מה נסגר עם לב סמדר?
23 במאי 2011 מאת אורון שמירהבוקר התעוררה העיר ירושלים לעוד יום רגיל. האוטובוס נסע לאיטו וגרם לי להגיע מתנשף לעבודה (אבל על נסיעה בחינם עקב תקלה בקופה לא מתלוננים), שוק מחנה יהודה המה אנשים ומכוניות מזדחלות ושום דבר מעניין לא קרה. כלומר, לא עד ששמעתי שמועה שבית הקפה בקולנוע "לב" סמדר, אשר במושבה הגרמנית – נסגר עד להודעה חדשה. האם מדובר רק בבית הקפה? ומה עם הקולנוע? הרי המסעדה היא זו שהחזיקה את האולם בחיים, לא? הרבה סימני שאלה ואפס סימני קריאה. מבירור קצר שערכתי עם השומר החביב שנשכר לעמוד מחוץ למבנה הנעול והמסורג מבפנים, הצלחתי להבין שאפילו המעסיקים שלו לא ממש יודעים אם יהיו הקרנות הערב. "אולי שבוע הבא נדע" ומשהו שקשור לתסבוכת משפטית, הם כל מה שהצלחתי לחלץ מן האיש. אם מישהו יודע עוד פרטים, אשמח לעדכונים ובעיקר להרגעות. כי כרגע, אני די מודאג, משתי סיבות – נוסטלגית ופרקטית.
עדכון: כמה אנשים שונים עדכנו והבטיחו שהבעיה היא בקפה בלבד ושבית הקולנוע ישוב לפעילות עוד השבוע. תודה להם, בשורה משמחת. הבשורה השניה היא שהסגירה של אותו קפה, שלדעתי מחזיק את הקולנוע פועל, היא כנראה לצורך ארגון מחודש, כלומר חתימה על הסכם עם זכיין אחר. בקיצור, ייתכן שבזמן פסטיבל ירושלים הבא נוכל ליהנות לא רק מהאולם של סמדר, אלא גם ממפעיל חדש לקפה. ובכל זאת, המשך הפוסט כרגיל, כפי שפורסם אתמול, אחרי הקפיצה.
ראשית, מדובר בבית הקולנוע השכונתי והכיפי האחרון בעיר שמקטינה מדי שנה את מספר המסכים שבה. לפני שנתיים וחצי כבר היינו בסרט הזה, בו עמד הקולנוע בפני סכנת סגירה מוחשית. רק קול מחאה רציני שקם וזעק מנע לבסוף את הפיכתו של הבית הטמפלרי המיוחד לאיזה בית מלון או מגרש חנייה תת-קרקעי. אז מה קרה הפעם? והאם לאלה שצעקו אז יהיו את הכוח והגרון לעשות זאת שוב? תשאלו למי בכלל אכפת מאיזה בית קולנוע אחד, שהנוסטלגיה לבדה מחזיקה אותו בחיים. אפשר אפילו להוסיף ולהגיד שאני מכיר איזה מלצר או שניים, שלא יבכו על סגירתו של בית הקפה סמדר, אם להתנסח בעדינות. אז תרשו לי להיות אינטרסנט לרגע, כי אם כמה שאני נוסטלגי, בירושלים אני גר רק ארבע שנים. וקולנוע סמדר פועל כבר יותר משישה עשורים.
הדאגה האמיתית שלי נוגעת לעיתוי הבעייתי. אנחנו מצויים חודש וחצי בלבד לפני פסטיבל הקולנוע של ירושלים. כתושב חוזר באירוע המשמח (איפה מגישים בקשה להפיכה לתושב קבע?), אני מוכרח לציין כי החשכת מסך אחד בעיר היא בגדר אבידה עצומה. בעיקר כשמדובר בסמדר ובמיוחד אם לוקחים בחשבון שאותה מסעדה הייתה מן הבודדות שפעלו באיזור ביום שבת ושמדובר באולם היחיד באיזור הזה של העיר שיש בו ציוד להקרנה תלת-מימדית. ולמה זה חשוב בפסטיבל סרטי איכות? כי וים ונדרס עשה סרט בתלת-מימד. על פינה באוש. גם ורנר הרצוג צילם סרט תלת-מימדי ובפסטיבל הרי מתים על הרצוג. איפה בדיוק יוקרנו הסרטים הללו במסגרת הפסטיבל? בגלובוס בנייני האומה? או שאפשר לוותר עליהם כליל? כאמור, יותר מדי שאלות ופחות מדי תשובות. אתאזר בסבלנות ואשמח, כאמור, לעוד פרטים.
תגובות אחרונות