סרטים חדשים: ״מנפאואר״, ״נעלמת״, ״וויפלאש״, ״חברים טובים״

חג שמח וסוף שבוע מפואר לחובבי וחובבות קולנוע. מלבד פסטיבל חיפה שממשיך במלוא עוזו ויינעל במוצ״ש, ארבעה סרטים חדשים ינסו להטביע חותם בבתי הקולנוע. שלושה מהם מוקרנים ויוקרנו גם באירוע החיפאי במקביל, ואחד נצפה כחלק מתוכניית הפסטיבל הירושלמי לפני מספר שבועות. שניים מהם אמריקאים, אחד צרפתי והאחרון ישראלי. אז נתחיל דווקא איתו.

״מנפאואר״ (Manpower), המתמודד בתחרות הישראלית בחיפה השנה, הספיק כבר להיות מועמד לפרס אופיר בזכות הופעתו המעולה של יוסי מרשק. השחקן חולק את המסך עם שלוש דמויות גבריות נוספות, המתקבצות יחדיו לכדי מראה שבורה על המצב החברתי בישראל כפי שהוא מובא על ידי סיפורים סביב התחנה המרכזית החדשה בתל אביב – מהגרים, שוטרים, נהגים ופליטים, לכולם בעיות משותפות ונקודות חיכוך. זהו סרטו הראשון באורך מלא של נעם קפלן, שחתום על הדרמה ״צווארון כחול לבן״, אשר התחלנו לשבח עוד במירוץ לאופיר. כעת הגיע הזמן לדעותינו המורחבות יותר: אני כתבתי עליו ביקורת לעכבר העיר, אור עשה זאת במסגרת דיווחו על הפסטיבל לעכבר ועופר הפגיז בוואלה! תרבות. תיתכן סקירה גם כאן בבלוג (התמונה לעיל, אותה צילמה ורד אדיר, לקוחה מתוך הסרט והינה באדיבות ״גם סרטים״).

״נעלמת״ (Gone Girl) הוא סרטו החדש של דייויד פינצ׳ר, שכל יצירה שלו מקבלת מיידית הילה של אירוע. הפעם הוא בחר לעבד את ספרה של ג׳יליאן פלין, וללהק את בן אפלק ורוזמונד פייק לתפקיד זוג כל-אמריקאי שנישואיו המאושרים עולים על שרטון. אך הכל מתגמד כאשר האשה נעלמת והבעל הופך להיות החשוד העיקרי לכך. סרט שנע בין דרמת יחסים למותחן פסיכולוגי פינצ׳רי קלאסי. עוד בקאסט: ניל פטריק האריס (חפשו אותו גם בפינת הפלוס), קארי קון, פטריק פיוג׳ט ואפילו הקומיקאי טיילר פרי, בתפקיד עורך דין תחמן. גם עליו כתבתי לעכבר, וכאן בבלוג יהיו טקסטים נוספים, אל דאגה.

״וויפלאש״ (Whiplash) מגיע אלינו לאחר שהכה את פסטיבל סאנדנס בתדהמה, קטף בו את פרס חבר השופטים והקהל כאחד, והפך לאחת הדרמות העצמאיות המדוברות של צפון אמריקה השנה. הסיפור מתמקד במתופף ג׳אז צעיר ואמביציוזי (מיילס טלר) שמפגש עם מורה סדיסט ומטיל אימה (ג׳יי קיי סימונס) משנה את חייו. הבמאי הוא דמיין צ׳אזל הצעיר אף הוא, שכתב מותחן מוזיקלי אחר שנצפה השנה על מסכינו – ״התו האחרון״. ואם אתם תוהים ואתן תוהות מה זה ״מותחן מוזיקלי״, נסו את ״וויפלאש״. אני ניסיתי ועל מה שקיבלתי תוכלו לקרוא גם כן בעכבר. אור כבר התייחס לסרט כחלק מפסטיבל חיפה.

״חברים טובים״ (Amities sinceres) מייצג את צרפת לשבוע זה, ומכיל תקציר קומי צרפתי קלאסי (לדעתי יש עוד לפחות שני סרטים שעונים לתיאור הזה על המסכים כרגע) – קבוצת חברים ותיקים נפגשת לאירוע משותף הכולל שתיית יין, ואז שקרים ובגידות צפים לפתע. צמד הבמאים הוא סטפן ארשינאר ופרנסואה פרבו-לגוני. הקאסט כולל בין היתר את ז׳ראר לאנבאן, ז׳אן-הוג אנגלאנד ואנה ז׳יררדו.

פלוס – עוד קצת ניל פטריק האריס

הבוקר התעוררנו לידיעה (המשמחת, נכון?) כי הוכרזה זהותו של מנחה טקס האוסקר ה-87 – ניל פטריק האריס, כוכב טלוויזיה (״איך פגשתי את אמא״), קולנוע (סרטי ״הרולד וקומר״, וגם ״נעלמת״ שהוזכר לעיל), מחזות זמר (״הדוויג והשארית העצבנית״ בגרסה הבימתית) וגם מנחה עסוק למדי. את טקס פרסי האמי הוא הספיק להנחות כבר ארבע פעמים, כמספר זכיותיו בפרסי הטלוויזיה האמריקאית, ואת הטוני פעמיים, כאשר בפרסי התיאטרון זכה פעם אחת.

בשנה שעברה הוא רקד על כל החתונות, כלומר הנחה גם את האמי וגם את הטוני, ואני מתכוון לכך גם מילולית – נפ״ה ידוע בפיזוזיו כמנחה טקסים ואפשר רק להניח שזה יעיד גם על האוסקרים. במיוחד כאשר מפיקי הטקס הם אותו צמד מהשנים האחרונות, קרייג זיידן וניל מרון, שמגיעים אף הם מעולם המיוזיקלס. באופן אישי אני תמיד אעדיף שנינויות הוליוודיות ושיגועי כוכבים נוסח אלן דג׳נרס או בילי קריסטל מאשר נאמברים שלא ממש עוברים בשיא תפארתם בשידור הטלוויזיוני, אבל כנראה שזה רק אני. אגב, המנחה המיועד בחר להודיע על מינויו בעזרת סרטון חביב, שעל אף שהוא מצולם אנכית הפיג מיידית את חששותיי. הרי ניל פטריק האריס מספיק משעשע בשביל האוסקרים, אין בכך ספק. ועדיין, אני לגמרי מדמיין את מונולוג הפתיחה שלו כמופע של שירה וריקוד, ממש כפי שהיה לפני חמישה טקסים.

כן, זו ממש לא הפעם הראשונה של הכוכב על במת האוסקרים, ולמרות זאת, משום מה לא קראתי אזכור של הופעתו הקודמת בשום ידיעה שהיא (הראשונה שקראתי הייתה בפייסבוק של ״עין הדג״, אז אודה על העדכון). לכן, במקום לקשר לסרטון של נפ״ה מנחה את הטוני או האמי (חפשו אותם ביוטיוב, יש לא מעט כאמור) ולדמיין איך זה ייראה באוסקרית, הנה הדבר האמיתי – ניל פטריק האריס פותח את אוסקר 2010 (אפשר ורצוי להריץ ל-1:50 שכן רק אז הוא מגיח) :