קיץ קולנועי גרסת 2011

בסוף השבוע הקרוב זה מתחיל – העונה החמה ביותר בבתי הקולנוע. ארבעה חודשים מלאים בכל טוב (ורע) והתקופה הכי נפלאה להיות חובב קולנוע עם ראש פתוח וטעם מגוון. אל התקופה שבין סוף אפריל לסוף אוגוסט מתנקזים להם כל להיטי הקיץ האמריקאיים, כמה וכמה פסטיבלי סרטים מקומיים ובינלאומיים וגם מספר סרטים ישראלים בולטים הנאבקים על הזכות להתמודד על פרסי אופיר, אי שם בספטמבר. ניסיתי לתת מבט אל לוח הסרטים העתידים לנחות כאן החל מיום חמישי הקרוב, אך שום התרגשות אמיתית לא נרשמה.

הסיבה הראשונה שקופצת לראש היא שכריסטופר נולאן לא מוציא אף סרט חדש השנה. ולא, אני לא מתלונן, שייקח את הזמן ויעשה דברים בקצב שלו. אך הסיבות הנוספות נוגעות לכל אחד מן האלמנטים שהזכרתי לעיל. במילים אחרות, אין אף סרט קיץ ברשימה שגרם לי לקפוץ במקום מהתרגשות וציפייה לבואו, פסטיבל קאן מכיל השנה יותר במאים שאני מעריך מאשר כאלה שאני אשכרה אוהב (על פסטיבל ירושלים או קולנוע דרום עוד מוקדם לדבר) והסרט הישראלי המדובר היחיד שמעניין אותי השנה הוא "הערת שוליים" וגם זה לא ממש ברור לי עד הסוף.

זה הזמן להזכיר שלוח ההקרנות עוד רחוק מלהיות שלם ושעד שלא אצפה ב"ת'ור", יריית הפתיחה של עונת הסרטים החמים, יהיה לי קשה להיכנס למצב רוח קיצי. לשם כך אפשר להיעזר בהימורי הקופות של יאיר רוה, בתאריכון הסרטים של עין הדג או במדריך המקוצר שלי לסרטי הסופר-גיבורים של הקיץ הקרוב. ובכל זאת, הנה כמה סרטים בולטים ששווה לחכות להם בחודשים הקרובים:

מאי

פסטיבל קאן – כפי שכתבתי בסקירה שלי את תוכניית הפסטיבל, הרבה במאים מוכרים ואהודים, רק חבל שאף אחד הוא לא ממש פייבוריט שלי. אבל תוכנייה מרתקת בכל מקרה, נצפה לראות כמה שיותר ממנה במהלך הקיץ, בפסטיבלינו המקומיים.

"ברוכים הבאים למכס" – עוד קומדיה מטורפת של דני בון ("ברוכים הבאים לצפון"). הקיץ נראה כמו זמן מושלם לקומדיות ואני בדרך כלל צוחק כהוגן בצרפתיות שבהן.

"מהיר ועצבני 5" – הייתי בטוח שעד עכשיו זה כבר יהיה "איטי ורגוע", אבל החיפזון והעצבים עדיין בוערים שם למישהו. הרביעי היה הטוב בסדרה בעיניי, אני לא רואה מה ייחדש החמישי.

"שודדי הקאריביים: זרמים זרים" – הטרילוגיה האהובה ומלאת הפגמים זוכה לחלק נוסף ומתבקש, אך לא מצופה. הטריילר עשה לי קצת חשק, אבל אני לא רואה איך רוב מארשל יכול להיות חתום על סרט שאוהב.

"החיים הכפולים של וולטר" – ג'ודי פוסטר מביימת, מל גיבסון מעורער נפשית ומתקשר עם סביבתו באמצעות בובת בונה. לי זה נשמע כמו קומדיית קאלט, למרות שהסרט מתואר כדרמה.

"עץ החיים" – טרנס מאליק מביים את בראד פיט ושון פן באפוס אפי במיוחד. מקווה שאגייס מספיק סבלנות עד לבואו. אחרי הכל, אני לא מפספס סרטים שיש בהם דינוזאורים.

"בדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק" – המשך מתבקש לקומדיה הקורעת "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס", נראה כמו שידור חוזר של המקור. בתור המבקר הכמעט-יחיד שהילל את הקודם, יש בי אופטימיות זהירה.

יוני

פסטיבל קולנוע דרום – למעשה הוא מתחיל בסוף מאי ונמשך עד תחילת יוני, מתקיים על התפר שבין החודשים. אני מניח שגם השנה נוכל ליהנות מתוכנייה שמתרחקת מן המיינסטרים ומוקדשת ליצירה קולנועית אחרת. מוקדם יותר החודש נודע על משבצת חדשה של סרטים ישראלים עצמאיים, ביניהם "חתולים על סירת פדלים".

