פסטיבל קאן 2012: תחזית לתחרות הרשמית

במהלך יום השואה (ובלי שום קשר) פורסמה רשימת הסרטים שיוקרנו בספטיבל קאן במסגרת התחרות הראשית, במסגרת המשנית "מבט מסוים" וגם מחוץ לתחרות. את הסרטים הישראלים נמצא במסגרות אחרות אשר יפורסמו בשבוע הבא. עוד קודם לכן, נודע כי "רסן" של איתי ציקו מאוניברסיטת תל אביב ישתתף בתחרות סרטי הסטודנטים של הפסטיבל.

בכל אופן, השנה נוכל לעקוב אחר התחרות על דקל הזהב בלי רגשות פטריוטיים. במידה רבה, זוהי תחרות מרתקת וחושבה לא פחות מן האוסקר: מתחרים בה סרטים מכל העולם והם לרוב מייצגים את המגמות הבולטות בקולנוע העולמי, בעיקר האמנותי. בשנה שעברה, נכנס לתחרות סרט בעל פרופיל נמוך בשם "הארטיסט", זכה בפרס לשחקן הראשי והחל בסבב זכיות. בניגוד לאוסקר, עד לרגע האחרון קשה לדעת מה הכיוון בו יבחרו השופטים של קאן, שיכולים לפעמים להפתיע. לפני שנתיים זכה הדוד בונמה שיכול לזכור את חייו הקודמים, סרט שמעטים הימרו עליו ועוד פחות מהם ידעו איך לבטא את שם הבמאי שלו, אפיצ'אוטפונג ווירסאיתאקול. באופן מאוד מפתיע, השנה סרטו החדש של האדון עם השם המסובך יוקרן בפסטיבל, אבל מחוץ לתחרות. אולי על מנת שמנחת טקס הסיום לא תצטרך לומר את שמו. בכל זאת, המנחה תהיה כוכבת "הארטיסט" ברניס בז'ו ובסרט שפירסם אותה היא לא מדברת כלל.

זוכה "דקל הזהב" של השנה שעברה היה עץ החיים של טרנס מאליק, שהיה הסרט הכי מדובר טרם הפסטיבל והפך לסרט הכי שנוי במחלוקת במהלכו. גם לפני שלוש שנים דיברו במהלך הפסטיבל על סרט לבן כסרט הטוב ביותר והוא אכן זכה. כך שלהמר על הזוכים במהלך הפסטיבל זו משימה בהחלט אפשרית ומהנה. להמר רק על סמך רשימת הסרטים זה גישוש באפלה. אף אחד לא ראה את הסרטים, חוץ מהיוצרים שלהם, ועדת הפסטיבל ועוד כמה אנשים בהקרנות מבחן. ובכל זאת, אני אנסה להעריך את הסיכויים של כל סרט בתחרות. אלא שיותר מהימור, זוהי רשימת ציפיות מן הסרטים אשר אולי לא כולם יוצגו בארץ, אבל רובם הגדול יהיו כנראה מן הבוטלים בנוף הקולנועי של השנה, גם אם רק בפסטיבלים נוספים.

רק לשם הבהרה: הפרס החשוב בפסטיבל נקרא פרס דקל הזהב. "הפרס הגדול" הוא הפרס השני בחשיבותו. אחר כך כל שאר הפרסים (במאי, תסריט, שחקן, שחקנית, פרס חבר השופטים ועוד כמה פרסים אם בא להם).

MOONRISE KINGDOM

מי הבמאי: ווס אנדרסון. נסיך האינדי המתוקצב האמריקאי, אשר סרטיו מתאפיינים בצבעים עזים, שימוש מודגש בפסקול ובכל אמצעי השפה הקולנועית, ועבודה עם שחקנים קבועים. הסרטים שלו לרוב מדברים על אהבות נואשות וטוטאליות, אך מגיעים לא פעם לרגעים של עידון. זהו במאי אשר יש לו מספר רב של מעריצים וחקיינים. מאידך, שני סרטיו המצולמים האחרונים התקבלו בתגובות מערובות.

