"פרומתאוס", טריילר

זהו הטריילר המלא של "פרומתאוס" ("Prometheus"). צפו, חישבו ואז קיפצו פנימה כדי לקרוא כמה מחשבות לגביו, או כדי להשאיר רשמים משלכם.

מה ידוע לי לפני הצפייה: אחרי שנים של התבחבשויות והבטחות לכאן ולכאן, רידלי סקוט חוזר ליקום של "הנוסע השמיני".

מחשבות במהלך הצפייה: אוי, איזו חללית מגניבה. איזה לוק מרשים. הופה, הנה מייקל פסבנדר. והנה פסל ענק של הראש של מרלון ברנדו. ואפקטים יפים. איזה יופי. איזה יופי מתחלף באיזה פחד. היינו אופטימים אבל טעינו. אוי, כמה טעינו. מה זה הדברים האלה? ומה הם עושים לנעמי רפאס? אמא'לה. הצילו. הצילו!

שורת מחץ: "דברים גדולים מתחילים בקטן". לא כזה שוס. הטגליין בפוסטרים קצת יותר מאיים: "החיפוש אחר ההתחלה שלנו עלול להוביל לסוף שלנו".

רשמים בעקבות הצפייה: קודם כל, אין ספק: כטריילר זה פשוט מעולה. מתחיל טוב, אבל אז השטיח נשמט מתחת לרגליים, הכל מתגלה כמלכודת, ומתחיל פינג-פונג מלחיץ של משפטים שמוביל לעריכה מהירה ולצרחה הפאקינג מחרידה הזאת… מה זאת הצרחה הזאת?!

תחזית לסרט עצמו: פה מתחילות הבעיות. האפקט של הטריילר מתנגש עם הידיעות המוקדמות על הפרויקט והתוצאה היא רגשות מעורבים. מעולם לא סבלתי את הסרטים של רידלי סקוט (ויסלחו לי חובבי "בלייד ראנר"). לא סבלתי את התוצרים שלו משנות השמונים, והתרחקתי כמו מאש מכל הסרטים התקופתיים שהוא עשה בשנים האחרונות וזכו לביקורות איומות (היחיד שכמעט ראיתי היה "אמריקן גנגסטר"). למי שצפה בסרטים האלה: עם יד על הלב, האם פספסתי משהו?

הסרט היחיד של רידלי סקוט שאני אוהב הוא "הנוסע השמיני" המקורי, וגם הוא היה סרט בעייתי ומוזר, שההצלחה שלו נבעה ממקום לא רגיל: שילוב של עשייה שבלונית מצד אחד (מפלצת מהחלל השתחררה במקום סגור וקוטלת את הגיבורים בזה אחר זה) ושל עשייה מבריקה ואפילו גאונית מצד שני (עיצוב הביולוגיה של היצורים פרי מוחו המעוות של האמן השוויצרי המטורלל ה.ר. גייגר, והפיכתו של היצור נוטף החומצה למפלצת שהצופה צריך בעיקר לדמיין אותה, ולכן היא מפחידה הרבה יותר). בסרטים הבאים בסדרה, הבמאים ג'יימס קמרון, דייויד פינצ'ר וז'אן-פייר ז'נה כבר הרשו לעצמם להראות את היצורים יותר ויותר, אבל בסרטו המקורי של סקוט, תהליך גילוי צורתם המזוויעה של היצורים (שלא לדבר על שיטת הרבייה המבחילה שלהם) היה האחראי העיקרי ליעילות של הסרט. וזה מקור החששות שלי בעקבות הטריילר. אם "הנוסע השמיני" היה ברובו מותחן אוף-סקרין, בו הזוועה מתרחשת בצללים, "פרומתיאוס" נראה כסרט מואר מאוד. העולם של הסרט נראה חד וברור, קצת כמו פנדורה, ובאופן כללי נראה שרידלי סקוט מנסה לעשות "אווטאר". מצד שני, אם כל העולם הזה הוא מלכודת, הגיוני שהיא תיראה מסבירת פנים וחביבה במבט ראשון.

בעיה נוספת: קצת מוזר ליצור פריקוול וללבות בו פחדים על קץ האנושות. אם יש סרטי המשך מאוחרים יותר, כנראה שהאנושות החזיקה מעמד עוד כמה שנים אחרי "פרומתיאוס", לא?
ותהייה: למה אנחנו כל כך אוהבים לפחד בסרטים? למה אנחנו רוצים (שוב) לראות את תקוותינו למפגש חיובי עם יצורים מעולמות אחרים נרמסות? מה לא בסדר בנו? אם נפגוש חוצנים חביבים שירצו לבנות יחד איתנו יקום מוסרי ומוצלח, עם חירות וצדק לכל, האם נתאכזב?
בינתיים, הטריילר עצמו הוא פיסת בידור אפקטיבית ביותר. יש לקוות שבעזרת הכותבים ג'ון ספייטס ("The Darkest Hour") ודיימון לינדלוף ("אבודים") סקוט יצליח להוציא תחת ידיו משהו מוצלח בחזרתו לז'אנר המד"ב אחרי 30 שנה.