סרטים חדשים: ״סלמה״, "אל תוך היער", "שושבין להשכרה", "הקולות", ״המתנקש״, "1001 גרם"

שישה סרטים חדשים עולים לאקרניהם לכבוד סוף השבוע האחרון לפני טקס האוסקר. ברשימות מסויימות קראתי שגם סרט בשם ״שוד אמריקאי״ (American Heist) אמור לעלות לאקרנים מחר, אבל לא מצאתי לכך סימוכין באתרים של בתי הקולנוע או הזמנות הכרטיסים. אז עד שיוכח אחרת, נתעלם ממנו. בפינת הפלוס נשבר שיא האייטמים לפוסט, לדעתי, אז קחו נשימה עמוקה ונתחיל עם הסרטים החדשים כמובן.

"סלמה" (Selma) הוא השלמת הצפייה ההכרחית האחרונה מבין המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר, גם אם באמתחתו רק מועמדות אחת נוספת – לפרס השיר המקורי. סרטה של אווה דובורניי מתאר את מאבק השחורים בארה״ב על זכות הצבעה, בדגש על מצעד מפורסם שהנהיג מרטין לותר קינג (דייויד אויילואו), ב-1965 בעיירה סלמה שבמדינת אלבמה. לצידו צעדו אחיו לתנועה ואשתו התומכת (כרמן אג׳וגו), ומולו ניצבו מושל אלבמה (טים רות׳), נשיא ארה״ב לינדון ג׳ונסון (טום ווילקינסון) והגזענות האמריקאית בשיאה. כתבתי על הסרט לעכבר, אור יעשה זאת כאן אצלנו.

"אל תוך היער" (Into the Woods) יכול להיחשב גם הוא השלמת אוסקרים, אם כי מצבו לפני הטקס רעוע אף יותר. סרטו של מלך מחזות הזמר רוב מארשל (״שיקאגו״, ״NINE״) מבוסס, איך לא, על מיוזיקל מאת ג׳יימס לאפין וסטיבן סונדהיים (״סוויני טוד״). העלילה מפגישה גיבורים של כמה וכמה אגדות מפורסמות – סינדרלה, כיפה אדומה, רפונזל, ג׳ק ואפוני הקסם וגם האופה ואשתו חשוכי הילדים. יצאו להשתובב ולרנן ביער: מריל סטריפ, אמילי בלאנט, אנה קנדריק, כריס פיין, ג׳יימס קורדן, ג׳וני דפ וגם דניאל הדלסטון, הלא הוא ג׳ברוש מ״עלובי החיים״. עופר נהנה הכי הרבה ולכן כבר מכין את הגרון לקראת הסקירה.

"שושבין להשכרה" (The Wedding Ringer) מפגיש את הקומיקאים ג׳וש גאד וקווין הארט בסיטואציה הבאה – הדמות אותה מגלם גאד מתחתנת עוד שבועיים וחסר לה שושבין. ליתר דיוק, שבעה שושבינים, כנגד שבע השושבינות של הכלה (קיילי קווקו-סווטינג). הוא שוכר את שירותיה של חברת נוכלות המעניקה בדיוק את השירות לו הוא זקוק – העמדת פנים כי תמיד היו לו חבר-הכי-טוב, ועוד כמה חבר׳ה מעברו, שצצים בתקופה האחרונה והלחוצה של הכנות לחתונה ורק מקווים לא להיתפס בשקר ההולך ותופח. ג׳רמי גרליק וג׳יי לבנדר, שני אנשים עם שמות משפחה שמחייבים אותם לעסוק בקומדיה ושכתבו בעבר את ״הצד שלו, הצד שלה״, חתומים על התסריט. גרליק גם ביים, לראשונה בקריירה.