על מה הסרט: בשנות הששים, חניך בצופים מתאהב בנערה והם בורחים יחד. אנשים מוזרים יוצאים לחפש אותם וקורים דברים מוזרים. רשימת המשתתפים כוללת את החשודים המיידים ביל מארי וג'ייסון שוורצמן, אבל גם את ברוס וויליס, אדוארד נורטון, פרנסיס מקדורמנד, טילדה סווינטון ובוב באלבאן. או במילים אחרות – יש!

סיכויי הזכייה: דבר די נדיר – הסרט הוא גם סרט הפתיחה של הפסטיבל וגם משתתף בתחרות. בשנים האחרונות, בהם פתח את הפסטיבל סרט בעל ערך מסחרי (או סרט של וודי אלן) זה לא קרה. כלומר, אנשי הפסטיבל חושבים שהסרט הזה הוא גם להיט קופתי אפשרי וגם סרט אמנותי טוב. אבל קשה לי לראות אותו מתמודד על פרס דקל הזהב, או על הפרס הגדול. יכול מאוד להיות שהוא יזכה בפרס התסריט, אותו כתב אנדרסון במשותף עם רומן קופולה.

(DE ROUILLE ET D'OS (Rust & Bone

מי הבמאי: ז'אק אודיאר, מבכירי במאי צרפת בעשורים האחרונים הודות ל"גיבור בזכות עצמו" "לבי החסיר פעימה" ו"נביא". בעל סגנון המשלב בין ריאליזם להפגנת וירטואוזיות. זכה כבר בקאן בפרס על התסריט וכעבור כמה שנים גם בפרס הגדול של חבר השופטים.

על מה הסרט: מערכת יחסים בין אדם עני אשר צריך לדאוג לפתע לבנו בן החמש לבין מאמנת של לוויתנים. אחרי תאונה, מערכת היחסים משתנה מן האופי שלה. או משהו כזה. העיקר שיש את מריון קוטיאר.

סיכויי הזכייה: די גבוהים. אודיאר זכה בפרס בכל ביקור בקאן, בפעם שעברה הוא הפסיד את הפרס להאנקה, מתחרה בולט גם השנה. הוא במגרש הביתי והוא רוצה לבסס את מעמדו כבכיר במאי דורו בצרפת. מצד שני, יש אנשים (למשל אני) שעדיין לא השכנעו שהוא באמת במאי גדול ולא רק במאי מוכשר מאוד. הסיפור לא נשמע יוצא דופן במיוחד, כך שלא אופתע אם הסרט לא יצא עם אף פרס. או רק עם פרס השחקנית.

HOLY MOTORS

מי הבמאי: לאו קארקס, אחד מן הבמאים הבולטים בצרפת… לפני 20 שנה בערך. כבר עבר הרבה מאוד זמן מאז סרטו הנדוע "הנאהבים מגשר פורט-נף" או "הנאהבים מפריז" בפירוט פחות רחב. מצד שני, יש טענה שהוא הסרט הצרפתי הגדול האחרון שנעשה. עבר גם יותר מעשור מאז שביים פיצ'ר ובשנים האחרונות ביים סגמנטים בפרוייקטים שונים, למשל ב"טוקיו". זמן לקאמבק.

על מה הסרט: 24 שעות בחיים של יישות, אשר מחליפה במהלך הסרט מספר זהויות ממינים וגילאים שונים. או משהו כזה. עם קיילי מינו, אווה מנדז ומישל פיקולי בין היתר. קאסט די מגוון.

סיכויי זכייה: הסרט הזה יכול להיות הברקה או נפילה. התחושה שלי היא שגם אם זו תהיה הברקה, זה לא מסוג הסרטים שזוכים בפרסים. אבל כאמור, הכל פתוח. נקודה לזכותו: מישל פיקולי שיחק גם בסרט האחרון של נני מורטי, שעומד בראש חבר השופטים.

