תחרות Done in 60 Seconds של וויסקי ג'יימסון: עשרת הגדולים עד כה

הפוסט הבא מוגש לכם ולכן בחסות וויסקי ג'יימסון ותחרות "Done in 60 Seconds", שבמסגרתה מותג הוויסקי ומגזין אמפייר מזמינים גולשים וגולשות מרחבי תבל ליצור גרסאות שלא יעלו על דקה לסרטים מפורסמים. זוכרים? זוכרות? בתחילת דצמבר הודענו כאן בבלוג על התחרות, וכעבור חודש שבתי והפצרתי בכל מי שרק רוצה למהר ולהשתתף. זה קל וכיף, והפרס הוא טיסה ללונדון וייצוג המדינה במפגשים עם במאים ושחקנים הוליוודיים (שמותיהם ייחשפו בהמשך, כך אמרו לי). הדדליין להעלאת סרטון לאתר התחרות הוא ה-13 בפברואר, כלומר עוד שלושה שבועות בלבד. משנה את התוכניות לסופש?

במידה ולא, נתקפתי רצינות ועברתי על מאות הסרטונים שכבר קיימים באתר, מתוכם דליתי את העשרה שהכי חיבבתי, מכל מיני סיבות משונות. לנגן של האתר קוראים Flowplayer אבל הוא גם נתקע לפעמים וגם לא הצלחתי לאמבד אותו לכדי חלון כאן בבלוג. אז תסתפקו בלינקים. אבל לפני כן, בואו נעשה כמו ראפרים וניתן כבוד לישראל: ערן ביין עם גרסת הצלליות של "השוד המושלם" (Flawless), יונה פרולוב ואיש הלגו בתפקיד הראשי מ"עד קצה העולם" (Into the Wild) וגם מרינה גורביץ' וצוותה שבראו מחדש את "ראן לולה ראן". אם פספסתי את הסרטון שלכם או שלכן, ספרו לי בתגובות ואתקן את המעוות.

היות והתחרות מוגבלת ל-20 מדינות, הגדולות שבהן נוטות לשלוט ביד רמה. ומכיוון שמעולם לא הסתרתי כאן בבלוג את החיבה שלי לבריטים ויצירותיהם, אני שמח לבשר שגם בפורמט של סרטונים בני לא יותר מ-60 שניות הם מצטיינים. זאק קולט, לדוגמה, חשב ש"קלוברפילד" היה עובד הכי טוב בתור סרט מפלצות אילם עם מיניאטורות. דייויד סמית' וחבורתו החליטו לשחזר את "זה ייגמר בדם" רק עם חלב במקום נפט, וסיימון ג'אגו יצר גרסת אנימציית פלאש מגניבה ל"פסיפיק רים". אה, כן, יש גם רימייק קצרצר ל"פרנסס הא", סליחה, "מנהטן" של וודי אלן כולל הרבה מאוד סאבטקסט.

גם הרוסים די שולטים מבחינה כמותית, אז אני חייב לבחור אחד מהם. והאמת שאני כל-כך לא בטוב עם ווס אנדרסון כרגע שגרסת ה-WTF ל"ממלכת אור הירח" הצחיקה אותי לאללה. כמובן שהיא הולכת נהדר עם האנימציה הארמנית של "טיטאניק" ועם הוורסיה הבולגרית המושקעת של "כח משיכה", אחד הסרטים הכי פופולריים בתחרות, אגב. לקרואטים ששחזרו את "עקיצה ב-60 שניות" באופן מקומי אני מפרגן בעיקר על הבחירה בסרט. טוב, וגם על החיקוי הלא רע בכלל של ניקולס קייג'.

אבל תואר הפתעת התחרות מבחינתי הולך ליוונים. קצת כמו שקורה בקולנוע העולמי בשנים האחרונות, לשכנינו הרחוקים יש ראש מופרך למדי. תראו מה הם עשו ל"הירושימה אהובתי", או נסו סיפור אהבה עכשווי יותר עם "500 ימים עם סאמר" בכיכובה של זואי דשאנל היווניה! (אני רציני. למעשה אני מתחיל ללמוד יוונית). חושבים וחושבות שאתם יכולים ויכולות יותר טוב? התחרות נמשכת.