אופיר 2011: הימורים ותחזיות

בערב יום חמישי הקרוב יתקיים טקס פרסי אופיר ה-22, באולם קריגר אשר בחיפה, בו יוכתרו הסרטים הישראליים הטובים של השנה החולפת. למרות שהקולנוע הישראלי השתנה לבלי היכר בעשור החולף, הטקס נותר מיושן וחסר עניין אמיתי לציבור, שטרם נחשף לרוב המתמודדים בו. כך שאין ברירה אלא להזריק מעט דרמה לתחרות באמצעים מלאכותיים, השאולים מעולם הספורט. כמו הימורים על הזוכים, לדוגמה. אז מושכלים ככל שיהיו, אלו עדיין ניחושים או משאלות לב המבוססות על תחושות בטן או קריאת מצב המירוץ נכון לעכשיו. מכל אלה אפשר להסיק שני תרחישים אפשריים. הראשון הוא סחף פרסים ל"הערת שוליים", הפייבוריט הברור והמוביל במספר המועמדויות. השני הוא הפתעה מכיוונם של "בוקר טוב, אדון פידלמן", הסגן הטוען לכתר, או "אורחים לרגע", דרמה קומית קטנה ומקסימה שיכולה להיות הסוס השחור של המירוץ. כך זה עשוי להיראות, קטגוריה אחר קטגוריה. אני כבר רץ לקנות איזה כובע, למקרה שאצטרך לאכול אחד או שניים בסוף הערב.

הסרט הטוב ביותר

מי יזכה: "הערת שוליים". הפייבוריט, להיט השנה בקופות, חוצה קהלים, מגדרים ומגזרים ופשוט הסרט הישראלי הטוב של השנה, נ-קו-דה. אפילו אם לא אהבתם אותו או כשלתם מלהתחבר אליו, להתכחש לגדולה שלו זו סתם קטנוניות. העובדה שהקטגוריה הזו גם קובעת את נציג ישראל בתחרות האוסקר לסרט הטוב ביותר בשפה זרה, אף היא משחקת לטובת סרטו של יוסף סידר. הרי יותר הוליווד מזה, לטוב ולרע, לא ראינו השנה בקולנוע הישראלי, זה בטוח.

הימור נועז: "בוקר טוב, אדון פידלמן" עשוי להיות הסרט שיינצח את "הערת שוליים", אם במקרה למצביעים כבר נמאס ממנו או שיש להם משהו אישי נגד יוסף סידר. ונכון שאתם לא מתפלאים שעולם הקולנוע הישראלי מלא בתככים ואינטרסים אישיים?

בימוי

מי יזכה: יוסף סידר, “הערת שוליים". כי יהיה קצת מוזר לתת את הפרס הגדול ל"הערת שוליים" בלי לתגמל גם את המנצח על התזמורת המהוללת הזו, האיש שהחזון והתשוקה שלו ניכרים בכל פרמטר של קולנוע ומילימטר של פילם בסרט המבויים למופת הזה, יש שיגידו מבויים יתר על המידה. ובדיוק עבור מקרים כאלה הכינו לנו אלוהי הטקסים את הראנר-אפ. זה שנושף בעורף ולא מוכן להסתפק בסגנות.

מי עשוי לזכות: יוסי מדמוני, “בוקר טוב, אדון פידלמן". מאותה סיבה כמו בקטגוריית הסרט. לא משנה מי יגיש או תגיש את הפרס, שני היוסים צריכים להישאר דרוכים אך ישובים עד שנאמר שם המשפחה. שלא יהיו פדיחות.

שחקנית ראשית

מי תזכה: אוולין הגואל, “אחותי היפה". היא היחידה מבין החמש שהסרט שלה מתחרה גם על פרס הסרט הטוב ביותר, כך שהיא בעצם הפייבוריטית. היא גם מצליחה לבלוט בתוך קאסט מרשים למדי הכולל את משה איבגי, ריימונד אמסלם ואיתי תורג'מן בין היתר והיא שחקנית גדולה ומוערכת למדי. הפרס פחות או יותר שלה.

בעולם מושלם הייתה זוכה: בתיה בר, על הופעתה הכבירה בסרט "עמק תפארת" של הדר פרידליך. אבל בעולם מושלם עוד מישהו מלבד באי פסטיבל ירושלים גם היה רואה את הסרט הזה וכך נחשף להופעתו של בר.