COSMOPOLIS
 

מי הבמאי: דיוויד קרוננברג, הקנדי חובב ההגעלות והסרטים הקיצוניים שבשנים האחרונות קצת התעדן. הסרט האחרון שלו היה לא ממש טוב, אבל לפניו היה מדובר בקריירה מאוד מפוארת ויותר מגוונת ממנה שנדמה. ובסרט החדש נראה שהוא הולך לכיוון יותר פרוע.

על מה הסרט: מיליונר צעיר מעביר ערב בלימוזינה במנהטן ומתרחשים הרבה דברים מיניים. אני לא רוצה לדעת יותר מדי. פול ג'יאמטי, סמנתה מורטון, ג'ולייט בינוש ומתייה אמרליק נשמע כמו קאסט חלומי. רוברט פינסטון בתפקיד הראשי ינסה להוכיח בסרט שהוא באמת אפל. אני מקווה שהוא יוכיח שהוא באמת שחקן.

סיכויי זכייה: די קלשים. קרוננברג עדיין מעניין מאוד בכל סרט, אבל קשה להאמין שהוא יעשה משהו באמת מסעיר. פרובוקציות או סגנון קיצוני זה לא דבר שפוגע בסיכויים בפסטיבלים, אבל אני בספק אם יש בסרט משהו מעבר. בכל זאת, ייתכן שהבמאי בכל זאת יזכה בפרס עקב הכבוד שרוחשים לו. אולי זה יהיה בפרס מיוחד, מחוץ לפרסים שמחוייבים לתת. מצד שני, יש עוד הרבה במאים "מכובדים" בתחרות השנה.

THE PAPERBOY
 

מי הבמאי: לי דניאלס, שהיה מעומד לאוסקר על "פרשס" – אבל לדעתי לא ממש הגיע לו. עכשיו הוא רוצה לשחק בליגה הגדולים, עם קאסט ידוע יותר ועם פחות הסתתרות מאחורי עשיית סרט נכון חברתית.

על מה הסרט: עיתונאי חוזר לעיר הולדתו על מנת לחקור את פרשת מותו של נידון למוות. לא נשמע מקורי במיוחד. משחקים ג'ק אפרון, מתיו מקונוהי, ניקול קידמן וג'ון קיוזאק.

סיכויי הזכייה: לא יודע, אני די מופתע שהסרט הזה נמצא בתחרות. כל הסימנים מראים שאני לא אוהב את הסרט, אבל לפסטיבל קאן בדרך כלל נבחרים רק סרטים שבאמת יש בהם משהו. אולי דניאלס הוא בעצם יוצר מבריק שהופך את העלילה הזאת למשהו ייחודי והסרט הקודם שלו סתם היה פאשלה. אבל לא נראה לי.

KILLING THEM SOFTLY

מי הבמאי: אנדרו דומיניק. מי שביים את "ההתנקשות בג'סי ג'יימס בידי הפחדן רוברט פורד" או בשמו המקוצר – אחד מן הסרטים האהובים עלי ביותר מן התקופה האחרונה. בסרטו הקודם הוא הפגין סגנון איטי, כבד ומרהיב.

על מה הסרט: שוד מתרחש במשחק פוקר של המאפיה. בראד פיט יוצא לחקור, לא בשירות החוק. ג'יימס גנדולפיני, ריי ליוטה וריצ'ארד ג'נקינס גם שם.

סיכויי הזכייה: אם זה לא היה ביום השואה, כנראה הייתי צורח משמחה בשעה שגילתי שהסרט הזה אכן התקבל לתחרות. זהו אחד מן הסרטים שאני הכי מצפה להם השנה ואם הוא ישמור על הסגנון של הסרט הקודם, זה אומר ש: 1. למרות שהעלילה נשמעת מסחרית, לא בטוח שנראה אותו בארץ מחוץ לסינמטקים. 2. אין סיבה שהוא ייצא מקאן בלי פרס כלשהו. כנראה לא דקל הזהב, אבל אולי פרס הבמאי. מצד שני, אורכו "רק" 100 דקות. אז אולי יש כאן זליגה למיינסטרים.

