סרטים חדשים: ״כוכב הקופים: השחר״, ״להציל את אקו״, ״בחזרה לארץ עוץ״, ״פנים לאהבה״, ״ככה זה עובד״

לא בדיוק שבוע לחשוב בו על סרטים, אני יודע. אבל אולי דווקא כן? אישית, אני מוצא את מהדורות החדשות מדכאות ושוחקות מאי פעם. מצד שני, הגברת שישבה לידי בקולנוע אתמול לא הסכימה להפסיק לשחק בטלפון הנייד שלה כל הסרט, בטענה שיש לה ילדים מפוחדים בבית, עד שהחלטתי לעבור מקום (היה לי מוזר שלאיש הקשר שהיא התכתבה איתו קראו ״דודו עבודה״, אבל אני לא מתיימר להבין ובטח שלא שופט הורים בימינו על פי השמות שהם מעניקים לילדיהם). בכל מקרה, כתרומתינו לשמירה על השגרה כשמירה על השפיות, הנה הפוסט השבועי על הסרטים החדשים שיחכו לכן ולכם בבתי הקולנוע ממוגני הירי של ישראל. יש חמישה מהם, עם מכנה משותף של קלילות קיצית בין אם בסרטי אנימציה לילדים, קומדיות רומנטיות או אקשיונרים.

״כוכב הקופים: השחר״ (Dawn of the Planet of the Apes) מגיע אלינו שלושה קיצים אחרי ההצלחה המפתיעה של הריבוט ״כוכב הקופים: המרד״. מאט ריבס (״קלוברפילד״) החליף את רופרט ווייאט בעמדת הבמאי ואל צמד התסריטאים של הסרט הקודם, ריק ג׳אפה ואמנדה סילבר, הצטרף מארק בומבק (״וולברין״). העלילה ממשיכה את מה שהסרט ההוא רק התחיל, כאשר אוכלוסיית העולם האנושית מצטמצמת במהירות הודות לווירוס קטלני, בעוד קופי האדם המשופרים גנטית ואינטליגנטית הולכים והופכים לשליטי הפלנטה. ביער סמוך למה שהייתה פעם סן פרנסיסקו, חי לו שבט קופים תחת הנהגתו של סיזר (אנדי סירקיס, בתפקיד שמתחיל להפוך למיתולוגי לפחות כמו זה של גולום שגילם בסרטי ״שר הטבעות״). מפגש מקרי עם בני אנוש שמנסים למצוא מקור חשמל לתחזוקת עיר המקלט שלהם הופך להתנגשות שתוביל למלחמה בלתי נמנעת בין האנשים והקופים. גארי אולדמן, ג׳ייסון קלארק, קרי ראסל וקודי סמית׳ מקפי מחזקים את הקאסט האנושי, טובי קבל את הקופי. כתבתי על הסרט לעכבר, ביקורת מאוזנת אני מקווה, וממש עוד מעט יעלה אצלנו הטקסט של אור.

במחלקת הדרמות הרומנטית ו/או הקומיות, ישנן שתי תוספות חדשות. ״ככה זה עובד״ (And So It Goes) הוא ההוכחה הטריה ביותר לכך שרוב ריינר סופית ורשמית הזדקן ולא ישוב להיות מגניב, וזו זכותו ממש כשם שזו זכותנו לעקם את האף כל פעם מחדש. בקומדיה החדשה שלו, אותה תוכלו לפגוש גם בפסטיבל ירושלים, איש קריירה מרוכז בעצמו (מייקל דאגלס) מזעיק את שכנתו (דיאן קיטון) כדי שתעזור לו לטפל בנכדה סודית (סטרלינג ג׳רינס) שנחתה עליו כרעם ביום בהיר. מארק אנדרוס (״הכי טוב שיש״, ״החוק על פי ג׳ורג׳יה״) כתב את התסריט. התשובה הדרמטית-יותר של לוח ההקרנות הוא הסרט ״פנים לאהבה״ (The Face of Love), על אלמנה המתאהבת באדם שנראה בדיוק כמו בעלה המנוח. איימי ברנמן, אד האריס, רובין וויליאמס ואנט בנינג בקאסט, ארי פוסין ביים ואף כתב במשותף עם מתיו מקדאפי.

בגזרת הסרטים לצופים הצעירים, שוב צמד. ״להציל את אקו״ (Earth to Echo) מספר על חבורת ילדים הזוכה להכיר חבר מכוכב אחר, אליו הובילו סדרה של הודעות מוצפנות, ומנסה לעזור לו לשוב הביתה. זהו סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי דייב גרין, על פי תסריט של הנרי גיידן. את הילדים-כוכבים אני לא ממש מכיר אז אין טעם שאכתוב את שמותיהם (טוב נו, לאחד קוראים ״אסטרו״, ככה, בלי שם משפחה. אבל כאמור, לא שופט הורים וכו׳). אל סרט הילדים הלא-מונפש מצטרף סרט מונפש בהחלט, גם הוא מרפרר לקלאיסקה קולנועית. זהו ״בחזרה לארץ עוץ״ (Legends of Oz: Dorothy's Return), ששמו הלועזי נשמע לי יותר כמו ניסיון להיות פרק של ״שר הטבעות״ ודומיו, אבל העלילה היא אכן שיבה מתונה יותר לחומרים המקוריים – דורותי חוזרת לארץ עוץ כדי להציל את ידידיה האהובים מליצן מרושע. הבמאים הם וויל פין ודן סיינט פיטר, שגדלו יחד במחלקות האנימציה של דיסני ואחראים לסרטים כמו ״מרד החיות״ ו״הדרך לאל דוראדו״. סרטם המשותף יוקרן בדיבוב עברי בלבד, בין אם בתלת מימד או לא.

פלוס – כרטיסים חינם לפסטיבל הקולנוע בירושלים

פורום מבקרי הקולנוע בישראל יהיה מאוד נוכח בפסטיבל ירושלים השנה. מלבד צוות שיפוט (בו אני חבר לצידם של ארז דבורה וישי קיצ׳לס, יושב הראש הסמכותי שלנו) ייערכו לא מעט פאנלים וסשנים של שאלות ותשובות בהנחיית חברי הפורום (ביניהם עופר ופבלו כמובן) עם היוצרים הרבים שהגיעו ארצה ללא חשש טילים לכבוד הקרנת סרטיהם בפסטיבל. בנוסף, הפורום מחלק בכל יום כרטיסים להקרנות ספציפיות בפסטיבל, לגמרי בחינם וכמעט ללא מאמץ מצידכם ומצידכן.

אז במקום שאעדכן כאן בעצמי או אמסור פרטים לא רלוונטיים, אמליץ לכם ולכן לחבב את דף הפורום בפייסבוק, וכך להירשם לעדכונים השוטפים. בסינמסקופ של יאיר רוה (שכעת משדר תחת המטריה של מאקו, ומזל טוב לו על כך) תוכלו לקבל פרטים נוספים על הקרנות הפורום והדרך להשיג אליהן כרטיסים חינם. שיהיה לכולנו, בשני צידי המתרס, סופש שקט ככל האפשר והלוואי שהשטות הזו תיגמר כבר. עד אז, בואו לטמון איתנו את הראש בסינמטק ירושלים. הגעתי ממש עכשיו ואני מרגיש מוגן.