פסטיבל סרטי הסטודנטים 2014: הזוכים והזוכות

שבוע עמוס ומרגש עבר על הבלוג בסינמטק ת״א וסביבתו, עת נכבש המבנה בידי הרוח הצעירה לנצח של פסטיבל סרטי הסטודנטים, מיסודו של החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. באופן ספק מכוון וספק נסחף, אני רק התרוצצתי סביב אורחים והרצאות, מעדיף עוד רביצה בסלון שהוקם ברחבת הסינמטק על פני סרט באורך מלא ומתגנב כמעט לכל סשן שאלות ותשובות עם היוצר או היוצרת שכיבדו אותנו בנוכחותם. ובל נשכח את העניינים שסייעתי בארגונם והקמתם. אולי זו הזדמנות טובה לשוב ולהודות לצוות ניהול הפסטיבל על ההזדמנות לקחת בו חלק, גם אם קטן, אז תודה לרוני, טליה, חלי, עדי ועטרה, בין היתר. אודה גם לצוות הפרטי שלי על ההתגייסות, להדר, גילי ויניב, ולכל מי שאירח לי לחברה בסינמטק.

על חוויותיי שלי ועל מפגשי עם כמה מענקי הקולנוע שנחתו בארץ השבוע אפשר לקרוא בדיווח שלי, כאשר את עניין הצפייה בסרטים השארתי השנה לעופר. כיושב ראש חבר השופטים מטעם פורום מבקרי הקולנוע, שהורכב יחד איתו מרון פוגל וליאור אלפנט, עופר היה מחוייב לצפות בכל הסרטים של התחרות הישראלית וכמובן לא הרשה לעצמו לפספס גם דברים אחרים. על התרשמותו מפתיחת הפסטיבל ניתן לקרוא בדיווחו שלו, וכמו כן מחר-מחרתיים יעלה פוסט סיכום התחרות הישראלית כפי שהוא חווה אותה, כשופט וצופה.

אבל הערב, מוצאי שבת ה-7.6 בשעה 21:00, נערך טקס הנעילה של המהדורה ה-16 של הפסטיבל הנהדר הזה, עניין שראוי לפוסט בפני עצמו. כזה שיהיה נחמד ללנקק אליו בעתיד. אציין לחיוב את הקלילות וההומור שאפיינו את הטקס לכל אורכו, משהו שאנחנו לא תמיד מורגלים אליו בטקסי פרסים מקומיים, הלך מבחירת המנחה בן פרי (בתמונה לעיל) וכלה בנאומים הקצרצרים של רוב הזוכים והזוכות. היה מרגש למדי לראות את אוטר יוסליאני, הבמאי הגיאורגי בן ה-80, מדלג אל הבמה לקבל את פרס מפעל חיים שהוענק לו. מאוחר יותר הוא גם הפתיע כאשר התגנב אל עמדת הפסנתרן וניגן בספונטניות.

הנה כל הפרסים לפי סדר חלוקתם בערב עצמו:

הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר: ״נער חוף״ של אמיל לנגבייל, בריטניה (ה-National).
ציון לשבח: ״קול קורא״ של רבר דוסקי מהאקדמיה ההולנדית לקולנוע, וגם ״נירו ופליקה״ של חי אפיק מבית הספר לקולנוע ״מעלה״.

הסרט הטוב ביותר בתחרות הים תיכונית וארצות ערב: ״בתים עם חלונות קטנים״, בולנט אוצורק מטורקיה.
ציון לשבח: ״אנשי ההר״ של דן ברונפלד מבצלאל.

התחרות הישראלית:

ציון לשבח: חבר השופטים החליט להעניק פרס על משחק, כמחווה שלהם לתחרות השנה, בדמות ציון לשבח לשחקנית סיון כהן מהסרט ״רעל״, של רוני ריינהרץ מהמכללה האקדמית ספיר.

פרס ההפצה: ״״מישהו ראה את איל נוריך״ של שירה פורת מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב.

פרס העריכה: ״מישהו ראה את איל נוריך״, הולך אל רני אבידן, גם הוא מהחוג.

פרס פורום המבקרים: ״רעל״, רוני ריינהרץ.
ציונים לשבח: ״אחד באפריל״, יונתן דקל (סם שפיגל), ״גברת מספר 4״, טל הדר (בצלאל), ״לתמונת אמא״, גיא נמש (מנשר), ״מישהו ראה את איל נוריך?״, שירה פורת (אוניברסיטת תל אביב).

