מהדורת שבת: 25 באוגוסט 2012

בעוד אור נטש אותנו לטובת עיר האורות, עופר ואנוכי לא נשאיר אתכם בלי סיכום השבוע של סריטה. לו היינו עושים זאת, לא הייתם קוראים את מה שחשבנו בנושאים כגון: טוני סקוט ז"ל, הסרטים הישראלים בפסטיבל חיפה הקרוב, "איה", "היו זמנים באנטוליה", טריילרים ועוד המון סרטים קצרים וסרטונים, וגם קצת פרסי אופיר וסרטים שרצים כרגע בבתי הקולנוע.

שיהיה שבוע מלא בחדשות טובות.

אורון

נתחיל עם הידיעה העצובה של השבוע האחרון – מותו של הבמאי טוני סקוט, אשר לא זכתה להתייחסות כאן בבלוג. אז אור אולי בפריז עכשיו ולא משתתף במהדורת שבת, אבל מוקדם יותר השבוע הוא כתב בעכבר העיר אונליין טקסט יפהפה ואוהב, מעין הספד, לקולנוען שאיננו עוד. הנה מילות הפרידה של אור, מתוכן אצטט קטע קצר:
"טוני סקוט היה במאי של קהל. הוא ידע להצחיק ולסחוף, לרגש ולהדהים. לא באינטנסיביות, לא בכוח, אלא במידה ראויה. לא כל עבודותיו הן אירועים ששווה לדון בהם, אבל כשהוא ניצח – היה זה ניצחון מפואר. מארגני פסטיבל קאן אולי לא יערכו לסקוט רטרוספקטיבה בפסטיבל של השנה הבאה, אבל אצל צופי הקולנוע ברחבי העולם ייחרט געגוע עמוק לסרטי אקשן מהנים שלעולם לא יעשו, ולבמאי שאהב את הקהל שלו כמו שלא הרבה במאים אוהבים".

אני מניח שעוד נחזור לעסוק בסקוט כאשר יתפזר הערפל סביב הנסיבות שהובילו אותו לקפוץ אל מותו בגיל 68, ממש באמצע הקריירה. עד אז – יהי זכרו ברוך.

עוד משהו שאולי קראתם וקראתן השבוע בעכבר אבל לא בסריטה – ביקורת שלי על "על אהבה ואי הבנה" ("Peace, Love and Misunderstanding"). כפי שניחשתי מבעוד מועד, אין בסרט הזה שום דבר ראוי לציון מלבד אליזבת' אולסן, אחת התקוות הבוהקות של הוליווד בעיניי.

פסטיבל חיפה כבר נראה באופק, אם תאמצו קצת את העיניים ותתבוננו קדימה אל חול המועד של חג סוכות. בינתיים התפרסם כי 60 סרטים ישראלים ישתתפו במסגרות השונות של הפסטיבל, לרבות התחרות העלילתית, הדוקומנטרית ומסגרת הפרינג'ידר, המיועדת לסרטים עצמאיים. דווקא במסגרת מסקרנת זאת, בה זכה בשנה שעברה "ריח פועלים", לא נמסרו שמות המשתתפים.
בתחרות העלילתית נמצאים שמונה סרטים, בעיקר סרטים מהאופירים (לרווחתם של כותבי בלוג זה), כך שהמעניינים יותר מבחינתי הם אלה שלא ראיתי – "הירושה" של היאם עבאס ו-"שש פעמים" של יונתן גורפינקל. אל סרטה של עבאס יצטרפו שני סרטים נוספים שיגיעו מיד אחרי ונציה, הלא הם שני הפורשים מפסטיבל ירושלים האחרון – "למלא את החלל" של רמה בורשטיין ו-"מנתק המים" של עידן הובל. הראשון הוא כמעט-פייבוריט באופירים, בעוד השני זכה להתעלמות מצד חברי וחברות האקדמיה. עוד סרטים שפסחו עליהם באופיר ויקוו ליחס מועדף מפסטיבל חיפה הם "עלטה" של מיכאל מאיר, "החיים בינתיים" של ענר פרמינגר ו-"איגור ומסע העגורים" של יבגני רומן. אליהם יצטרף "חדר 514" של שרון בר-זיו, שרבים ציפו ממנו ליותר מאשר מועמדות אחת (שחקנית ראשית) לאופיר. בכל מקרה, האופירים כבר יהיו מאוחרינו בזמן פסטיבל חיפה. אבל אם להמר, המצב של "למלא את החלל" נראה כרגע הכי מבטיח, למרות שחשוב לזכור – חיפה עדיין נחשב לפסטיבל של אנדרדוגים ובחירות לא בהכרח שגרתיות.
עוד נשוב ונעסוק בפסטיבל בהרחבה עם פרסום התוכניה המלאה והיו בטוחים שאנחנו גם נהיה בכרמל בין ה-29.9 ל-8.10 ונדווח מהפסטיבל.

