מבט קדימה אל פסטיבלי סוף קיץ 2013: חיפה, אוטופיה ו-State of Minds

תקופה מעולה לשוחרי הקולנוע בישראל שאוהבים את הסרטים שלהם במרוכז ובביסים גדולים, והיא מתחילה כבר ביום חמישי. בשנה שעברה חיכינו הרבה יותר מדי זמן בין עונת פסטיבלי האביב-קיץ (דוקאביב, דרום, סטודנטים, ירושלים) לבין חול המועד סוכות שהגיע רק בסתיו של אוקטובר. השנה, לא זאת בלבד שהחגים מגיעים מוקדם, ועימם האורחים הקבועים בדמות פסטיבל הקולנוע של חיפה ופסטיבל "אוטופיה" (לשעבר "אייקון "TLV, לשעבר "אייקון") – אלא שפסטיבל קולנוע חדש מצטרף למניין ויתקיים זו הפעם הראשונה. כיוון שהוא הראשון שעתיד להתרחש אז נתחיל איתו ונתקדם בסדר כרונולוגי, כלומר לפי סידורם של האירועים בלוח השנה.

פסטיבל "State of Minds" לקולנוע אמריקאי עצמאי

ביום חמישי הקרוב, ה-22 באוגוסט, יתקיים ערב הפתיחה ולאחר מכן יתפרש הפסטיבל החדש הזה על פני השבוע הראשון של אוגוסט, כלומר בין ה-25 ל-28 בחודש. לפני שאתם כועסים על עוד פסטיבל קולנוע קטן שלוקח נתח מהעוגה, אבהיר שמדובר ביוזמה עצמאית לחלוטין. "States of Minds", שהעניק את שמו לאירוע, הוא ארגון אמריקאי (וושינגטונאי) ללא כוונות רווח המבקש "לקדם ולפתח השפעה חברתית חיובית והבנה בין חברות מגוונות במדינות בעלות קווי דמיון ושוני מבחינה תרבותית", כך לפי האתר הרשמי. ליסבת' שרמן, נשיאת הארגון, ייסדה השנה את הפסטיבל ובשיתוף עם הקולנוען עמוס פו, אצרו יחד 12 סרטים המרכיבים את תוכניית הפסטיבל – ארוכים, קצרים, עלילתיים ודוקומנטריים. רובם ככולם עם דגש על קולנוע כזרז שינויים חברתיים.

עוד דבר מעניין שכדאי לדעת על הפסטיבל הוא המיקום שלו – לא סינמטק ת"א הקבוע, אלא קולנוע לב אשר בדיזנגוף סנטר. היתרונות והחסרונות ברורים, אני מניח. אירועים נוספים ייערכו בסינמטק ירושלים, בסינמטק חולון במרכז התרבות היהודי-ערבי בית הגפן בחיפה ובפארק הגליל בכרמיאל. מלבד הסרטים, הפסטיבל יכלול גם אורחים מחו"ל, כנס בנושא מדיה-טכנולוגיה (בהשתתפות עבדכם הנאמן, אבל גם אנשים חשובים ומעניינים יותר), פאנל דיפלומטיה קולנועית, סדנאות וכיתות אמן ועוד.

אולם, לב ליבו יהיו כמובן הסרטים, שאולי אנסה לדגום חלק מהם עד הפסטיבל כדי לנסות ולהמליץ. בינתיים, אמנה אותם. אז ישנו סרט הפתיחה, "בעיניים של מייזי" (What Maisie Knew), שיום הקרנתו היא בעצם בכורתו בקולנוע לב. הסרט, בכיכובם של ג'וליאן מור ואלכסנדר סקארסגארד, סובב סביב ילדה בשם מייזי המתמודדת עם הגירושין של הוריה, העסוקים יותר בעצמם מאשר בה, ואשר בסופו של דבר צריכה לבחור ביניהם. "ברוקלין קאסל" (Brooklyn Castle), של אורחת הפסטיבל קייטי דלמג'ורה, הוא סרט תיעודי המתחקה אחר קבוצה של ילדים אלופי שחמט המתגוררים בשכונת מצוקה. הבמאית תבקר עימו ברחבי הארץ, בערים שציינתי לעיל. כמו כן יוקרנו שני הסרטים המשלימים "מחוברים" (Connected) התיעודי של טיפאני שליין, ו"מנותקים" (Disconnected) העלילתי, המנסים לצייר תמונה על החיים במאה ה-21 והקשרים בין האנשים שנעשים בה דרך מכונות. את הצד הבינלאומי יותר של התוכניה משלימים "הגנרל של הקיסר" (Emperor), על השינויים החברתיים של יפן בימי הירוהיטו, ו"תחת אותו ירח" (La Misma Luna) המספר על מקסיקנית העובדת בארה"ב בזמן שבנה עדיין מתגורר במקסיקו, אך נאלץ למצוא אותה עקב מוות במשפחה.

