"Casa de mi Padre", סקירה

אנו חיים בעידן של אי וודאות. מעט מאוד דברים בטוחים יש בעולם, וגם גבולותיהם הולכים ומטשטשים. ניקח לדוגמה את המקרה של "Casa De Mi Padre” ("בית אבי" בתרגום מספרדית). לפני כחצי שנה נחשף באינטרנט מה שהיה נראה אז כמו טריילר פארודי ומשעשע, מעין טייק-אוף של וויל פארל וחבורתו על טלנובלות מקסיקניות. הקומיקאי האמריקאי הפליא לקשקש בספרדית, הטון היה דרמתי מכדי להיות שום דבר אחר מלבד מצחיק, וכל מיני כוכבים וכוכבות ממוצא לטיני קישטו את הקדימון. בירור קצר הוכיח כי מדובר בסרט אמיתי לגמרי, אשר הוצג בבתי הקולנוע כחודשיים לאחר שיחרור הסרטון. כלומר, זהו טריילר לגיטימי לסרט שבאמת הצטלם וזמין לצפייה. למרות שגם כעת, עם הגיעו אל מדפי הספריות, קצת קשה להאמין בכך.

הסרט עוקב אחר ראנצ'רו מקסיקני בשם ארמנדו אלבארז (וויל פארל). הוא נחשב לטמבל המשפחתי וגדל כל חייו בחווה של אביו (הכוכב המקסיקני הוותיק פדרו ארמנדריז ג'וניור, שהלך לעולמו לפני שהספיק לצפות בסרט). כאשר אחיו המוצלח (דייגו לונה) שב אל חיק המשפחה עם כלתו לעתיד (ג'נסיס רודריגז), ארמנדו מתאהב בה וצריך להתמודד עם רגשותיו. אך צרות גדולות יותר נופלות על המשפחה, אשר מסתבכת עם ברון סמים ידוע לשמצה, המכונה "האונקיה" (גאל גארסיה ברנאל). בניסיון להגן על בית אביו ועל משפחתו היקרה, ארמנדו ימצא עצמו מבצע פעולות נועזות למדי עבור בור כפרי שכמותו ואף יעבור מסע שבסופו יהפוך לגיבור.

הסרט מכריז על הטראשיות המתפצחת שלו מיד בפתיחה. בין עם ב"טעות" משוגעת בהמשכיות כבר בשוט הראשון (פארל ניגש אל עגל וכאשר הוא מרים אותו – זו כבשה), או בסיקוונס כותרות הפתיחה הגרנדיוזי והקאמפי לצלילי שיר מקורי ומדבק בביצוע כריסטינה אגילרה. במהלך הסרט ישובו ויחזרו פאקים קולנועיים כאלה ואחרים, רובם ככולם מכוונים יש להניח ואמורים להקנות לסרט לוק יענו-אותנטי של אופרת סבון מקסיקנית זולה. ברם, למרות שתקציב הסרט הוא 6 מיליוני דולרים בלבד, עודף למכולת במונחים של הוליווד, עבור בדיחה פרטית זהו סכום עצום. חישבו שמדובר בעצם במערכון באורך פיצ'ר של "Funny or Die”.

פארל והבמאי הקבוע שלו, אדם מקיי, חתומים כמפיקי הסרט, אותו ביים מאט פידמונט וכתב אנדרו סטיל. שני האחרונים הם חברים קבועים בצוות הבימוי והכתיבה של אותו "Funny or Die”, אתר הדאחקות של פארל וחבורתו, כמו גם בתוכנית "Saturday Night Live” שפארל הוא אחד מכוכביה. הצוות משכיל לברוא רגעים אדירים של פארודיה על חשבון הרצינות התהומית של הז'אנר, כולל דיאלוגים עם תפניות גב דרמתיות, תפניות עלילה מגוחכות ושאר תופנים. וחכו עד שתשמעו מה ה"מקסיקנים" חושבים על האמריקאים, פילטר אשר איפשר ליוצרי הסרט להיכנס במולדתם, לעיתים קצת באכזריות. נדבך זה עשוי להיות אחת התשובות האפשריות היחידות לשאלה המרכזית שעולה מן הסרט המבדר אך המטופש הזה – למה?

כלומר, למה לאנשי קולנוע אמריקאים לעשות סרט בספרדית? הקהל שלהם, האמריקאי, הרי שונא כתוביות, כפי שכולנו ודאי זוכרים מסצינה אחת משעשעת מתוך “פייטר" ("The Fighter"). האם מעריציו של פארל יהיו מעוניינים לצפות בסרט שלם בו הוא מלהג במבטא מקסיקני? אגב, השחקן לקח מאוד ברצינות את התפקיד ולמד את השפה במשך שבועות כחלק מן ההכנות. ואם פארל בסך הכל היה צריך לבדוק האם הוא מצחיק בשפה שאינה אנגלית, התשובה לאחר הצפייה היא חד משמעית כן. נדמה גם שהיוצרים מודעים לבעייתיות שבשיווק התוצר ההזוי שלהם, ולכן אחד מן הסלוגנים שנועדו לקדם אותו היה "הסרט המצחיק ביותר שאי פעם תקראו". אחרי כחודשיים על המסכים בארה”ב, הצליח "בית אבי" רק לכסות את תקציבו הלא גדול, בהפצה מצומצמת יש לציין. כך שאולי צפייה ביתית מרובת חברים, רצוי גמורים מטקילה ומסטולים מקקטוסים, תעשה עימו יותר חסד.

"Casa de Mi Padre”. בימוי: מאט פידמונט, ארה"ב 2012, 84 דקות, ספדרית עם תרגום באנגלית.

הסרט נצפה באדיבות האוזן השלישית

הטקסט הנ"ל פורסם בגיליון עכבר העיר בתאריך ה-26.7.2012 ובאתר עכבר העיר אונליין.