איזה יופי! גם חברי הפורום מעניקים פרס ל״רעל״ והן ל״איל נוריך״, וגם לשניים מהסרטים שראיתי ומאוד אהבתי, ״אחד באפריל״ (אתם חייבים לראות את זה) ו״גברת מספר 4״. את ״לתמונת אמא״ אני חש חובה להשלים עכשיו, וזה בהחלט יקרה בעתיד הקרוב – כל הסרטים של פרס הפורום יאוגדו למקבץ שיוקרן בסינמטק תל אביב תחת הכותרת ״ליל הביקורת״. כשיהיה מועד נכריז עליו גם כאן בסריטה.

פרס חביב הקהל: "השפסעלך" של יובל נובלמן מבית הספר מנשר לאומנויות. יצירה היא קטע משפחתי אצל הנובלמנים – יובל הוא אחיהם הצעיר של שי (מוזיקאי) ושל דרור (תסריטאי).

פרס הצילום: ״בכורה״, סרטה של לאה טוניק, אותו צילם סער מזרחי, שניהם מסם שפיגל.

פרס התסריט: ״רעל״, אותו גם כתבה ריינהרץ, הבמאית. 3:3 בינו ובין ״נוריך״. ויש עוד פרס לחלק.

הסרט הטוב ביותר: ״גרינלנד״, אורן גרנר, מביה״ס מנשר לאומנויות.

התחרות הבינלאומית:
(שגם בה יש סרטים ישראלים, אגב)

ציון לשבח: ״אחרית דבר״ של צבי לנדסמן מסם שפיגל, וגם ״לשמור על הר״ של איזר אלייו מבית הספר הנורווגי לקולנוע.

פרס הבמאית המבטיחה (פרס שהומצא השנה על ידי חבר השופטים במיוחד) מוענק ל: נעה גוסקוב, סם
שפיגל, על סרטה ״התצפיתנית״

פרס האנימציה/נסיוני: ״רקוויאם לרובוט״ (אנימציה קלאסית) של כריסטוף ריינר מאוניברסיטת קולומביה, וגם ״סימני חיים״ (נסיוני) של קטרינה קרהאנקובה מבית הספר לקולנוע בפראג.

פרס העריכה: ברנז'ה טואה שביימה וגם ערכה את הסרט ״גיום הנואש״, המגיע מצרפת, מהאקדמיה הלאומית לקולנוע וצילום על שם לואי לומייר.

פרס הצילום: ״צומת דרכים״, אותו צילם אירקלי אקהלקטסי מאוניברסיטת גיאורגיה. אל הבמה עלה לקבל את הפרס במאי הסרט, זורב דמדטראשווילי, שהתרגש להודות בשפת אימו לאוטר יוסליאני.

פרס התסריט: מרים בליס מהסרט ״על סף הדלת״, האקדמיה הגרמנית לקולנוע וטלוויזיה ברלין.

הסרט הטוב ביותר: ״בדרך כל בשר״ של דבן ואן דאם (שום קשר משפחתי, אבל חתיכת מחוייבות לעתיד, לא?), מבית הספר לקולנוע ריטס, בלגיה.

סיכומון:

פחות או יותר כל בתי הספר הגדולים לקולנוע בישראל יצאו מהטקס עם פרסים – סם שפיגל (4), אוניברסיטת ת״א (3), מכללת ספיר (3), מנשר (3), בצלאל (2) ומעלה (1). נדמה לי שבתחרות הבינלאומית היו מעט זוכים ישראלים השנה יחסית לשנים קודמות, אבל אני מוכן לבדוק זאת, אולי זו רק הרגשה. עוד תחושה שעלתה לי במהלך הטקס, ולפי אחת הנואמות לא הייתי היחידי – מניין הגברים והנשים היה השנה פחות או יותר חצי חצי, אם לא נוטה לטובת הנשים. שני הסרטים עם מירב הפרסים, ״רעל״ ו״מישהו ראה את איל נוריך״ שניהם של יוצרות ישראליות, וגם מהעולם החלוקה הייתה מאוזנת יחסית. נחמד שכך יצא בפסטיבל שמתהדר השנה בהנהלה נשית מובהקת, ובשנה שמסתמנת כמרובת יוצרות בקולנוע הישראלי, אם להסתמך על פרסי אופיר. ברכות חמות לכל הזוכים והזוכות – אנחנו עוד נשמע עליכם ועליכן.