אופיר 2012: הזוכים והזוכות

זהו זה. נגמר. כל-כך הרבה שבועות התעסקנו בזה, רק בזה, ועכשיו צריך משהו אחר בכדי למלא את החלל שנוצר. סליחה על משחק המילים האחרון, ועל כל אלה שיבואו בעקבותיו, אחרי הזכייה הגורפת אתמול של "למלא את החלל", סרטה של רמה בורשטיין בשבעה פרסי אופיר (הסרט הטוב ביותר, בימוי, תסריט, שחקנית ראשית, שחקנית משנה, צילום ואיפור).

במניין הפרסים, אחריו ניצב "בלדה לאביב הבוכה" של בני תורתי עם ארבעה פסלונים. כנראה שהוא מאוד הרשים את חברי וחברות האקדמיה ויזואלית (עיצוב אמנותי ועיצוב תלבושות) ואודיאלית (מוזיקה ופסקול). "המשגיחים" של מני יעיש ניכס לעצמו את שתי קטגוריות המשחק הגבריות, בעוד "רוק בקסבה" זכה בפרס העריכה. "העולם מצחיק" של שמי זרחין היה המפסיד הגדול של הערב, ואולי של האופירים לדורותיהם, עם זכייה בודדת (ליהוק) מתוך 15 מועמדויות. "ג'ו + בל" של רוני קידר הסתפק במועמדות ובזכייה המוקדמת בקטגוריית הפרינג'/גרילה. ואלה היו ששת הסרטים המועמדים בקטגוריה הראשית, אשר חילקו ביניהם את כל הפרסים. כך נמחקו להם סרטים נהדרים כמו "ההתחלפות", "חיותה וברל" ו-"לרדת מהעץ" מספר הזכרונות – וחבל.

עופר ואנוכי (אורון) היינו בטקס, אשר התקיים בחיפה אתמול אחר הצהריים, והנה כמה מרשמיי אשר התפרסמו כבר באתר עכבר העיר, בתוספת כמה אנקדוטות. כיוון שכבר דשנו ודשנו באופיר מספיק, ואפילו סיכמנו עונה ממש השבוע, נדמה לי שזה בדיוק הזמן המתאים להירגע, להרהר ולהמתין קצת לפני שרצים מיד לנושא הבא (למשל, סיכוייו של "למלא את החלל" באוסקרים. אולי עדיף לבדוק קודם שהוא כשיר, שהרי עדיין לא הוקרן מסחרית בקולנוע והדדליין הוא ראשית אוקטובר, לתשומת ליבם של כולם). בנוסף, עבורי באופן אישי המעורבות הרגשית הלכה ופחתה ככל שהתקרבנו לקו הסיום, כיוון שהסרטים שבאמת אהבתי השנה היו חסרי סיכוי לזכייה.

הטקס ה-23 של פרסי הקולנוע הישראלי, התקיים באולם קריגר בחיפה ושודר בערוץ 2 בשעה 22:40 בערב. מה היה ההיגיון מאחורי המהלך הזה בעידן האינטרנט והעדכון המיידי, רק אלוהי הטלוויזיה יודע. שלמה בראבא, זוכה השנה שעברה, הנחה את האירוע ועשה אחלה עבודה, למרות שמנחה האופיר לא נמצא כל-כך הרבה על הבמה. רמה בורשטיין, למשל, נכחה עליה יותר ממנו במהלך הטקס. פרס מפעל חיים לתסריטאי אלי תבור ("אסקימו לימון", "צ'רלי וחצי" ועוד סרטי פולחן), שדיבר בשבחי איגוד התסריטאים וקרא להפרדה בין מקצועות התסריטאי והבמאי בישראל. אני תומך לחלוטין.

זו השנה השניה ברציפות בה האירוע הגדול של שנת הקולנוע הישראלית מתארח בכרמל, אחרי שנדד צפונה מירושלים. אשתקד היה זה "הערת שוליים", סרטו של יוסף סידר, אשר סחף את האולם עם זכייה בתשעה פרסים. השנה נשבר שיא המועמדויות עם 15 לזכותו של "העולם מצחיק" של שמי זרחין, שסיים את הערב עם פסלון אחד בלבד. הזכייה רשומה על שמה של אורית אזולאי, מגדולת המלהקות של הקולנוע הישראלי, אשר ליקטה משתתפים רבים לסרט האנסמבל חביב הקהל של זרחין והתכבדה בפרס הליהוק הראשון בתולדות האקדמיה. ספתח ראוי לקטגוריה החדשה, שהוענק לאשה שבעצם לכבודה ובזכותה הוקמה הקטגוריה. שאפו.

בתואר הנאום הטוב של הערב זוכה רועי אסף, אשר קטף את פרס השחקן הראשי הטוב ביותר והשלים דאבל עבור "המשגיחים", אחרי שהטקס נפתח עם זכייתו של גל פרידמן כשחקן המשנה הטוב ביותר. אסף הכריזמטי גם הפליא בנאום הזכייה שלו והוכיח שהאופיר הזה שייך לצעירים – גם הוא וגם ירון, מקבילתו בקטגוריה הנשית שהתרגשה מכדי לדבר כאשר עלתה לבמה וכמעט לא הצליחה להתגבר על בכי שפרץ מגרונה, הועדפו על פני יוסף כרמון ורבקה גור – צמד השחקנים הוותיק של "חיותה וברל". כאשר השניים הללו עלו לבמה להגיש את פרס הסרט הטוב ביותר, קם כל הקהל על רגליו ולא הפסיק להריע במשך כמה דקות. אבל את הפרסים עצמם, אותו קהל מנע מן השניים. אני לא יודע אם לסווג זאת תחת צביעות, או אקט של כבוד.

