סרטים חדשים: ״עולם היורה״, ״פרחים של מרציפן״, ״הפמליה״, ״נער מקהלה״

ארבעה סרטים חדשים יעלו מחר בבתי הקולנוע, רובם ככולם קשורים לתקופה שבה אנחנו נמצאים בשנה. זה אומר בלוקבאסטר הוליוודי, לצד סרט ישראלי היוצא בדיוק בזמן לאירועי חודש הגאווה, וגם פילרים שכנראה אי אפשר בלעדיהם. במקום ללכת דווקא אליהם כי ״אין משהו אחר לראות״, אני מזכיר שאנחנו עדיין נמצאים בשעתם היפה של פסטיבל הקולנוע בארץ – בין זה פסטיבל קולנוע דרום בשדרות (אליו אני מתכנן להגיע סוף סוף) ובין אם זה TLVFest שיתקיים בסינמטק תל-אביב גם בשבוע הבא. אבל גם לחדשים מגיעה התייחסות, וחלק מהם אף יסוקרו בהרחבה במהלך הסופש.

״עולם היורה״ (Jurassic World) הוא הביג דיל של השבוע, מעצם היותו המשכון לקלאסיקת הדינוזאורים של סטיבן ספילברג. על הגלגול הנוכחי של המותג אחראים קולין טרברו ודרק קונולי (במאי ותסריטאי ״על אחריותכם בלבד״) וגם ריק ג׳אפה ואמנדה סילבר (מחדשי ״כוכב הקופים״). התוצאה הפתיעה לטובה אותי ואת אור, כפי שניתן יהיה לקרוא בכתבינו בעכבר העיר וכאן בסריטה, והעלילה מתרחשת בפארק שעשועים ענקי המכיל לטאות פרה-היסטוריות לרוב, שנבנה על חורבות ״פארק היורה״ הראשון. כמצופה מסרט בסדרה הזו, שלל דמויות אנושיות ימצאו את עצמן מסוכסכות עם הטבע, שלא ממש מאפשר לדינוזאורים להיות כלואים יותר מדי זמן כאטרקציות תיירותיות. ביניהן: כריס פראט, ברייס דאלאס האוורד, וינסנט ד׳אונופריו, עומאר סיי, ג׳ייק ג׳ונסון והילדים ניק רובינסון וטיי סימפקינס. את הדינוזאורים אני לא מגלה, בואו לראות בעצמכן ובעצמכם.

״הפמליה״ (Entourage) גם הוא מוצר הוליוודי טיפוסי, אבל איזה הבדל בינו ובין הסרט שלעיל. סדרת הטלוויזיה בת שמונה העונות, שהסתיימה לפני מספר שנים, התגלגלה לכדי סרט קולנוע, עליו אחראים היוצרים המקוריים. זה כולל את דאג אלין בתפקיד הבמאי, ואת כוכבי הסדרה בשחזור של תפקידיהם – אדריאן גרנייה כשחקן-כוכב וינסנט צ׳ייס, ג׳רמי פיבן כסוכן-לשעבר ארי גולד שהפך למנהל אולפן, והפמליה הקבועה של צ׳ייס שנגררת אחר הצלחתו ללא מטרה מוגדרת משל עצמה – אי (קווין קונולי), טרטל (ג׳רי פררה) ודרמה (קווין דילון). החמישיה מוצאת עצמה בבעיה סביב סרט חדש בהפקת גולד ובכיכובו של צ׳ייס, שהתעקש גם לביים וחרג מהתקציב. המיליונר הטקסני שמממן את ההפקה (בילי בוב תורנטון) שולח את בנו (היילי ג׳ואל אוסמונט, לשעבר ילד-פלא), כדי לעקוב מקרוב אחר התקדמות הפרוייקט. קשה לי להסביר במילים כמה סבלתי מהמוצר הציני והדלוח הזה, אבל הייתי צריך לכתוב עליו ביקורת לעכבר – אז ניסיון לעשות זאת בהחלט יש.

״נער מקהלה״ (Boychoir) הוא הסרט היחידי השבוע שאיש מהבלוג לא ראה, בין היתר משום שהקרנת העיתונאים בוטלה במפתיע. הסיפור הוא על ילדון יתום ובעייתי בהתנהגותו (גארת׳ וורינג) שמוצא את עצמו חלק ממקהלת נערים אליה הוא לא מרגיש שייך. קשר מיוחד נרקם בינו ובין המורה והמנצח של המקהלה (דסטין הופמן), שאמור להכין אותו ואת שאר הנערים לקונצרט הגדול של חייהם. את השחקנים הצעירים לא ממש זיהיתי, אבל בין המבוגרים ניתן למנות את קתי בייטס, אדי איזארד, ג׳וש לוקאס ודברה ווינגר. פרנסואה ז׳יראר (״משי״) ביים, על פי תסריט של בן ריפלי (״קוד מקור״). שילוב לא שגרתי, אם להודות על האמת.

״פרחים של מרציפן״, הסרט הישראלי לשבוע זה, מגיע לאקרנים לאחר שניסה את כוחו בעונת האופירים האחרונה ואף הוקרן ברצועת הפרינג׳ של פסטיבל ירושלים הקודם. התחננו בפני חברי וחברות האקדמיה שיצביעו לו לפחות בתחום עיצוב התלבושות, והוא אכן זכה למועמדות בודדת, שהיא שמחה כפולה – גם הכרה בסרט וגם ביכולותיו של מעצב התלבושות והתפאורה אדם קלדרון, שניסה לראשונה את כוחו בבימוי בסרט זה. מתוקף כך, הסרט הוא קודם כל חוויה ויזואלית לא שגרתית: כל הרקעים מצויירים או מודבקים, והדמויות ססגוניות לפחות כמו המלתחה שלהן, כיאה לסיפור על אלמנה מהנגב (נולי עומר) שמגלה את עצמה מחדש בתל-אביב בעקבות מפגש עם שכנותיה (אפרת אביב וטל קלאי בהופעת דראג שובת לב). אור יסקור את הסרט לבלוג.

פלוס – עוד דינוזאורים!

במקור, רציתי להניח כאן את הטיזר שצץ אתמול ברשת לקומדיית המד״ב הישראלית ״אני לא מאמין, אני רובוט!״, אבל יוטיוב טוען שהסרטון אינו זמין עוד. במקום זאת, ועד שיופץ מחדש, יש טיזר נוסף שעלה לאוויר בימים האחרונים ונראה לי שווה שיתוף. אל הדינוזאורים של ״עולם היורה״ יצטרפו בהמשך השנה גם לטאות הענק של פיקסאר, בסרט ״הדינוזאור הטוב״ (The Good Dinosaur). הסרט שואל מה היה קורה לו אותו אסטרואיד מפורסם היה מפספס את כדור הארץ ולא מכחיד את הדינוזאורים, וחושף כמה שניות טובות של ידידות בין מי שיהיו כנראה גיבורי הסרט – זוחל קדמון ואדם קדמון. יחד עם ״הקול בראש״ (Inside Out), שריגש אותי בפסטיבל קאן ויעלה לאקרנים בעוד שבוע בארץ ובעולם, יכול להיות שזו שנת החזרה של פיקסאר לגדולות. כלומר, בהנחה שהם אי פעם ירדו מפסגת הר ההצלחה שאליו העפילו במרוצת השנים.