"הקולות" (The Voices) נשמע כמו משהו שאני ממש רוצה לראות, אבל אאלץ להמתין משום שהקרנה מוקדמת לא הייתה לו (זה תמיד מחשיד בעיניי). ריאן ריינולדס מגלם עובד מפעל שמנסה להשתלב ככל שהוא יכול במהלך היום, כי כשהוא חוזר הביתה מתחילים לדבר איתו החתול והכלב שלו (אותם מדבב ריינולדס). החתול בעד שירצח אנשים, הכלב דווקא מרחם. באופן אישי, זה כל מה שאני צריך לדעת, אבל האמת שזה משתפר – את ריינולדס מקיפות בחן אנה קנדריק, ג׳קי וויבר וג׳מה ארטרטון, ואת הסרט ביימה מרג׳אן סטראפי (״פרספוליס״, ״כנופיית החוטאס״) ע״פ תסריט של מייקל אר. פרי (״פעילות על-טבעית 2״). למה שיהלום כזה יהיה מוצג רק בסינמה סיטי?

״המתנקש״ (A Good Man) הגיע ישר לווידאו בארה״ב, אבל כאן בישראל תוכלו לצפות על מסכי הקולנוע בסטיבן סיגל עושה את מה שהוא עושה הכי טוב – לא מזדקן. וגם מרביץ לאנשים. הפעם האנשים שהוא מרביץ להם הם נציגי המאפיה הרוסית והסינית, המתעמתות על אדמת רומניה דווקא. סיגל מגלם סוכן מיוחד שרק רצה לפרוש לחיים שקטים, ברומניה, אבל נקלע לעימות לאחר ששכנותיו סובלות מנחת זרועם של הפושעים. קיאוני ווקסמן, אחד הבמאים הקבועים של סיגל בתקופתו המאוחרת, ביים וכתב יחד עם ג׳ייסון ריינווטר.

"1001 גרם" (1001 Gram) הוא המרענן השבועי מבחינת ארץ המוצא, המגיע אלינו מנורווגיה. ייתכן כי שם הסרט יהיה מוכר כסרט הפתיחה של פסטיבל קולנוע ערבה או שמא כנציג ארצו לאוסקרים. סרטו של בנט האמר עוסק במדענית (אן דאהל טורפ) המוזמנת לכנס שמטרתו למדוד את המשקל האמיתי של הקילוגרם (הכותרת היא קצת ספוילר בעניין הזה). כמובן שמה שבאמת יעמוד על כף המאזניים הם חייה האישיים ובחירותיה לאורך הדרך, אם לעשות העתק-הדבק לניסוח השמאלצי של התקציר.

פלוס – המלצות, תודות, סרטים קצרים, וקצרים במוח

* ראשית, חשוב לי להגיד תודה נרגשת על התרומות שנאספו בחשבון הפייפאל של הבלוג מתחילת השנה. זה מאוד לא מובן מאליו בעיניו שאנשים מוכנים לתרום למשהו שהם מקבלים בחינם, ובחיי שרציתי לחשוף אותם כדי שהתודה תהיה גדולה עוד יותר, אבל יש הרי סיבה שכל העסק הזה נעשה בסתר. רק מזכיר שכפתור התרומה מצוי בסרגל מצד ימין, ומבטיח לא ללחוץ בנושא.

* כדי לאזן את הקארמה, חשבתי להמליץ לכל מי שעוסק באמנות ותרבות מסוג כלשהו לבדוק את המכרז השנתי של ההגשות למפעל הפיס. בשנה שעברה התמזל מזלו של הבלוג לזכות בתמיכה, שאת תוצאותיה אני מקווה שמרגישים כבר עכשיו עוד לפני שקיבלנו את המענק. השנה אין קטגוריה לתמיכה בכתבי-עת מקוונים על קולנוע, כך שזה אומר מצד אחד שלא נזכה לתמיכה דומה בשנה הבאה, ומצד שני שהמשאבים הופנו לאפיקים אחרים ולא פחות חשובים. במילים אחרים – תורכם ותורכן להגיש. חטטו במגוון הקטגוריות שמוצעת להן תמיכה. אני יכול להגיד ממקור ראשון שבניגוד לזכייה בפיס, אני בהחלט מכיר אנשים שזכו. רק תנו גז, מועד ההגשה האחרון הוא בשבוע הבא לקטגוריות שאני הסתכלתי בהן.