שחקן ראשי

מי יזכה: שלמה בראבא, “הערת שוליים". אם יוסף סידר צריך לקבל פרס על כליאתו של יאצק וברונו בצווארון החונק של פרופסור אליעזר שקולניק המאופק עד כדי אוטיזם – אז מה צריך לקבל בראבא על גילום הדמות החד-פעמית הזו? משאית עמוסת מדליות, זה מה. ההופעה המדוייקת והמושלמת של השנה, אולי אפילו גם של השנה שעברה והבאה.

הימור נועז: גור בנטביץ', “אורחים לרגע". אם ציפיתם לראות כאן את ששון גבאי, תשכחו מזה. הקשר התמאטי והדמיון הקל בין אדון פידלמן לפרופסור שקולניק מוציא את בראבא גדול יותר. ואם שניים רבים, השלישי שיכול לבוא ולקחת את האופיר הוא היוצר העצמאי שמגלם את הדמות הראשית בסרט הבכורה של אשתו ונותן הופעה שובת לב ומלאת כריזמה.

שחקנית משנה

מי צריכה לזכות: מורן רוזנבלט, “אודם". הנציגות הבודדת לסרטו של יהונתן סגל בטקס עשויה בהחלט להביא את הפרס היחיד. רוזנבלט היא לא פחות מתגלית השנה של הקולנוע הישראלי, עם כשרון וחן שנשפכים ממנה בטבעיות ובסיטונות. מספיק לציין את העובדה שהיא גילמה ערביה בצורה אמינה יותר משחקניות פלסטיניות שמשחקות איתה באותו הסרט.

מי באמת תזכה: ריימונד אמסלם, “אחותי היפה". דאבל בקטגוריית המשחק הנשי עבור סרטו של מרקו כרמל, זו התחזית הצפויה ביותר. לאמסלם כבר היו תפקידים טובים יותר, אבל שוב העובדה שהסרט מועמד לכל-כך הרבה פרסים משחקת לטובתה. לא סביר שמקרה "הדקדוק הפנימי" יחזור בשנית, כאשר סרט מועמד ל-11 פרסים ויוצא מהטקס בידיים ריקות.

שחקן משנה

מי יזכה: ליאור אשכנזי, “הערת שוליים". ליהוק מרתק נוסף של סידר, אשר לקח את אבי הטייפקאסט הנוכחי של המאצ'ו הישראלי והפך אותו למאצ'ו של עולם חקר התלמוד הירושלמי. הופעה לא רגילה אפילו בסטנדרטים של אשכנזי, שקצת שרף את עצמו בשנים האחרונות אבל שב אלינו חזק מתמיד, עם זקן עבות, כיפה על הראש וחיתוך דיבור מרגיז.

תחושת הבטן אומרת: נורמן עיסא, “אחותי היפה". עצם זה שהוא מועמד, על תפקיד פצפון וזניח, מחזקת את התחושה שהוא היחיד שיכול להפתיע באמת, בקטגוריה שופעת שחקנים מוכרים ואהודים כמו צחי גראד, הנרי דוד ואורי גבריאל.

תסריט

מי יזכה: יוסף סידר, "הערת שוליים". זו אינה ברירת מחדל, אלא הצבעת אמון בתסריט הלא שגרתי אך הסוחף והפתלתל של הסרט הייחודי הזה. בדמויות העמוקות, בדיאלוגים המשכנעים, במשפטי המחץ שתפסו כנגד כל הסיכויים וההגיון (“אני פילולוג!”) וגם בההצלחה שבהפיכת עולם אקדמי התחום במדפי ספרים עתיקים לסרט מתח רב תהפוכות ושאלות על נושאים כמו משפחה, הוקרה ואמת. אפילו בקאן חשבו שמגיע לתסריט הזה פרס.

הפתעות אפשריות כפרס ניחומים: ארז קו-אל עבור “בוקר טוב, אדון פידלמן”, או מאיה קניג על "אורחים לרגע".

עריכה

מי תזכה: עינת גלזר-זרחין, "הערת שוליים". לא מספיק שהפרס הזה הולך די בצמוד לפרס הסרט הטוב ביותר, כמו אצל האמריקאים, מדובר בבכירת העורכות של ישראל באחת העבודות המפוארות בקריירה שלה. אם יש מישהי שיכולה לקום ולגשת לבמה כבר בעת הכרזת המועמדים זו היא. כל אפשרות אחרת נראית לא רצינית, אז אין טעם להמר נגדה.