"אקס-מן: ההתחלה" – מתיו ווהן ומקבץ ליהוק לא רע ינסו לספר את סיפורם של המוטנטים הנערצים מנקודת ההתחלה שלו. משום מה, אני לא מצפה לכלום מהסרט הזה, אז לא אוכל להתאכזב.

"הערת שוליים" – סרטו הרביעי של יוסף סידר, אשר יתמודד בפסטיבל קאן בתחרות הרשמית, הצליח לעורר עניין על אף הנושא המרדים שעומד במרכזו – קרב בין שני חוקרי תלמוד, שהם אב ובנו.

"קונג פו פנדה 2" – יום אחד אחקור איך הפך ג'ק בלאק מקומיקאי שכיף לי לפגוש בסרטים למן יצור נאלח שאני מתרחק מכל פרוייקט שהוא קשור אליו כמו מצרעת. הסרט הקודם היה מסחטת כסף חביבה, לא יותר, אני ממש לא עומד בתור כדי לצפות בהמשכון.

"מכוניות 2" – גם הוא מצוייר וגם הוא המשכון, אבל לבואו אף אחד לא ציפה. כנראה הסרט הראשון של פיקסאר שלא מצאתי אדם בגיל דו-ספרתי שנרגש לקראתו. אני לגמרי חצוי. מצד אחד, אלה פיקסאר. מצד שני, רצף ההצלחות שלהם חייב להיגמר מתישהו. מצד שלישי, אני אומר את זה כל שנה – ומתבדה.

האקס-מנים הראשונים בתמונה שאינה מבשרת טובות, בעיניי

יולי

פסטיבל הקולנוע ירושלים – האירוע הקיצי שאני הכי מצפה ואשר אירח אותי כל-כך יפה בשנים האחרונות, פעם אחר פעם. הצפה זריזה של זכרונות דאשתקד, מגלה כמה וכמה סרטים שנכנסו לרשימת הסרטים הכי טובים שראיתי ב-2010. הפעם, בלי שום מונדיאל באמצע, אני מקווה שיהיה אפילו יותר נהדר.

"רובוטריקים 3" – הראשון היה גרוע. השני היה אשפה. את השלישי אני לא רואה גם אם משלמים לי. ואני מודע לעובדה שהצעה כזו עלולה להגיע בתחום כמו שלי…

"הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק 2" – בתור מי שלא קרא מילה אחת מהספרים וראה במצטבר משהו כמו שלושת-רבעי סרט של הקוסם הצעיר, אני בעיקר שמח שזה נגמר סוף סוף.

"פו הדב" – תכלס, כנראה הסרט היחיד שאני באמת משתוקק לראות הקיץ, מאז הטריילר. ואני חושב שזה מעיד עליי הרבה פחות מאשר על הקיץ הנוכחי.

"גרין לנטרן" – עוד גיבור-על, הפעם בגילומו של ריאן ריינולדס, הסיבה היחידה לצפות בסרט הזה מבחינתי.

"סופר 8" – הפרוייקט המסתורי החדש של ג'יי ג'יי אברהמס המסתורי, נראה כמו שילוב מסתורי בין "אי.טי." והחארטה המסתורי הרגילה של היוצר המסתורי. לא מתקרב לזה עם מקל.

המשימה הקשה ביותר של ריאן ריינולדס כגיבור-על - להציל את הסרט "גרין לנטרן" מעצמו

אוגוסט

"הדרדסים" – מישהו החליט שצריך גרסה קולנועית תלת-מימדית ומכוערת במיוחד לעלילות היצורים הכחלחלים והמכשף המרושע גרגמל. בי דווקא אין צורך ליפול קורבן להחלטה התמוהה הזו.

"קפטן אמריקה" – גיבור-על אחרון חביב לקיץ זה, עליו אני מהמר כמוצלח מבין חבריו. אם כי הוא בעיקר מסמן את בואו של סרט ה"אוונג'רס" בקיץ הבא.

"בוקרים וחייזרים" – דניאל קרייג והריסון פורד הם קאובואים המתמודדים עם פלישת חוצנים, בסרט שבגללו פרש ג'ון פאברו מבימוי "איירון מן 3". נשמע חמוד, לא מעבר.

"מורה רעה" – קמרון דיאז וג'סטין טימברלייק שוב יחד וגם ג'ייסון סיגל בעסק, שנראה כמו קומדיה קיצית טיפוסית.

דווקא רציתי לסיים בנימה חיובית, אבל... תסתכלו עליהם!

זהו זה, פחות או יותר, נכון לעכשיו. מוזמנות ומוזמנים להזכיר סרטים שנשכחו, או שאולי לא היו חשובים מספיק בעיניי כדי להיכלל בסקירה וכמובן גם לגלות לכולנו מהם הסרטים שאתם היו מחכות ומחכים להם בקיץ יבש זה.