(REALITY (Big House
 

מי הבמאי: מתאו גארונה, במאי "גומורה" – מסרטי הפשע המצליחים והמוערכים של השנים האחרונות. הסרט הזה גם זיכה אותו בפרס הגדול בקאן, בין היתר על חשבון "ואלס עם באשיר". אז הוא ישמח לשחזר את הזכייה, אולי להתקדם לפרס הראשי.

על מה הסרט: קודם כל, לא ברור לי מה שם הסרט, זה שונה בכל פרסום. אבל השמות די משלמים אחד את השני. העלילה עוסקת באדם ההופך אובססיבי ל"האח הגדול", או תוכנית דומה, ומתחיל לחיות את חייו כאילו הוא חלק מן התוכנית.

סיכויי זכייה: נושא אקטואלי ובמאי שזכה לא מזמן בפרס בפסטיבל מסמנים אותו כמועמד אפשרי. מצד שני, סגנון הסרט נראה שונה מהלהיט הקודם של הבמאי והעלילה יכולה להתברר כיותר גימיק מעומק. הסרט הזה יכול להיות נפילה, או מועמד לאחד מן הפרסים המרכזיים. קשה לי לראות אותו זוכה בדקל הזהב או משחזר את הזכייה בפרס הגדול, אבל פרס על תסריט, או פרס לשחקן הראשי נראים אפשריים.

(AMOUR (LOVE

מי הבמאי: מיכאל האנקה. בעבר, הילד הרע של הקולנוע האירופאי. אחרי "מחבואים" ו"סרט לבן" אולי הבמאי המוערך בעולם. בדקל הזהב הוא כבר זכה על סרטו האחרון, אבל 3 שנים עברו מאז. נראה כמו תקופת צינון סבירה.

על מה הסרט: זוג בפנסיה מתמודד עם שבץ של האישה. הייתי נרדם תוך כדי כתיבת המשפט, אבל זה האנקה, במאי שהוא תמיד מסקרן ולאחרונה גם די מבריק. איזבל הופר וז'אן-לואי טרינטיניין מככבים.

סיכויי זכייה: זהו הפייבוריט, הסרט אותו יש לנצח. לחילופין, זה גם הסרט שיסתכלו עליו בזכוכית מגדלת. יהיו לו מעריצים ושונאים לא משנה מה, אפילו אם הוא יתגלה כסתם דרמה עשויה היטב. אבל הוא בטח לא. דקל זהב נראה בהחלט בהישג יד, אולי בצירוף פרס לאחד מן השחקנים. או פרס לשני השחקנים, בעוד האנקה יוצא בידיים ריקות. הסרט הזה לא ממש צריך את הפרס עבור יחסי הציבור שלו, מצב די נדיר עבור סרט אירופאי. לכן אולי גם יציאה בידיים ריקות היא אופציה. היי, לא אמרתי שאתן תחזיות חד משמעיות.

LAWLESS
 

מי הבמאי: ג'ון הילקוט, הבמאי שהשם שלו משעשע רק שכותבים אותו בעברית. הוא ביים את "הדרך" וזכה עקב כך למעריצים ושונאים. אני עדיין לא החלטי לגביו.

על מה הסרט: שנות השפל הכלכלי והאיסור על מכירת אלכוהול. יצרני משקאות לא חוקיים מתעמים עם הרשויות, שרוצות נתח מן ההכנסות. הקאסט נראה מבטיח: טום הארדי, גארי אולדמן, גאי פירס, ג'סיקה צ'סטיין, מיה וסיקובסקה ונוח טיילור. וגם שאייה לאבף.

