סקירת די.וי.די: "Troll Hunter"
26 בספטמבר 2011 מאת אורון שמירבתחילת השנה, סרט בשם "Monsters” היה לאחד מנושאי השיחה החמים ברשת. איש האפקטים הבריטי גארת' אדוורדס לקח מצלמה וכמות חד ספרתית של אנשי צוות וטס ליבשת אמריקה כדי לצלם מסע הישרדות של שני אנשים, בעולם בו חייזרים התרסקו על גבול ארה"ב-מקסיקו. הוא עשה זאת בפחות מחצי מיליון דולר ואז שיפץ במחשב את הסביבה והוסיף את החייזרים הענקיים בעצמו. התוצאה הייתה נראית כמו סרט שהמפלצת הכי גדולה בו היא התקציב. הוא אמנם לא התמודד בקופות הכרטיסים מול ענקי הוליווד, אבל זכה להיבחר ולהיות האיש שיצלם עוד רימייק למפלצת הענקית ביותר בתולדות עיר הסרטים – גודזילה. אל תתפלאו אם הבמאי הנורווגי אנדריי אוברדאל, יעשה בעתיד מסלול דומה עם סרטו המדובר "צייד הטרולים" ("Troll Hunter”), שאף יוקרן בפסטיבל אייקון בחול המועד סוכות (בדיעבד, אני קולט שעשיתי השלמות לקראת אייקון במהלך כל השנה… ברור שכדי להמליץ לכם מה לראות).
אחרי שנחשף לראשונה בפסטיבל סאנדנס בינואר האחרון, הפך הסרט ללהיט פסטיבלים אימתני. די מפתיע בהתחשב בעובדה שסרטו הראשון של הבמאי, “Future Murder”, נעשה לפני עשר שנים ואיש לא שמע ממנו מאז. פחות מפתיע אם בוחנים את הז'אנר בו פועל הסרט, אשר נעשה פופולרי עד מאוד כפי שהוסבר בפסקה הקודמת. במקרה שלפנינו, מדובר במעין "פרוייקט המכשפה מבלייר" עם טרולים. לא טרולים שמגיבים באובססיביות באינטרנט (למרות שהיה נחמד אם מישהו היה צד אותם) וגם לא מזוודות עם גלגלים. טרולים כמו בפולקלור הנורדי – גדולים, שעירים, גרים מתחת לגשרים ובעלי מאנצ' פתאומי לבשר אדם.
הסרט נפתח עם שקופית המבשרת שמה שאנחנו עומדים לראות נערך מתוך חומר גלם שנמצא עזוב אי שם בערבות הקרח של וולדה, נורווגיה. כן, בטח. וב"קלוברפילד" סרטן ענקי באמת החריב את ניו-יורק. אבל הסרט לא רוכב על השטיק הזה כלל ואינו מבזבז זמן על היכרות עם הדמויות או אקספוזיציה ארוכה. אנחנו מוצאים את עצמנו ברכבם של שלושה סטודנטים מקומיים, אשר עוקבים במצלמתם אחר פרשיה של צייד דובים לא חוקי. כאשר הם מוצאים את הצייד המסתורי מסתבר שלא דובים ולא יער – הוא בכלל צייד טרולים. החבר'ה לא מאמינים באגדות ומחליטים להתלוות אליו למסע אשר ישנה את חייהם ויכיר לנו גיבור נורווגי אמיתי – האנס (אוטו יספרסן), צייד הטרולים הכי קשוח שפגשתם.
יש צורך ביכולת הדחקה מוגברת כדי להפיק הנאה מן הסרט הזה. לא רק בגלל שהוא עוסק בקנוניה ממשלתית להסתרת יצורים מיתולוגיים שאינם קיימים במציאות (אני מקווה), אלא בעיקר בשל התנהגות לא אמינה של הדמויות או פיתולי עלילה בלתי סבירים, לפחות עבור סרט שאמור לחקות התרחשות דוקומנטרית. אם תצליחו להתעלם מכל אלה, מצפה לכם סרט אדיר בכל פרמטר אפשרי.
ראשית, עיצוב המפלצות מקורי ומעולה, משלב הרעיון ועד לביצוע. על רקע הנופים מקפיאי הריאות של נורווגיה הקסומה, מתקבלת עוצמה ויזואלית שאין לזלזל בה, אפילו שהסרט צולם במצלמת כתף רועדת. ככה זה כשהצלם קל הרגליים לא רוצה להפוך לארוחה של מה שנלכד בעדשתו. קטעי המתח והאימה אפקטיביים ומבהילים למדי, אך מלאים בהומור סקנדינבי שחור משחור, כמיטב המסורת. למשל, מסתבר שריחם של נוצרים מאמינים די מטריף את הטרולים. כך שאפשר לפתות אותם לצאת ממחבואם באמצעות מזמורי דת ואז לחשוף אותם לקרינת UV חזקה המדמה את אור השמש – ולהפוך אותם לאבן.
בזכות העובדה שלא-אמריקאים עשו אותו, אלא אנשים שזוכרים שיש להם צופים ושיש דברים מרתקים יותר מאשר הם עצמם, ההתמקדות של הסרט היא תמיד במפלצות ובחשיפת עוד מידע עליהן. ומכיוון שמהדורת הדי.וי.די מאפשרת לבחור בין פסקול באנגלית או נורווגית, אני ממליץ על השפה המקורית. גם בשביל האותנטיות והגיוון וגם כי היא די משעשעת עבור אוזן שרק קולטת את הצלילים, אבל לא מבינה את משמעות המילים. חוץ מטרול. אם מישהו צועק "טרול!”, פתאום כולם מבינים נורווגית ולעיתים אף מתמלאים דחף אמיתי לקום ולברוח, למרות שהם בכלל יושבים על הכורסא בבית.
"Troll Hunter”. בימוי: אנדריי אוברדאל, נורווגיה 2010, 103 דקות, נורווגית או אנגלית עם תרגום באנגלית.
הסרט נצפה באדיבות האוזן השלישית.
הטקסט הנ"ל פורסם בגיליון עכבר העיר בתאריך ה-23.9 ובאתר עכבר העיר אונליין.
הרגע ראיתי, סרט מצוין!
בתור משוגעת לקולנוע סקנדינבי, ראיתי ברגע שהצלחתי להניח על הסרט את ידי. אחד המוצלחים. זה וDEAD SNOW של טומי וירקולה, ("זומבים נאצים", והרבה שלג מה יותר טוב?) הם יציאות מפתיעות מנורווגיה.