עלו השבוע: "משחקי השלטון", "העור בו אני חי", "פלדה אמיתית", "ג'וני אינגליש חוזר" ו-"הדרך חזרה"

מתנה לחג הסוכות – פצצה של סוף שבוע לפנינו, לפחות בכל הנוגע לסרטים חדשים. קלוני, אלמודובר ומיסטר בין באותו יום? התלבטות קשה לצופה הישראלי.

סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה, "משחקי השלטון" ("The Ides of March"), עולה היום לאקרנים גם באופן סדיר. ג'ורג' קלוני ביים ומשחק בתפקיד משנה בדרמה הפוליטית, בה מככב ריאן גוסלינג כאיש אחורי הקלעים של מועמד לנשיאות ארה"ב בעת קמפיין מתוח. שאר הקאסט כולל את פיליפ סימור הופמן, פול ג'יאמטי, מריסה טומיי, אוון רייצ'ל ווד, ג'פרי רייט ועוד רבים וטובים. קלוני אף עיבד את מחזהו של בו ווילימון לתסריט, בעזרתו של גרנט הסלוב. דעתי הקצרה היא "שעממון פוליטי עשוי היטב", כך שאיני מרגיש צורך לכתוב טקסט מפורט. אבל חכו לדיווח של אור מערב פתיחת הפסטיבל אשר יתרחש בעוד שעה קלה. ואולי זה המקום להזכיר שהבלוג יהפוך באופן רשמי למקום שהכי כדי להיות בו מדי יום במהלך חול המועד סוכות, מלבד בפסטיבל חיפה עצמו. גם אני מתכנן לעלות צפונה אל הכרמל באיזה יום ולדווח משם.

סרט חדש של פדרו אלמודובר הוא תמיד סיבה להתעוררות קלה בבתי הקולנוע, אבל במקרה של "העור בו אני חי" ("La piel que habito"), נראה שמדובר במוצר קשה במיוחד לעיכול.  עלילה של סרט אימה/מד"ב, בו מנתח פלסטי ממציא עור סינתטי וחוטף אישה מסתורית בכדי לבצע בה ניסוי, וטריילר הזוי אך מרהיב. מאידך, זה נראה קצת כמו מפגש פסגה של כמה מכוכבי אלמודובר לדורותיו – אנטוניו בנדרס ("חוק התשוקה"), אלנה אניה ("דבר אליה") ומריסה פארדס ("הכל אודות אמא"). גם כאן, צפו לטקסט של אור בהמשך. אני לא מתקרב אפילו עם כפפות.

רואן אטקינסון שב לתפקיד המרגל הבריטי השלומיאלי בסרט "ג'וני אינגליש חוזר" ("Johnny English Reborn"), שעלילתו מזכירה באופן חשוד את נקודת המוצא של "אייס ונטורה 2" – גיבורנו חוזר לאקשן אחרי שנים במנזר טיבטי. אוליבר פארקר ביים, רוזמונד פייק ודומיניק ווסט משלימים את הקאסט. סרט נוסף שצץ בבתי הקולנוע ללא הכנה מוקדמת הוא "הדרך חזרה" ("The Way Back"), דרמת ההישרדות של פיטר וויר על אסירים הבורחים מגולאג בשנות הארבעים. קולין פארל, אד האריס, ג'ים סטרג'ס, מארק סטרונג, דרגוש בוקור וסירשה רונן מככבים. כתבתי עליו כאשר הגיע אלינו בדי.וי.די במהלך השנה החולפת.

אחרון חביב הוא "פלדה אמיתית" ("Real Steel")ֿ, שמסתבר שעלה לאקרנים כבר ביום ראשון. על פניו זה נשמע כמו שילוב בן "רוקי" ל-"רובוטריקים" ("רובוטרוקי", בקיצור) ומאנשים שכבר ראו הבנתי שגם בפועל זה המצב. בעולם עתידני, יו ג'קמן מגלם מתאגרף לשעבר שיחד עם בנו הצעיר מאמן רובוט אגרוף להיות אלוף בספורט הפופולרי בזמנים אלה. שון לוי ("דייט לילי", "לילה מטורף במוזיאון") ביים על-פי תסריט של ג'ון גייטינס, עליו חתומים גם ג'רמי לוין ודן גילרוי (אח של טוני). האמת? זה הסרט שאני אישית הייתי רואה בסוף השבוע. היי רגע, אולי זה מה שאעשה…

אשוב ואזכיר שפסטיבל של חיפה יזכה כאן להתייחסות מורחבת החל ממחר בבוקר באדיבות אור, בעוד אני אבלה מדי פעם באייקון TLV , ועופר יהיה שליחנו המיוחד לפסטיבל ניו-יורק, בו מוקרנים "הערת שוליים" וגם "השוטר". בהצלחה לשניהם (כלומר, לארבעתם). ועכשיו תמצאו לי עוד בלוג שפרוס בשלושה פסטיבלים בינלאומיים במקביל. כן, אני די מבסוט מהסוכה שלנו. מה אומרים האושפיזין?