סיכויי זכייה: על תקן הסרט האמריקאי המסקרן, אבל לא ממש מסקרן. יכול להיות שיהיה שחקן יותר מרכזי באוסקר מאשר בקאן. בכל מקרה, ההשתפות בקאן נותת לו דחיפה לקראת האוסקר.

IN ANOTHER COUNTRY
 

מי הבמאי: הונג סאנג-סו, במאי קוריאני בעל סגנון ייחודי, הנבדל מרוב בני ארצו. פרט לכך שרוב הזמן גם הוא לא ממש שומר על מבנה תסריטאי מלוכד. בפסטיבל ירושלים האחרון ניתן היה לחזות ב"הא-הא-הא" ו"הסרט של אוקי" שלו. שניהם הכילו כמה רגעים מקסימים.

על מה הסרט: סרט שני עם איזבל הופר בתחרות. היא מגלמת את אן, אישה אשר מבקרת במלון ליד הים ופוגשת מספר אנשים. תכפילו את זה בשלוש. כלומר, היא שלושה נשים בשם אן, הנופשות באותו מקום ופוגשת את אותם אנשים. אם אתם מכירים סרטים קודמים של הבמאי, זה נשמע קצת פחות מוזר.

סיכויי הזכייה: טים ברטון לא שופט השנה והסגנון של הונג סאן סוו גורף יותר מחמאות ואהבה קטנה מאשר סחף טוטאלי אחרי הסרט. כלומר, נגיד שזה איום חיצוני על הפרסים. 

THE TASTE OF MONEY
 

מי הבמאי: אים סאנג-סו, שחולק שם פרטי אבל שונה לחלוטין מן הבמאי של הסרט הקודם עליו דיברתי. הוא ביים את "המשרתת" שהציג כאן בקולנוע ומתחרה בקאן לפני שנתיים.

על מה הסרט: מזכיר מתאהב בבת של הבוסים שלו, אם הבנתי נכון. צפוי להיות אירוטי ואפל.

סיכויי זכייה: קלושים, אבל יכול להיות. הסרטים הקודמים שלו זכו להערכה. אבל נדמה לי שהסיכויים של הסאנג-סו האחר טובים יותר.

LIKE SOMEONE IN LOVE

מי הבמאי: עבאס קיורוסטאמי, הבמאי האירני היודע ביותר במערב ואחד מן הקולנוענים המוערכים ביותר בעולם. דקל הזהב אחד כבר יש לו, על "טעם הדובדבן". באירן פיתח סגנון מינימליסטי הבוחן סוגיות של יחסי מציאות וקולנוע, אבל בדרך הנראית מעמיקה יותר ויומרנית פחות משל במאים אחרים. בשנים האחרונות חי בגלות. את הסרט הזה יצר ביפן.

על מה הסרט: סטודנטית המממנת את לימודיה באמצעות זנות. אם זה נשמע מעניין, זה מפני שאצל הבמאי הזה העלילות כמעט תמיד לא נשמעות מעניינות. הסרטים עצמם מרתקים.

סיכויי זכייה: לא רק אחד מן הבמאי האהודים בעולם, אלא גם אחד מן הבמאים האהודים על יושב ראש חבר השופטים, נני מורטי, שאף ביים סרט על ההפצה של "קלוז אפ" של קיארוסטמי באיטליה. הפצה שהוא מימן. הסרט יזכה בפרס כלשהו, עד כמה שניתן להיות בטוח בפסטיבל מסוג זה ומבלי שמישהו ראה את הסרט. אולי דקל הזהב, אבל לא נראה לי.

THE ANGELS' SHARE
 

מי הבמאי: קן לואץ', אחד מן השונאים הגדולים ביותר של ישראל וכנראה שגם אחד מן הבמאים הגדולים ביותר. משנות הששים עושה סרטים שדורשים צדק חברתי או מביעים עמדה שאמלנית פוליטית אחרת. לא פעם מצליח גם לבנות סיפור מרגש ואז התוצאה באמת נפלאה. למשל, "קס" או "ריף-ראף". את דקל הזהב קיבל דווקא על "כשהרוח נושבת" לדעתי לא אחד מסרטיו הטובים ביותר.