עוד תוכלו למצוא בתוכניה ארבעה סרטים עצמאיים שליקט עמוס פו – "לילי" (Lily), על חולת סרטן משתקמת שמנסה לשוב לחייה הקודמים; "עיר ריקה" (Blank City), תיעודי על התפחות סצנת סרטי המחתרת בניו-יורק; "פאטי היל" (Putty Hill), המתמקד בקהילה שכונתית בבולטימור, שחבריה נאספים להעלות זכרונות מחבר שנפטר; ו-"עמק קסום" (Magic Valley), על עיירה מנומנמת ושכוחת אל באיידהו, שצעיריה מנסים להפיג את השעמום שלהם בשלל אמצעים מקוריים, עד אשר הם מוצאים גופה ומכאן השעמום הוא הקטנה שבבעיותיהם. לסיום אזכיר את הסרטים הקצרים "משימת בתולות הים" (Mission of Mermaids), בו מספרת הבמאית סוזן רוקפלר על הקשר המיוחד שלה עם הים, ו-"יוצרות: הנשים שעושות את אמריקה" (Makers: Women Who Make America), על המהפכה החברתית בה נשים ביססו את זכותן למעמד הוגן ומלא בכוח פוליטי, בהזדמנויות כלכליות ובעצמאות אישית, ובו מתראיינות בין היתר הילרי קלינטון, אלן דג'נרס ואופרה ווינפרי. ובזאת כוסתה תוכניית הפסטיבל כולה. אני, כאמור, אהיה שם ואולי אפילו אדווח.

בקצרה: פסטיבל לקולנוע אמריקאי עצמאי
מה יש: עלילתי, דוקו וקצרים, עם דגש על שינויים חברתיים.
מתי: 22-28 באוגוסט.
איפה: קולנוע לב, דיזנגוף סנטר. עם שלוחות בירושלים, חולון חיפה וכרמיאל.
מידע נוסף והזמנת כרטיסים: האתר הרשמי (אנגלית), או העמוד באתר קולנוע לב.

פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-29 של חיפה

לא הרבה נחשף עדיין מתוך התוכניה של אחד משני פסטיבלי הקולנוע הגדולים של ישראל, ואנחנו ודאי עוד נהרהר בהיצע המלא כאשר יהיה כזה. גם על דיווחים יומיים, כמיטב המסורת ארוכת השנים של אור, אפשר כבר להתחיל לפנטז. אבל אם להתמקד בהווה, הפסטיבל השנה יפתח את שעריו ביום הראשון של חג הסוכות, חמישי ה-19 בספטמבר, ויינעל במוצ"ש ה-28 בספטמבר. הפתיחה תתהדר בהקרנת הבכורה הארצית של "כנס העתידנים", סרטו המצופה של ארי פולמן, שחציו מצולם וחציו מונפש, אשר מהווה עיבוד עתיר כוכבים הוליוודיים (רובין רייט, הארווי קייטל, דני יוסטון וג'ון האם, למשל) לספרו הקאנוני של סטניסלב לם. הסיום כנראה יתרחש תחת המעטה של טקס פרסי האופיר, אשר ישוב ויתקיים בחיפה.

שמעתי גם ששני הסרטים הרומניים הבולטים של השנה יוקרנו בחיפה, לצד מיטב היבול העולמי כפי שניתן לשער, אבל בואו נתרכז במה שכבר הוכרז – סרטי התחרות הישראלית. תשעה סרטים עלילתיים באורך מלא, 12 תיעודיים (ועוד אחד מחוץ לתחרות), כ-50 סרטים קצרים (סטודנטיאליים ועצמאיים) ועוד כמה הפתעות הפזורות במסגרות השונות של הפסטיבל שאינן מסגרת הפנורמה. בתחרות העלילתית תוכלו למצוא כמה וכמה סרטים מן המירוץ לאופיר, אשר יגיע אל הישורת האחרונה בימי הפסטיבל. הראשון להזכיר הוא "בית לחם" של יובל אדלר, בעל המספר הרב ביותר של המועמדויות והפייבוריט לזכייה נכון לרגע זה. יהיה מעניין לראות האם תהיה סינכרוניזציה בין התחרות החיפאית לאופירים (כזכור, בשנה שעבר זכה "למלא את החלל" באופיר, ובחיפה חלק את הפרס הגדול עם "עלטה"). שני מועמדים נוספים לפרס הסרט הטוב ביותר של השנה יוקרנו בחיפה – "סוכריות" של יוסף פיצ'חדזה, בעל 8 המועמדויות, ו"הבן של אלוהים" של גיא נתיב וארז תדמור, לו 4 מועמדויות אופיריות. עוד מהאופירים – "כידון", קומדיית הריגול הישראלו-צרפתית של עמנואל נקש, ו"מעל הגבעה" של רפאל נדג'ארי, שזכה להתעלמות מצד האקדמיה. על כולם אתם ואתן מוזמנים ומוזמנות לקרוא בפוסט המציג את המועמדים.