במעמד הזכייה הנ"ל, ניצל מפיק "למלא את החלל", אסף אמיר, את הבמה כדי להתכסח קלות עם זו שהעניקה לו את הפרס – שרת התרבות לימור לבנת. הטקס כולו עמד בצל שינויים תקציביים שמתכנן משרד התרבות בכל הנוגע לתמיכה בקולנוע בארץ ואמיר לא חסך מן השרה את דעתו באומרו שאין צורך להתערב בנעשה כי שום דבר לא מקולקל, הקולנוע הישראלי פורח. אחריו עלתה לבמה הבמאית החרדית הנרגשת רמה בורשטיין, שרק בפעם השלישית בערב זה (אחרי שזכתה בפרס התסריט והבימוי קודם לכן), נזכרה להודות לקדוש ברוך הוא, מהר מהר לפני שנכנסת שבת. אגב, זוהי הפעם הראשונה בתולדות פרסי אופיר שבה אשה זוכה בפרס התסריט הטוב ביותר, כך ציין אור.

מבחינת הפתעות, אפשר אולי לדבר על פרס העריכה הטובה ביותר, שהלך כאמור אל "רוק בקסבה" והעורך הוותיק יצחק צחייק, שזהו לו אופיר ראשון אחרי שנים ענפות של עשייה. כך שייתכן ומדובר גם בפרס על כל עבודותיו הקודמות ותרומתו הכוללת. בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר נרשמה הפתעה יחסית נוספת, כאשר "הצלמניה" של תמר טל וברק הימן היה הזוכה הגדול. הסרט זכה בעבר בפרס הראשון במסגרת פסטיבל דוקאביב של שנת 2011 והוא היחיד מבין חבריו שאינו עוסק בנושאים פוליטיים, בכיבוש או בשואה – כפי שאיבחן זאת עופר. זהו סיפור משפחתי קטן ויפה, המועבר דרך סיפורה של חנות צילום נוסטלגית.

בסך הכל ניתן לסכם עוד אופיר בו סרט אחד סוחף את המצביעים, קטגוריות המשחק הנשיות והגבריות מתחלקות בין אותם סרטים ("למלא את החלל" הרך מול "המשגיחים" המחוספס) והפייבוריט מפסיד כמעט בכל הקטגוריות. כעת נותר לאחל בהצלחה לבורשטיין וצוותה במירוץ לפרס האוסקר המוענק לסרט הטוב ביותר בשפה זרה, כנציג ישראל ולהתחיל להתכונן לאופיר של 2013. עצתי היחידה – הראו את הסרטים לקהל הרחב לפני שהם מתמודדים על האופירים, כי יש מעט מאוד אנשים בארץ ברגע זה שבאמת ראו את "למלא את החלל" ולא רק שמעו עליו. כעת, הם יבואו עם לא מעט ציפיות.

לנוחיותכם ונוחיותכן, הזוכים כרשימה:
הסרט הטוב ביותר: "למלא את החלל" – אסף אמיר
הבימוי הטוב ביותר: רמה בורשטיין – "למלא את החלל"
השחקן הראשי הטוב ביותר: רועי אסף – "המשגיחים"
השחקנית הראשית הטובה ביותר: הדס ירון – "למלא את החלל"
שחקן המשנה הטוב ביותר: גל פרידמן – "המשגיחים"
שחקנית המשנה הטובה ביותר: עירית שלג – "למלא את החלל"
התסריט הטוב ביותר: רמה בורשטיין – "למלא את החלל"
הצילום הטוב ביותר: אסף סודרי – "למלא את החלל"
העריכה הטובה ביותר: יצחק צחייק – "רוב בקסבה"
פס-הקול הטוב ביותר: דוד ליס, גיל תורן – "בלדה אלביב הבוכה"
המלחין הטוב ביותר: מרק אליהו – "בלדה אביב הבוכה"
העיצוב האמנותי הטוב ביותר: אייל אלחדד – "בלדה לאביב הבוכה"
עיצוב התלבושות הטוב ביותר: דבורה אוחנה – "בלדה לאביב הבוכה"
הליהוק הטוב ביותר: אורית אזולאי – "העולם מצחיק"
האיפור הטוב ביותר: אתי בן-נון – "למלא את החלל"
הסרט התיעודי הטוב ביותר: "הצלמניה" – מפיק: ברק הימן, בימוי: תמר טל

וכך נראית חלוקת הפרסים בין הסרטים:
"למלא את החלל" – 7
"בלדה לאביב הבוכה" – 4
"המשגיחים" – 2
"רוק בקסבה" – 1
"העולם מצחיק" – 1
"הצלמניה" – 1

להתראות בשנה הבאה!