על מה הסרט: אב טרי נחלץ ברגע האחרון משהות מכלא ומתכנן למשפחתו עתיד חדש באמצעות ייצור ויסקי.

סיכויי לזכייה: על סמך העלילה, נראה שזהו סרט הקרוב לסרטיו הטובים יותר של לואץ', בלי עיסוק פוליטי ישיר ועם מבט על סיפור אנושי קטן. אם הסרט יצליח לרגש מאוד את חבר השופטים, דקל הזהב הוא הגבול. מכיוון שלואץ' כבר קיבל בעבר פרס של כבוד משופטי קאן על מפעל חייו, קשה להאמין שהם ירגישו צורך להחניף לו עוד פעם במקרה שהם פחות יאהבו את הסרט החדש.

IN THE FOG
 

מי הבמאי: סרגיי לוזניטסה. במאי רוסי אשר התמחה בעיקר בדוקומנטרים בשנים האחרונות ועבר לקולנוע עלילתי. סרטו הקודםץ "My Joy" התחרה גם הוא במסגרת הרשמית בפסטיבל קאן.

על מה הסרט: במלחמת העולם השנייה, חייל ביחידה רוסית הנמצאת בשטח גרמני מואשם בבגידה וצריך להחליט כיצד לפעול.

סיכויי זכייה: נראה שזה במאי שמנהלי התחרות מוצאים בו משהו, אז לא ניתן לפסול אותו לגמרי. אבל מעטים יהמרו עליו, לפחות עד שמישהו יראה את הסרט.

BEYOND THE HILLS
 

מי הבמאי: כריסטיאן מונג'יו הרומני, שזכה בדקל הזהב לפני חמש שנים על "4 חודשים, 3 שבועות ויומיים", הסרט שקיבע את רומניה כתעשייה קולנועית חשובה. מאז הוא עשה לא מעט דברים, אבל לא ביים פיצ'ר.

על מה הסרט: ידידות בין שתי נשים אשר גדלו יחד בבית יתומים. בבגרותן, אחת חיה בגרמניה והשנייה ברומניה.

סיכויי זכייה: אחד מן הסרטים המסקרנים בתחרות, כי הוא יאפשר לראות האם מדובר בבמאי של סרט אחד או ביוצר שמתפתח מסרט לסרט. אי אפשר שלא להתייחס אליו כזוכה אפשרי, אבל ייתכן שלא ירצו לתת את פרס לו בפעם השנייה, כאשר בניגוד לזוכי עבר אחרים המתמודדים מולו, הוא עדיין לא ניהל קריירה ארוכה ומפוארת.

AFTER THE BATTLE
 

מי הבמאי: יוסרי נאסראללה, במאי מצרי שלא שמעתי עליו עד לרגע כתיבת שורות אלו. אבל מסתבר שהוא די ידוע, בקרב מי שמכיר קולנוע מצרי.

על מה הסרט: תיזכרו באירועי השנה אחרונה ותחשבו איזה נושא פוליטי פסטיבל קאן ירצה לאמץ. הגיבור הוא חייל אשר מפקפק בפקודות שניתנו לו לדכא את המהפכה המצרית.

סיכויי זכייה: לפעמים הזוכה בפרס הגדול הוא יותר אמירה פוליטית מסרט טוב. סליחה, זה יכול להיות גם סרט טוב שזוכה בגלל שיש לו אמירה פוליטית חשובה. או אפילו לא אמירה, אלא רק עיסוק בנושא הפוליטי הנכון. אז אולי זה יקרה. ואני לא אומר שזה לא יכול להיות סרט נהדר, אפילו שIMDB עוד לא שמע עליו.