מה שמותיר אותנו עם כחצי תחרות חיפאית של סרטים שטרם דובר בהם, או שנחשפו לקהל מקומי כלשהו. אישית, אני הכי מסוקרן מ"לוויה בצהריים" של אדם סנדרסון. לא רק כי מעניין אותי לראות מה יעשה היוצר הצעיר אחרי "זוהי סדום" המצליח, אלא בעיקר בזכות התקציר שמרמז על נגיעות פנטזיה או סוראליזם, ובו מסופר על כפרית מוזרה (הילה וידור) המתחברת עם הבן של שכנתה ובורחת איתו דרך משחק אל מחוץ למציאות היום-יום. הסרט התקבל לפסטיבל סן סבסטיאן, יחד עם סרט נוסף בתחרות – "אחרי הים". סרטו של יוסי אבירם מכיל גם הוא שיתוף פעולה עם צרפת, כאשר הקאסט כולל את ליאור אשכנזי ומוני מושונוב מחד, ואת הכוכבים מתייה אמלריק ונילס ארסטרופ מאידך. העלילה האניגמטית משהו מתארת את מסעו של גבר ישראלי לצרפת, במטרה לאתר מישהו, אך כעבור כמה ימים הוא נמצא מוטל חסר הכרה על חוף הים. מכותרת הסרט ניתן לנחש שאין מדובר בספוילר, אלא בנקודת הפתיחה שלו.

את התשיעיה סוגרים שני שמות גדולים. הראשון הוא עמוס גיתאי, עם סרטו החדש שאף יוקרן בתחרות הרשמית בפסטיבל ונציה, ושמו "אנא ערבייה". הסרט צולם כולו בשוט אחד ומספר על שבע דמויות המתגוררות במעין מובלעת על גבול יפו ובת ים. השניה היא חנה אזולאי-הספרי, נציגת הנשים היחידה ברשימה, אשר חוזרת לכתוב לראשונה מאז "שחור" ומביימת לראשונה בקריירה הקולנועית שלה. סרטה, שנקרא "אנשים כתומים", עוקב אחר שלושה דורות של נשים במשפחה מרוקאית אחת.

בקצרה: פסטיבל חיפה, מהגדולים והוותיקים.
מה יש: בינתיים רק תוכניה ישראלית, בקרוב גם בינלאומית.
מתי: ה-19 עד ה-28 בספטמבר, חול המועד סוכות.
איפה: סינמטק חיפה, והאולמות הנוספים הקבועים (קריגר, טיקוטין).
מידע נוסף והזמנת כרטיסים: האתר הרשמי של הפסטיבל.

פסטיבל "אוטופיה" למדע, דמיון ועתיד

יומיים לאחר תחילתו של פסטיבל חיפה, ליתר דיוק ב-21 בספטמבר, וכמעין אלטרנטיבה קבועה ותל-אביבית בימי חג הסוכות, יחל השנה פסטיבל "אוטופיה". זה שניתן לזכור גם בשמות אחרים אבל שאין להזכירם, בניצוחם של אורי אביב וצוותו המסור. האירוע יסתיים יומיים לאחר אחיו החורג מחיפה, כלומר ב-30 לחודש ספטמבר. גם הפעם יתמקד הפסטיבל בסרטים מז'אנרי הפנטזיה, האימה, המדע הבדיוני וגרורותיהם. כל אותם ממתקים שלא זוכים בדרך כלל להגיע לבתי הקולנוע בהקרנות מסחריות. השנה התוכניה נראית גדושה ומשובחת מן הרגיל, אז נחלק אותה לצ'אנקים, במקום לבלוע בביס אחד.