עוד קצת בענייני האופיר – אלי שגב מאידיבי מביע את דעתו על קטגוריית הפרינג', בדיון שהחל כאן אצלנו כזכור.
גם יונתן דורון מאותו אידיבי מתכתב עם נושא שעלה כאן בבלוג אחרי מהדורת השבת בה שיבחתי את הקולנוע האמריקאי של שנות השבעים – הוא תוהה לאן נעלמו הסרטים הטובים. והניימדרופינג המדהים שהוא עורך לסרטים משתי שנים אקראיות יחסית (88' ו-91') זה משהו שהוא בין מכעיס לעצוב, אם משווים אותו למצב הנוכחי.

מכירים את "קאן זה כאן"? מדובר בעמוד פייסבוק וגם לוח שנה המתעדכנים תדיר, שמטרתם היא לדווח לקולנוענים וקולנועניות ישראלים (גם כאלה בפוטנציה) על כל מועדי ההגשה, תאריכי החממות, מועדי הפסטיבלים ועוד עניינים שחשוב לדעת. כדאי להכיר.

השבוע יצא שראיתי בעיקר סרטים קצרים וסרטונים, ומעט מאוד סרטים באורך מלא. בסיום כתיבת הפוסט ניכנס עופר ואני ל-"שומרים על השכונה" ("The Watch"), אבל עד אז אספר על דברים אחרים שכבר תפסתי. אז במרכזו של השבוע עליתי לירושלים לכבוד האירוע הראשון של "קולנוע רחוב". למרות שלל בעיות טכניות, הצלחתי להנות ומבין כל מה שראיתי ולא הכרתי, הכי חיבבתי את "Non Deus Ex Machina" של נעם לפלר. הנה הוא במלואו:

בחמישי הגיע "ליל הטריילרים החיים" של עין הדג, שהתגלה כשילוב מוצלח בין מופע סטנד-אפ של דורון פישלר, קהל המורכב מהסוג הכי משובח ומגניב של חנונים (גולשי עין הדג) והרבה יותר מדי תמונות מטרידות שערוכות איום ונורא לצלילי מוזיקה לא מתאימה. בקיצור, חוויה. מבין כל הטריילרים הנוראיים (וגם המעולים, כמו ההדרן בדמות "סקוט פילגרים"), אני חושב שאקח איתי הלאה את ה…דבר הבא:

http://www.youtube.com/watch?v=R98fcL8UD4w

עופר

השבוע ראיתי סוף כל סוף (מסיבות משונות נאלצתי לוותר ברגע האחרון על צפייה בסרט, פעמיים) את סרטם המקסים של מיכל ברזיס ועודד בן נון איה. מה שהפך את הצפייה בסרט למענגת במיוחד היא שהאולם בסינמטק היה מלא עד אפס מקום. זה תמיד מרגש לראות אולם מלא בקולנוע, בייחוד בסרט ישראלי ואפילו בסרט ישראלי שהוא פחות ארוך מפיצ'ר. נכון, מדובר באולם הקטן של הסינמטק, אבל זה עדיין משהו שעשה לי חמים בלב באמצע השבוע.

ואני שב ומזכיר – היו זמנים באנטוליה עלה לאקרנים בארץ השבוע והסרט הזה הוא מבחינתי תשובה לכל אלו שטוענים כי אמנות הקולנוע נמצאת בנסיגה וכבר לא עושים היום יצירות מופת, או יצירות מאתגרות. אם אתם גרים בכפר סבא או במודיעין, יש אפילו יותר מהקרנה אחת ביום של הסרט. בתל אביב מדובר בהקרנה אחת בלבד ביום ובחיפה לא רק שמדובר בהקרנה אחת ביום, אלא גם בהקרנה בשעה הלא הגיונית – 16:30 בצהריים. לחיפאים בקרב קהל הקוראים: שווה לצאת קצת יותר מוקדם מן העבודה.