צילום

מי יזכה: ירון שרף, “הערת שוליים". הקטגוריה הצפופה ביותר בטקס מבחינת איכות. כל אחד יכול לזכות ואף ראוי לכך. אז נלך עם הפייבוריט, מתוך הסרט הפייבוריט, שעיצב עבורנו פריימים בלתי נשכחים וקומפוזיציות מדהימות. מה גם שהפרס הזה אמור ללכת יד ביד עם קטגוריית העריכה.

היה מגניב לו היה זוכה: עמית יסעור, "הנותנת". שוב שאפו לאקדמיה על היכולת לברור את חמש העבודות המרהיבות של השנה. כעת יש להם אפשרות להכפיל את ההערכה אליהם אם יבחרו לתגמל את הסרט שהצילום הוא הפן הכי חזק בו. שלא לדבר על שוט הפתיחה המפעים והמטורף ביותר בקולנוע הישראלי של השנים האחרונות.

עיצוב אמנותי

מי יזכה: ערד שאואט, “הערת שוליים". עוד תחרות ראש בראש בין "פידלמן" ו-”הערת שוליים" ועוד ניצחון לסרט של סידר. הדיוק של שאואט בפרטים הקטנים, מוטיב הצבעים הכחול והצהוב השזור בעדינות המתגבשת לעוצמה לאורך כל הסרט וכמויות הספרים והחוכמה העוטפות את הגיבורים – זהו החומר ממנו עשויים סטים מנצחים.

עיצוב תלבושות

מי תזכה: רונה דורון, “ברקיע החמישי". קשה מאוד להמר נגד סרט תקופתי, המתרחש בשנת 1944 בבית יתומים בפלסטינה. אז נהמר בעדו. שתי המועמדויות של ליאורה שיים (“הערת שוליים" ו-“אחותי היפה”), הלא היא זוכת השנה שעברה על "זוהי סדום" – כנראה יבטלו זו את זו.

איפור

מי יזכו: אתי בן-נון ואלינור גיגי, “כלבת". המועמדות היחידה לסרט האימה הישראלי החלוצי, בהחלט אמורה להניב לו את גם את הזכייה הבודדה באופיר. כי אם סרט אימה מלא דם ופציעות לא זוכה בקטגוריית האיפור, אז באמת שלא ברור למה המציאו את הקטגוריה הזו דווקא השנה.

מוזיקה

מי יזכה: אבי בללי, רק לא בטוח על איזה סרט. סביר יותר שעל "בוקר טוב, אדון פידלמן", אבל הוא אף עשוי לנצח את עצמו עם הפסקול של "אחותי היפה", אחד הנדבכים החזקים בסרט. זוהי אחת הקטגוריות שבה "הערת שוליים" אינו פייבוריט ברור, משום שהפסקול הפומפוזי של עמית פוזננסקי הצליח להרגיז לא מעט אנשים, כי סרב להישאר ברקע.

עיצוב פסקול (סאונד)

מי יזכו: אולג קייסרמן, אביב אלדמע וישראל דוד, “בוקר טוב, אדון פידלמן". גם בקטגוריה השניה הקשורה לקול שבקולנוע, יש יתרון קל ל"פידלמן" על "הערת שוליים". הוא פשוט סרט העוסק במוזיקה ועיצוב עולם הסאונד שלו, בשילוב עם המוזיקה של בללי, פשוט מעולה.

הסרט התיעודי הטוב ביותר

מי יזכה: “הדירה" של ארנון גולדפינגר. נדמה שכולם כבר הספיקו לשכוח את "ארץ בראשית" של משה אלפרט, אשר הוקרן בבתי הקולנוע בקיץ שעבר. סרטו האישי של גולדפינגר, לעומת זאת, עורך סיבוב סינמטקים מרשים ומגיע מחוזק בפרס מפסטיבל ירושלים האחרון. בקיצור, המומנטום לגמרי לטובתו. מה גם שהוא האנדרדוג הקטן, לצד הפקת הענק רבת השנים של סרט הטבע הישראלי הגדול הראשון.