סקירת די.וי.די כפולה: "סופר" + "ת'ור"

השלמת חובות מראש השנה – המדור האחרון שלי מהעכבר, על שני סרטי גיבורי-על שמייצגים שתי אפשרויות עשייה – הכי מסחרי שיש על-פי מותג מוכר, או עצמאי ומקורי עם כיוונים מחתרתיים. הצרה היא ששניהם דוגמאות לא מזהירות לסרטי סופר-גיבורים לעניות דעתי. ובכל זאת, כמה מילים על "סופר" ("Super") של ג'יימס גאן שיהיה זמין לצפייה בפסטיבל אייקון המתקרב, וגם על "ת'ור" ("Thor") של קנת' בראנה שהיה אחד מסרטי הקיץ הבכורים השנה.

מכירים את דרמות האינדי האמריקאיות האלה? פסקול עם הרבה מוזיקת שוליים, פונט כאילו מצוייר בעיפרון, מצלמת כתף רועדת ואווירה של אין תקציב אז ניסינו לרגש? ודאי שאתם מכירים. מדובר בלא פחות ממגיפה. אבל מה היה קורה אם אחד מאותם סרטים שנראה כמו דרמה קומית עצמאית, היה מתגלה כאחד הסרטים הטראשיים והחולניים של השנה? זה המקרה של "Super” ואל תתנו לעטיפה או לטריילר לבלבל אתכם – מדובר בזבלון מהוקצע שנראה כמו משהו שיצא מבית המטבחיים של ”Troma”, האולפן שחתום על פיסות קאלט כמו "The Toxic Avenger” ו-"Surf Nazis must die”. למרות שחייבים להודות, הכתובת הייתה על הקיא – במאי הסרט הוא ג'יימס גאן ("Slither”), שהיה שותף ביצירת "Tromeo and Juliet", גרסת הטראש של שייקספיר. לא בדיוק הטיפוס של קומדיות חינניות.

פרנק דרבו (ריאן ווילסון) הוא איש פשוט, המגלה יום אחד שאשתו (ליב טיילר) עזבה אותו לטובת סוחר סמים (קווין בייקון, שהפך להיות נציגו של הרוע האולטימטיבי בקולנוע השנה). אחרי התגלות אלוהית, פרנק מחליט לצאת ולהשיב את אשתו בחזרה ובדרך למגר את כל הפשע בעולם, או לפחות בשכונה שלו, בעזרת זהות כל-יכולה שהמציא לעצמו – "ברק הארגמן". לצידו ניצבת העוזרת הנאמנה והנלהבת שלו, בולטי (אלן פייג'. בטייטס. וואו).

עד כאן עסקים כרגיל בתקופה כל-כך מטא-קולנועית שכללה סרטים עם נקודת מוצא עלילתית זהה, כמו "קיק אס" או "דפנדור", רק בשנה-שנתיים האחרונות. אלא ש"סופר" לוקח הכל לאקסטרים כבר בדקות הפתיחה. הוא ממשיך להיות מצולם ולהישמע כמו סרט אינדי, אבל חושף את פרצופו האמיתי – סצינת קיא נבואי, גולגלות מרוטשות, סקס בכפייה וכמובן המון דם הניגר מראשי הקורבנות של גיבור העל שלנו, שנשקו הוא מפתח שבדי ההופך כל פושע לקציצה שבדית, במהלומה אחת.

הסרט הרבה יותר טרגי מאשר משעשע ומשמש גם כמעין משל אנטי-אמריקאי מובהק. החל מירידה על תוכניות דת בפרט ואמונה דתית בכלל, דרך שגרת החיים העלובה של פרנק העובד למחייתו בדיינר מצחין וכלה בסצינת קניות בסופרמרקט לכלי נשק. אל תתפלאו אם תסיימו את הצפייה המומים, דואבים ושבורי לב. ואם בכל זאת מתחשקת לכם דרמת אינדי חמודה-חמוצה על איש שחושב שיש לו כוחות על, נסו סרט בשם "Special” משנת 2006.

"Super”. בימוי: ג'יימס גאן, ארה"ב 2010, 96 דקות, אנגלית עם תרגום באנגלית.

מן הצד ההפוך של סקאלת סרטי הסופר-גיבורים מגיע אלינו "ת'ור". אחרי סיבוב קיץ מוצלח בבתי הקולנוע הוא נוחת על מדפי הספריות בקול נפץ אדיר. מדובר בסרט קומיקס לפי כל החוקים והכללים, עם גיבור הירואי במיוחד, סצינות אקשן גרנדיוזיות ועלילה שהיא רק תירוץ לסדרת סרטים פוטנציאלית. אבל גם אצלו יש הפתעה די רצינית בדמות הבמאי – זהו קנת' בראנה, איש הקולנוע והתיאטרון השייקספירי, אשר לקח על עצמו לעבד למסך את קורותיו של האל הנורדי שהפך למושיע האנושות.

ת'ור (כריס המסוורת') הוא בנו של אודין (אנתוני הופקינס), מלך האלים במיתולוגיה הסקנדינבית. לאחר שהמרה את פיו של אביו, כוחותיו האלוהיים נשללים ממנו והוא מוגלה אל כדור הארץ, מפורק מנשקו האגדי – פטיש רב עוצמה. חבורה של מדענים (נטלי פורטמן, קאט דנינגס וסטאלן סקארסגארד) מוצאת אותו, ארגון מסתורי בשם "S.H.I.E.L.D” דולק בעקבותיו וכמה אלים סקנדינביים נוספים, ביניהם אחיו המרושע של ת'ור, לוקי (טום הידלסטון), מגיעים אף הם לכדור הארץ ומאיימים להחריבו.

תסמכו על קנת' בראנה שיהפוך סרט פעולה קיצי וקליל לטרגדיה שייקספירית בומבסטית עם משחק מופרז וזוויות צילום עקומות או עיליות שלא תורמות במאום. וכאשר הבסיס הוא תסריט מתחכם יתר על המידה המקמץ בהומור הכרחי, "ת'ור" הופך לדוגמה מצויינת לאיך לא עושים סרט גיבורי-על מהנה.

שתהיה שנת-על לכולנו.

"ת'ור”. בימוי: קנת' בראנה, ארה"ב 2011, 115 דקות, אנגלית עם תרגום באנגלית.

הסרטים נצפו באדיבות האוזן השלישית.

הטקסט הנ"ל התפרסם בגיליון עכבר העיר בתאריך ה-28.9 ובאתר עכבר העיר אונליין.