זה מתחיל עם "סוף העולם" (The World's End) הפרק השלישי והאחרון בטרילוגיה הנושאית של הבמאי-תסריטאי אדגר רייט, והכותבים-שחקנים סיימון פג וניק פרוסט. אחרי "Shaun of the Dead" ו-"Hot Fuzz", החברים ודאי ירצו לסיים בגדול את מה שנודע כסדרת "דם וגלידה", או "טרילוגיית שלושת צבעי הקורנטו" אם אתם ואתן בענייני תוכן שיווקי – כאשר הקשר היחידי בין הסרטים הוא זהות המשתתפים והעוסקים במלאכה, והיותם מופת של עשייה קולנועית. אחרי קומדיית הזומבים של הסרט הראשון ופארודיית האקשן המשטרתית שהיא הסרט השני, מתמקדים הפעם רייט-פג-פרוסט בחמישה חברי ילדות שיוצאים לסיבוב פאבים לזכר הימים ההם, בעוד האפוקליפסה הנוחתת על האנושות מאיימת לשבש להם את התוכניות. לשמחת הכלל, שני חלקיה המוקדמים של הטרילוגיה יוקרנו אף הם בפסטיבל, במרתון משוגע שאני כל-כך הולך להיות בו שאתם לא מבינים בכלל! סליחה, הפסטיבל הזה תמיד מוציא ממני… משהו אחר. הלאה.

ההיצע הישראלי השנה יכלול את "כנס העתידנים", שכבר הוזכר לעיל, ושני סרטים עצמאיים שהתמודדו השנה במסלול הפרינג' באופירים – "גולדברג ואייזנברג", המותחן הפסיכולוגי המסובב-על-כל-הראש של אורן כרמי, על גבר תל-אביבי שפסיכופט יורד לחייו ומוציא ממנו צד אפל; ו-"בשר תותחים" של איתן גפני, סרט זומבים כחול-לבן על מסעותיה של יחידה מובחרת אל לבנון מוכת המגיפה המסתורית שהופכת את הנגועים בה לצמאי דם אנושי. מסגרת נוספת תכלול הקרנות של קלאסיקות מדע-בדיוני כגון "2001: אודיסיאה בחלל" ו-"תפוז מכני" של סטנלי קובריק, "בלייד ראנר" של רידלי סקוט וקלאסיקה מודרנית יותר – "דוני דארקו" של ריצ'רד קלי, שלא הוקרן מסחרית בארץ בשעתו וזוכה כאן לצדק על המסך הגדול. בואו לפגוש שם אותנו, אנשי סריטה. פרטים נוספים, בקרוב.

את התוכניה משלימים סרטי ז'אנר מכל העולם וסופו, כולל כמה מסקרנים במיוחד. השמות הגדולים שנראה בפסטיבל השנה כוללים את "סטוקר" (Stoker), המותחן דובר האנגלית של הקוריאני פארק צ'אן ווק, עליו כבר כתב פבלו, ואת "המזרח" (The East) של בריט מרלינג (אורחת קבועה בפסטיבל) וזאל בטמנגלי, הצמד שאחראי על "שמע את קולי". הפעם מגלמת השחקנית-יוצרת סוכנת סמויה המסתננת לתא של טרוריסטים בעלי אג'נדה אקולוגית, ביניהם אלן פייג' ואלכסנדר סקארסגארד (כן, שוב הוא, אבל מי מתלונן?). בקטגוריה הערפדית, ניתן למצוא את "ביזנטיום" (Byzantium), סרט ערפדים אולד-סקול של ניל ג'ורדן עם ג'מה ארטרטון ואורי גבריאל, וגם את "ערפדים" (Vampires), מוקיומנטרי המתחקה אחר משפחת ערפדים מבלגיה, שנדמה כי הבעיות שלה דומות מאוד לאלה של משפחה רגילה. עוד משפחה נורמטיבית עם טוויסט תמצאו ב"We Are What We Are" רימייק אמריקאי לדרמה המשפחתית המקסיקנית על קניבלים שהם ממש כמוני וכמוכם. רק שהם אוכלים אנשים. סרטים נוספים שכדאי לשים לב אליהם – "דו"ח אירופה" (Europa Report) המתחקה אחר מסעם של אסטרונאוטים בחיפוש אחר חיים על אחד הירחים של כוכב צדק, "המרוץ האנושי" (The Human Race) שבמרכזו מרתון עד המוות, "המושבה" (The Colony) המתרחש בעולם פוסט-אפוקליפטי בו שלג כיסה הכל, ו-"Channeling", במהלכו הגיבור יוצא לפתור את תעלומת זהותו של אחיו על ידי ניכוס הזכרונות המוקלטים שלו.

בקצרה: פסטיבל "אוטופיה" לחובבי קולנוע ז'אנרי
מה יש: מד"ב, פנטזיה, אימה, מתח ואדגר רייט. אושר גדול.
מתי: ה-21 עד ה-30 בספטמבר, חול המועד סוכות ועוד קצת.
איפה: סינמטק תל אביב.
מידע נוסף והזמנת כרטיסים: אתר הפסטיבל הרשמי, ועמוד הפייסבוק.