזות האימה-לייט. בגרסת שנות ה-20, האורחים אמנם זוכים בתחילה לחלומות שהם מבקשים, אבל במהרה הם הופכים לסיוטים שעליהם לפתור על מנת להיחלץ מהמקום. מייקל פנייה נכנס אל נעליו של ריקרדו מונטלבן בתפקיד מיסטר רורק המנהל את האי, וחלק מאורחיו האומללים הם לוסי הייל, מגי קיו, פורשיה דאבלדיי ומייקל רוקר. הבמאי הוא ג׳ף וודלו (״קיק-אס 2״, ״מת או חובה״), שגם חתום על התסריט יחד עם שותפיו לסרט הקודם ג׳יליאן ג׳ייקובס וכריסטופר רואץ׳. התמונות בפוסט זה הן מתוך הסרט.

״אפשר לגלות לך סוד?״ (Can You Keep A Secret) זה בדיוק מה שרציתי לשאול אתכם ואתכן. הסוד שרציתי לגלות הוא שמדובר בקומדיה רומנטית שיצאה במולדתה האמריקאית בהפצה מצומצמת כבר בסתיו, אבל כנראה נשמר על המדפים בישראל עד יום האהבה הנוצרי שחל בסופש זה. מטוס שעומד להתרסק גורם לגיבורת הסרט (אלכסנדרה דאדריו) לשפוך את ליבה בפני האדם הזר שיושב לצידה (טיילר הקלין). אלא שהמטוס שורד וגם הנוסעים, למרבה המבוכה של מי שסיפרה כרגע את כל סודותיה. המבוכה מתעצמת כשהיא מגלה שהוא בדיוק נכנס לתפקיד המנכ״ל החדש בחברה בה היא עובדת, ואפילו אם לא תראו את הטריילר שמספר את כל הסרט, תוכלו לנחש שיש כאן גם עניין רומנטי. על הבימוי אליז דוראן בסרט ביכורים אחרי עבודות דוקומנטריות וטלוויזיוניות, והתסריט הוא עיבוד של פיטר האצ׳ינגס לספר מאת סופי קינסלה (״וידויים של שופוהוליק״).

״הצעה גורלית״ (Inconceivable), על פי השם הלועזי, הוא ספין-אוף של ויזיני מ״הנסיכה הקסומה״. אך לא, השם העברי מגלה לנו שמדובר בסרט ניינטיז שנשכח במרתפים וחזר כדי לנקום. אם זה נשמע שאני מגזים, האמת היא שהסרט ערך את בכורתו בקיץ 2017, אז קשה לומר שהוא לא עתיק, ואת הכרזה שלו מעטרים ניקולס קייג׳ וג׳ינה גרשון, שזה כבר ממש שנות התשעים. השניים מגלמים זוג הורים שמצד אחד עייפים משגרת גידול הילדים ומאידך חולמים להגדיל את המשפחה. אל חייהם נכנסת דמות אמהית בגילומה של ניקי ווילן, שבהתחלה משגיחה על הילדים ובהמשך רוצה לקחת חלקים פעילים יותר ויותר בחיי הזוג, בקטע פסיכוטי. את התסריט כתבה קלואי קינג, גם היא מהניינטיז (יש לה קרדיט כתיבה בסדרה ״יומן הנעל האדומה״ שביים אביה, זלמן קינג), ועל הבימוי אחראי ג'ונת'ן בייקר לראשונה בקריירה שלו.

צפייה ביתית

דוהרת (Horse Girl) – ותודה לנטפליקס על השם העברי המוזר, מגיע אל שרתי הסטרימינג של החברה טרי מפסטיבל סאנדנס שהסתיים בתחילת החודש. אליסון ברי מגלמת את הגיבורה, אישה מופנמת שחלומותיה הופכים להיות צלולים יותר ויותר עד שהם פולשים אל חייה ומערערים את שלוותה. ברי גם חתומה על התסריט של דרמת המסתורין הזו יחד עם הבמאי ג׳ף באנה (״החיים אחרי בת׳״, ״השעות הקטנות״).

לכל הנערים: נ.ב. אני עדיין אוהבת אותך (To All the Boys: P.S. I Still Love You) – זהו השם המסורבל להמשכון של קומדיית הנעורים הרומנטית והנטפליקסית על-פי ספרי ג׳ני האן. לנה קונדור ונואה סנטיניאו שבים לתפקיד לארה ופיטר, שבסרט הנוכחי מפסיקים להעמיד פנים ומתחילים קשר רציני. אלא שנמען נוסף של מכתבי האהבה של הגיבורה שהופצו לכל עבר בסרט הקודם, נכנס לתמונה. הבמאי הפעם הוא מייקל פימוגנרי, הצלם של הסרט הקודם והנוכחי וגם הבא בסדרה (ושל ״מי מתגורר בבית היל״ ו״דוקטור סליפ״, משום מה).

חתונה על הקצה (Top End Wedding) – קומדיה רומנטית תוצרת אוסטרליה, מגיעה אל ה-VOD של חברת yes בסוף השבוע. זה מתחיל עם זוג שטס אל צפון המדינה לכבוד החתונה המיוחלת שלהם, רק כדי לגלות שאם הכלה נעלמה. העיכוב מצריך את החתן והכלה לעתיד לחפש את האם בשלל טריטוריות אבוריג׳יניות, מה שמבטיח גם עניינים חברתיים לצד קומיים. הבמאי הוא וויין בלייר (״The Sapphires״).

אמנדה (Amanda) – הסרט הזה החל את דרכו בפסטיבל ונציה 2018 ולפני כשנה היה חלק מן הפסטיבל הצרפתי. כעת אף הוא מגיע אל ה-VOD של yes וחשבתי שאולי זה שווה אזכור. מדובר בדרמה מאת מיכאל הרס, אודות בחור צעיר שמוצא עצמו אחראי לאחייניתו בת ה-7, לאחר שאמא שלה מוצאת את מותה הפתאומי. איזור מולטריה מגלמת את הילדה מן הכותרת, ונסן לקוסט וסטייסי מרטין מככבים.

גרטה (Greta) – לסיום, קצת טראש מהסוג הלא רומנטי, שמגיע בסופש אל יס והוט גם יחד. הבמאי הוותיק ניל ג׳ורדן חתום על המותחן הפסיכולוגי הזה, שגולש מהר מאוד אל מחוזות הבי-מוביז, וזה לא נאמר בהכרח לשלילה. קלואי גרייס מורץ מגלמת צעירה המבקשת להחזיר תיק אבוד אל בעליו, וכך דרכיה מצטלבות באלה של גברת גלמודה בשם גרטה, בגילומה של איזבל הופר. בהתחשב בליהוק, נחשו לבד לאן זה מתקדם. כתבתי על הסרט בקצרה לקראת פסטיבל ירושלים.