MUD

מי הבמאי: ג'ף ניקולס, שרק לאחרונה יצר את "סערת רוחות" שפילג את הקהל גם בארץ. בקאן הוא זכה עימו בפרס הראשון בתחרות של "מבט מסוים", התחרות השנייה בחשיבותה.

על מה הסרט: אדם נמלט נמצא על אי בנהר המסיסיפי ונעזר בנערים. מתיו מקונוהי מככב וזה הסרט השני שלו בפסטיבל קאן השנה. מוזר. גם ריס וויתרספון וסם שפרד כאן. ומייקל שאנון, השחקן הקבוע של הבמאי.

סיכויי זכייה: מתיו מקונוהי בתור השחקן הטוב ביותר. ואז האפוקליפסה מן הסרט הקודם של ניקולס תהיה אמיתית. ניקולס רוצה לקבע את עצמו כאחד מן הקולות הייחודים והמוערכים בקולנוע האמריקאי העצמאי וזה הסרט שאמור לבסס את מעמדו. לכן, הוא ישמח לקבל פרס כלשהו. הוא רחוק מלהיות פייבוריט, אבל אחרי סרטו הקודם, השופטים יתייחסו אליו בכבוד.

VOUS N'AVEZ ENCORE RIEN VU
 

מי הבמאי: אלן רנה, מענקי הקולנוע המודרני ושריד כמעט אחרון למהפכנים ששינו את פני הקולנוע בשנות החמישים והששים. יש שיטענו כי הוא הבמאי החי החשוב ביותר ואני לא אתווכח. באופן די מדהים, לא זכה עדיין בדקל הזהב, אבל כן בפרס חבר השופטים ובפרס מיוחד על תרומה לקולנוע. בשנים האחרונות עושה סרטים קטנים יותר, אך לעיתים מורכבים לא פחות.

במה עוסק הסרט: בנושא החביב על רנה, תיאטרון. הכותרת מתרגמת ל"עוד לא ראיתם כלום עדיין". הגיבורים הם שחקנים המגיעים לבית של מחזאי מנוח על מנת לקרוא את הצוואה שלו. אני מניח שזו לא צוואה שגרתית. מתייה אמרליק ומישל פיקולי רושמים גם הם הופעה שנייה בתחרות השנה.

סיכויי זכייה: קשה להאמין כי הסרט יתקרב לרמת המהפכנות או האיכות של סרטיו המוקדמים של רנה, אבל זה לא אומר שהוא לא יהיה טוב יותר מכל הסרטים האחרים בתחרות. בכל זאת, הקולנוע של רנה נהיה, כאמור, מינורי יותר בשנים האחרונות ולכן לא סביר לראות אותו זוכה בדקל הזהב. כל פרס אחר יכול לבוא בחשבון. וגם בלי פרס, בגיל 90 רנה כבר לא ממש זקוק לכבוד הזה.

POST TENEBRAS LUX
 

מי הבמאי: קרלוס ריגאדס, במאי מקסיקני שהפך בזכות "חאפון" "קרב בשמיים" ו"אור חרישי" לשם נרדף לארטהאוס לא נגיש אך איכותי. בקאן הוא זכה בפרס מצלמת הזהב (על סרט ביכורים) ובפרס חבר השופטים.

על מה הסרט: יצירה אוטוביוגרפית אימפרסיוניסטית, מופשטת, המתרחשת במקסיקו ובאירופה.

סיכויי זכייה: נשמע כמו פצצת שעמום או כזוכה ודאי בפסטיבל. ייתכן מאוד ששתי התשובות נכונות. ייתכן גם שזה סרט שיגרום למבקרים ליפול מהרגלים ויהיה שיחת היום. ועוד ייתכן שהם יסכמו אותו בתור יצירה מעוררת הערכה אבל הפרסים יחמקו ממנו גם כן.