* אם כבר אוסקר, ודאי שמתם ושמתן לב שאתמול פרסמנו את ההימורים השנתיים של הבלוג. תזכורת ללמה אנחנו עושים את זה – כי זה כיף ולא רציני, מה שהופך את ערב השידור, כלומר את השעות המוזרות האלה של לפנות בוקר, למותחות ומעניינות פי כמה מבחינה ספורטיבית. אפשר וכדאי להצטרף אלינו, גם אם אור טען בפוסט שהשנה היה קשה במיוחד. אופציות נוספות לניחושים שגם יביאו שכר לעמלכם ועמלכן הם הימורי אוסקר נושאי פרסים. באוזן השלישית קוראים לזה ״טוטו אוסקר״ ובעין הדג זה נקרא ״הכו את האוסקר״, אבל הרעיון זהה – המרו נכונה על הקטגוריות המרכזיות וזכו בפרסים. אני מבטיח למצוא פרס הולם אם מישהו או מישהי יפגעו בול גם אצלנו בתגובות, אבל בתנאי שמסתכנים לפחות כמונו ומהמרים על כל הקטגוריות שאינן כוללות סרטים קצרים.

* ביום שני בערב, אחרי התאוששות מהאוסקרים שיסתיימו בשני בבוקר, יתקיים בסינמטק ת״א אירוע יוצא דופן מבחינת הבלוג. במסגרת הרטרוספקטיבה לבמאי המנוח ג׳ק קלייטון שהחלה השבוע, יוקרן סרטו הראשון, שאף זיכה אותו בפרס האוסקר של 1955 – ״האדרת״ (The Bespoke Overcoat), כן כמו הסיפור של גוגול, שבסיומו יעלו לדיון נחמן אינגבר, פבלו אוטין ועופר ליברגל. או במילים אחרות – נחמןקאסט חי! תודה לתמר טסלר על החיבור למחווה היפה הזו, לבמאי של יצירות כמו ״מקום בצמרת״, ״התמימים״ וכמובן ״גטסבי הגדול״. כולם יוקרנו בסינמטקים בימים הקרובים, אבל ביום ב׳ ה-23.2 בשעה 19:00 ובאולם 2 זה יהיה עם הבונוס המיוחד של נחמן, עופר ופבלו. בואו.

* אירוע קולנועי מומלץ נוסף מחכה לכם ולכן כבר מחר, יום חמישי ה-19.2. אם טרם המלצתי בפינה הזו על מיזם ההקרנות של הירקון 19, התוכנית של מחר פשוט מחייבת סגירת פינה. זאת משום שמחר יוקרן שם ״פוטיומקינג קונג״ פרויקט מבריק שמחבר את ״אניית הקרב פוטיומקין״ ו״קינג קונג״ הקלאסי למאש-אפ קולנועי עם עלילה קוהרנטית, ובה מנסה הפרולטריון הרוסי למנוע מקוף ענקי להשמיד את אודסה ומדרגותיה. יצא לי לצפות ביצירה במסגרת ביקור בכתובת אחרת על רחוב הירקון, הלא היא בית הירקון 70, ואני חייב לציין שהוא אפילו יותר גאוני מאיך שהוא נשמע. אחראים עליו נעמה יוריה וימי ויסלר (כן, אותו ויסלר של להקת ״הבילויים״, הסדרה ״המגיפה״ והמוני סרטים קצרים ומעולים), שגם יהיו נוכחים באירוע כדי לשוחח על סרטם הקצר. ותודה לאליהו זיגדון היקר על הפניית תשומת ליבי לאירוע.

* משהו קליל לסיום – אני די בטוח שיצא לי להתוודות, גם מעל דפי הבלוג, על חיבתי היוקדת למיזם היוטיוב המטופש אך הקורע מצחוק של ערוץ ״דיבוב מצחיק״. מה שהם עשו מהטריילר של ערימת הכלום העונה לשם ״חמישים גוונים של אפור״, הוא בדיוק מה שהסרט הזה היה צריך ויכול להיות.