עלו השבוע: "ההתחלפות", "קוריולאנוס", "זה בוודאי המקום", ו-"באטלשיפ"

ארבעה סרטים חדשים עולים היום בבתי הקולנוע, ובקטע די מגניב ומעט מפתיע יצא שראינו את כולם. כלומר, מובטחות לכן ולכם סקירות על ארבעתם במהלך הסופש. וכשאני כותב "מובטחות" אני מתכוון ל"נעשה מאמץ, אבל אל תכעסו אם אני סתם אומר, טוב?".

על "ההתחלפות" כבר דיברנו לא מעט, ואפילו סקרנו אותו כאשר הוקרן בפסטיבל חיפה האחרון, אי אז בשלהי 2011. אבל מאז הסוף שלו השתנה לפני היציאה הרשמית לאקרנים, כלומר נוספו עוד סצינות אחרי הסיום המקורי, ונדמה שיש מקום להתייחס שוב אל הסרט הזה, שפשוט דורש יחס. זהו בסרטו השלישי של במאי "ביקור התזמורת" ערן קולירין (מה, איך הגעתם לשלושה?) אשר שונה בתכלית מקודמו. וזהו סרט שמפתה להכתיר כסרט פסטיבלים קלאסי, בשל הערך האמנותי הגבוה שלו, הקצב האיטי, אווירת הארט-האוס וכמובן גם הסיפור – אדם המבחין בשגרת חייו ומנסה לשבור אותה בדרכים מוזרות. מככבים: רותם קינן, שרון טל, דב נבון, שירילי דשא ושירי אשכנזי בתפקיד הסטודנטית העצובה. נתחיל מסקירה שלי, הערב, ונראה לאן נגיע.

גם על "קוריולאנוס" ("Coriolanus") כבר כתבנו בבלוג, כחלק מן היבול המרשים של הפסטיבל הבריטי שהיה חביב עלינו כל-כך. אך רצה הגורל וזהו הסרט היחיד בכל הפסטיבל ההוא שלא זכה לסקירה משל עצמו. נשתדל לתקן את העניין כעת, כאשר הוא מגיע להקרנות מסחריות. מדובר בסרט הבכורה של רייף פיינס כבמאי, עיבוד למחזה פחות מוכר של שייקספיר – בגרסה מודרנית המתרחשת בימינו אנו. פיינס מגלם גנרל רומאי שמנסה להיכנס לפוליטיקה,  למרות שהעם שונא אותו ומתקומם נגדו. מכאן מתחילה שורה של התפלויות שייקספיריות קלאסיות, במאבק על כוח ושליטה. את מנהיג המורדים מגלם ג'רארד באטלר בהופעה ספרטנית, ונסה רדגרייב משחקת את אמו של המצביא קוריולאנוס, ולתפקיד אשתו לוהקה ג'סיקה צ'סטיין.

נשאר באיזור של איטליה-גבול-ארה"ב עם "זה בוודאי המקום" ("This Must be the Place"), סרטו דובר האנגלית של הבמאי האיטלקי פאולו סורנטינו ("האלוהי"). אם "ההתחלפות" לא היה עולה במקרה באותו יום, הייתי מריץ את כל מי שאני יכול לצפות בפלא הקולנועי הזה. שון פן מגלם רוקסטאר מזדקן היוצא למסע בעקבות הנאצי שעינה את אביו. וזה הרבה יותר ביזארי ממה שזה נשמע, וגם הרבה יותר יפהפה. דייויד בירן כתב את המוזיקה ומופיע בתפקיד עצמו, פרנסיס מקדורמנד מככבת כאשתו של הגיבור המוזר, וכמו כן משתתפים ג'אד הירש ולירון לבו, בין היתר. אבל הבימוי של סורנטינו הוא החוויה האמיתית. סקירה מלאה שלי – כנראה מחר.

וכעת נחצה את הגבול אל אמריקה הכי אמריקאית שיש, אל סרט קיץ אקשיונרי ומטופש. "באטלשיפ" ("Battleship", ואני מתחיל להרגיש שציון שמו המקורי של הסרט נהיה מיותר), הוא עיבוד למשחק הלוח הפופולרי "צוללות" (נשבע) שהפך תחת ידיו של במאי הפעולה פיטר ברג ("הנקוק") לקרב ימי בין הצי האמריקאי לחייזרים משוכללים הפולשים לכדור הארץ. טיילור קיטש ואלכסנדר סקארסגארד מגלמים שני אחים ימאים-קרביים, ליאם ניסן מפקד על הצי, ברוקלין דקר היא הפרס למנצח וגם כוכבת הפופ ריהאנה כאן, בהופעת בכורה קולנועית בתור מלח עצבני.
נראה שמשאלתה של הקוראת מורן התגשמה, שכן בעוד אני נדרשתי לכתוב על הסרט המתועב בעיניי לעכבר העיר אונליין, אור התמוגג ממנו ויכתוב עליו לסריטה. שתי עמדות, מחיר אחד והאמת שכנראה עוברת איפשהו באמצע (אבל יותר קרוב לצד שלי). נשמח לעוד דעות, אם יש.