ON THE ROAD
 

מי הבמאי: וולטר סאלאס, אולי הבמאי הברזילאי הידוע ביותר כיום, בזכות "תחנה מרכזית ברזיל" ו"דרום אמריקה באופנוע". לפעמים הוא עובד בארה"ב. בסרט הזה הוא הכי בארה"ב שאפשר.

על מה הסרט: על הרומן הביטניקי של ג'ק קרואק, רומן ששינה את חייהם של מיליוני בני אדם ואולי גם שינה את התרבות האמריקאית כולה. זה לא אומר שיש בו יותר מדי עלילה, בטח לא עלילה שמתפתחת באופן לינארי מקובל. סאם ריילי וגארת' הדלונד ינדדו ברחבי ארה"ב בחיפוש אחר משהו. בדרך הם יעבדו בכל מיני עבודות ויפגשו את איימי אדמס, ויגו מורטנסן, קירסטן דאנסט, קירסטן סטיוארט וסטיב בושמי.

סיכויי זכייה: מצד אחד, זה יכול להיות אירוע קולנועי מכונן, סרט שישחזר תקופה ויגדיר מחדש דור. מצד שני, יש סיבה שהספר לא עובד באופן מסחרי עד היום וגם לא בטוח (או בטוח שלא) שהערכים הביטניקים תואמים את הלך הרוח השולט בימינו. תחושת הבטן שלי היא נפילה. אבל זו גם יכולה להיות הצלחה שתגרוף את קאן, את האוסקרים ותיזכר לדורות כעיבוד מוצלח ליצירה ספרותית חד פעמית. סאלאס, דווקא משום היותו זר בארה"ב, הוא אולי בכל זאת הבמאי האידיאלי לפרוייקט השאפנתי הזה.

PARADISE : Love
 

מי הבמאי: אולריך זיידל, אשר השערוריה סביב סרטו הקודם "יבוא/ייצוא", שבין היתר ניצל קשישים וחולים הזקוקים לטיפול, נרגעה אחרי חמש שנים. אז הוא חוזר על מנת לשוב ולהטריד את אירופה. לזכותו יאמר כי הקולנוע המעצבן שלו עשוי היטב.

על מה הסרט: במקור, התכנון היה סרט אחד אשר יספר על שלוש נשים ממשפחה אחת. בסופו של דבר, כשנתיים לאחר תום הצילומים, הסרטים יפוצלו לטרילוגיה. בסרט הזה, אם הבנתי נכון, אישה נוסעת לקניה לצורך תיירות מינית.

סיכויי זכייה: יכול להיות שזהו סרט שיטריד את השופטים כדי כך שהם יתנו לו פרס, אפילו פרס בכיר.אבל זיידל הוא יותר יוצר של השוליים – הוא במאי מסקרן ומקורי, אך דומה כי יש בתחרות מספר שמות שהם לא רק מוכרים יותר, אלא גם מקוריים יותר ומרגשים יותר.

JAGTEN) THE HUNT)

מי הבמאי: תומאס וינטרברג, שב1998 ביים את "החגיגה", הסרט שהביא לעולם את הבשורה של דוגמה 95 יותר טוב מפון טרייר והביא לוינטרברג את פרס דקל הזהב. מאז הוא עשה כמה סרטים שנכשלו ביקורתית.

על מה הסרט: גרוש בן 40 הצליח לשקם את חייו ולמצוא אהבה חדשה ועבודה חדשה. אבל לחדש את מערכת היחסים עם בנו זה קשה יותר.

סיכויי זכייה: באמת, וינטרברג? או שיהיה כאן קאמבק מרגש, או שמדובר בבמאי שלפני כמה שנים השתמש בתסריט טוב ובסגנון שהיה נכון לאותה נקודת זמן על מנת לזכות בתהילה שממשיכה להכניס אותו לפסטיבלים. כלומר, לי אין ציפיות, אבל אשמח להפתעות נעימות. עצם הקבלה לתחרות הראשית היא סימן חיובי. נראה סיכוי קלוש לפרס.