סקירה כפולה: "נגד כל הסיכויים" ו-"זהות לא ידועה"

בעקבות אותו פסטיבל ירושלים, שאנחנו מפסיקים לדבר עליו כאן בבלוג מ-עכ-שיו, לא הספקתי להעלות כמה מן הסקירות שערכתי עבור מדור הדי.וי.די של עכבר העיר. החל מהיום נשוב לשגרה ונתקן את המעוות. נתחיל עם צמד סרטים בכרטיס אחד ונמשיך בשבוע הבא. ואין זה סתם דאבל פיצ'ר, אלא ממש סיפורם של שני תאומים שהופרדו בילדותם, ואז גדלו במקומות שונים והפכו לשני יצורים נפרדים, למרות שהגרעין די דומה.

אלה הם שני מותחני קונספירציה, המבלבלים באחרונה את לקחות ספריות ההשאלה. בשניהם נדרש גיבור הסרט להתמודד מול כוחות אנטגוניסטיים המעוניינים להפריד אותו מן האשה שהוא אוהב. מדוע? בדיוק את זה הוא חוקר, יחד עם הצופים, במהלך הסרט. למרות נקודות הדמיון הבסיסיות, אחד מהם מהנה וקולח עד שמגיע רגע הסיום, בעוד חברו שווה צפייה אך ורק בזכות הטוויסט אשר בסופו.

"נגד כל הסיכויים" / ג'ורג' נולפי

סרט הביכורים של הבמאי/תסריטאי ג'ורג' נולפי, נשען רובו ככולו על נקודת המוצא העלילתית שהוזכרה בפתיחה. מאט דיימון מגלם את הפוליטיקאי הצעיר דייויד נוריס, במרוץ אל כס הסנאט של מדינת ניו-יורק. הסקרים מנבאים לו ניצחון אבל התקשורת מוצאת פיסת לכלוך בעברו והוא מפסיד ליריבו. במהלך אימון על נאום התבוסה שלו בשירותים, הוא פוגש באליס (אמילי בלאנט) אשר מעוררת בו השראה בלתי רגילה להעניק נאום מלא כנות. התקשורת מתאהבת בו מחדש, בעוד הוא מתאהב נואשות בבחורה שפגש רק לרגע. רצה הגורל והשניים מוצאים שוב זה את זו, אבל מרגע זה ואילך אנשים מסתוריים בחליפות וכובעים מתחילים לצוץ בחייו של דייויד. נדמה שהם עושים כל שביכולתם כדי למנוע את הקשר המתהווה בין השניים, לעיתים באופן על-טבעי ממש.

הסרט מבוסס על סיפור קצר מאת פיליפ קיי דיק, אשר ספריו עובדו בעבר לסרטי מדע-בדיוני כמו "בלייד ראנר" או "דו"ח מיוחד". ברם, נולפי בוחר לעגן את יצירתו במציאות של ניו-יורק. הוא מותיר את העולם הבדיוני בו פועל הסרט ברקע ומתמקד בסיפור האהבה הנרקם בין הפוליטיקאי לרקדנית האניגמטית. למעשה, נדמה שחובבי מד"ב יהנו הרבה פחות מאשר שוחרי רומנטיקה. זאת משום שהסרט עוסק בעיקר במשמעות של בחירה בעולם שבו הכל מוכתב מראש. המוקש היחיד שנולפי לא משכיל לדלג מעליו הוא מוטיבים דתיים חזקים מדי, אבל יחסית לקולנוע האמריקאי העכשווי והמטיפני הסרט יוצא נייטרלי למדי, למעט סצינת הסיום. עד לאותה נקודה, מדובר בשילוב מוצלח של דרמה רומנטית בנויה היטב וכתובה באופן משכנע, בעיקר ברמת הדיאלוגים האמינים, יחד עם מותחן מתגמל שבו רוב החידות בו זוכות לפתרון מניח את הדעת.

"נגד כל הסיכויים”. בימוי: ג'ורג' נולפי, ארה"ב 2010, 106 דק', אנגלית עם תרגום באנגלית.

גם ליאם ניסן, דיאן קרוגר וברונו גאנץ תוהים לגביי בלבול אפשרי בתסריטים

"זהות לא ידועה" / חואמה קולט-סרה

גם הסרט הזה מתחיל בעולם מציאותי, עם נחיתתם של הדוקטור לבוטניקה מרטין האריס (ליאם ניסן) וזוגתו (ג'נוארי ג'ונס) בברלין, בה מתקיים כנס חשוב ומסוקר. בהגיעם למלון, נראה שמרטין שכח את המזוודה שלו בשדה התעופה והוא תופס מונית חזרה כדי להשיבו. אלא שתאונת דרכים מותירה אותו בתרדמת, ממנה הוא מתעורר לאחר ארבעה ימים אל עולם בו איש לא מזהה אותו. גם לא אשתו, שצמודה לאיזה כפיל (איידן קווין ) הטוען כי הוא דר' מרטין האריס האמיתי בעוד גיבורנו הוא סתם מתחזה. כנראה משום שליאם ניסן הוא כוכב גדול יותר מאשר קווין, הוא יוצא למסע להשבת זהותו. זה מתחיל בנהגת המונית המקוללת (דיאן קרוגר) ומגיע עד מרגל גרמני בדימוס (ברונו גאנץ) שמסייע לאנשים באיתורים לא שגרתיים.

בניגוד לסרט הקודם, כאן מדובר במותחן רפוי למדי שהרעיון הבסיסי שלו פשוט לא זוכה לגיבוי מספק מיתר חלקי העלילה. התפניות המאולצות עד אגביות, הנוסחאות הידועות של הז'אנר כולל צופן מספרים רב משמעות והדיאלוגים ממוקדי המטרה – כל אלה מנפצים כל שביב אמינות שמצליח להתקיים בסרט. סצינות הפעולה דווקא לא רעות, אבל כמעט כל מה שביניהם כושל מלרתק. עד שמגיע הטוויסט הסופי שסוחט קריאת התפעלות. ההתרה העלילתית המבורדקת שמגיעה אחריו, מזכירה את רמתו האמיתית של סרטו של חואמה קולט-סרה, במאי אימה בדרך כלל (“בית השעווה”, “היתומה”), אשר בסך הכל ניסה להוציא את המקסימום מהתסריט של אוליבר בוצ'ר וסטיבן קורנוול, על-פי ספרו של דידייה ון-קואלרט.

"זהות לא ידועה". בימוי: חואמה קולט-סרה, ארה"ב 2010, 113 דק', אנגלית עם תרגום באנגלית.

הסרטים נצפו באדיבות האוזן השלישית.

הטקסט הנ"ל התפרסם בגיליון עכבר העיר בתאריך ה-15.7 ובאתר עכבר העיר אונליין.