התרשמות ראשונית מתוכניית פסטיבל קאן 2011
17 באפריל 2011 מאת אורון שמירפסטיבל הפסטיבלים של האביב ממשיך. מלבד התוכנייה הכמעט-מלאה של פסטיבל קאן במהדורתו ה-64, אותה נסקור בהמשך, הייתי רוצה להזכיר שניים נוספים, צנועים בהרבה כמובן. למעשה, הם לא לגמרי פסטיבלים, אבל אירועים הנוגעים בעולם הקולנוע בישראל בהחלט כן.
הראשון נקרא פסטיבל צ'ינה פורטה והוא יתקיים זו הפעם השמינית בסינמטק ת"א. מדובר בעצם במרתון של סרטי סטודנטים ובוגרים של המדרשה לאמנות בבית ברל, אשר ייפתח ב-14:00 ויסתיים בחצות. הנה עוד פרטים וגם מידע על חלק מהסרטים שיוקרנו. אירוע קולנועי נוסף הוא הדוקו צ'אלנג', אתגר ליצירת סרט דוקומנטרי קצר בחמישה ימים בלבד, כחלק מפסטיבל "דוקאביב" אשר יתקיים באמצע חודש מאי. לצוותים הניגשים יינתן ציוד הפקה, לראשונה בתולדות התחרות ב-HD, כאשר המטרה היא לייצר סרט תיעודי בן 4 עד 7 דקות. הנושא השנתי הוא "דרך אחרת”, בהשראת יום העצמאות שנופל השנה על ימי ההפקה, כאשר לכל צוות יינתן גם תת-ז'אנר דוקומנטרי כמגבלה נוספת. אם זה נשמע לכן/לכם מעניין, הזדרזו להירשם עד המועד האחרון ה-19 באפריל (עוד יומיים). לפרטים והרשמה, היעזרו באתר הרשמי.
אבל האירוע שלשמו התכנסנו כאן הפוסט – הוא פסטיבל קאן. לחצו על "המשך קריאה" כדי להתעדכן ברשימת הסרטים ולהעיר על אלה ששכחתי להזכיר. (הכתבה התפרסמה גם בעכבר העיר אונליין).
בצהריי יום חמישי האחרון, התפרסם הליין-אפ של פסטיבל הסרטים הבינלאומי השנתי, אשר יתקיים זו הפעם ה-64 בקאן, באמצע חודש מאי. חדשות משמחות עבור הקולנוע הישראלי חשפו כי סרטו החדש של יוסף סידר, “הערת שוליים", יתמודד על הפרס הגדול של פסטיבל הקולנוע היוקרתי בעולם. גם שתי נציגויות בקטגוריית סרטי הסטודנטים הן סיבה לגאווה. ברמה היותר גלובלית, גילתה התוכניה כי השנה יהיה זה פסטיבל של סלבריטאים, הן ברמת המתחרים והן בגזרת השופטים.
אורחי הכבוד יהיו הבמאי האיטלקי ברנרדו ברטולוצ'י, שיקבל את המקבילה של פרס "דקל הזהב" למפעל חיים וגם השחקן הצרפתי ז'אן פול בלמונדו, אשר יזכה לערב מחווה המוקיר את הקריירה המגוונת שלו. סרט הפתיחה יהיה "חצות בפריז" של וודי אלן, אשר בו מופיעה בתפקיד משנה קרלה ברוני, אשתו של נשיא צרפת המכהן. מחוץ לתחרות הרשמית יוקרנו סרטים מסחריים בבכורות עולמיות, כמו "קונג פו פנדה 2", "שודדי הקאריביים: זרמים זרים" וגם "החיים הכפולים של וולטר", אותה ביימה ג'ודי פוסטר ובו מככב מל גיבסון כאדם אחרי התמוטטות עצבים, המתקשר עם סביבתו באמצעות בובת כפפה של בונה.
התלונות על ההתמסחרות של הפסטיבל אינן חדשות. סרט הפתיחה של אשתקד היה "רובין הוד" של רידלי סקוט ושנה לפני כן היה זה "למעלה", בהקרנה תלת-מימדית. מאידך, פסטיבל שכל הייחוס והייחו"צ שלו מבוססים על בואם של כוכבי קולנוע מכל העולם אל הריביירה הצרפתית, הוא לא בדיוק אמנות נטו מלכתחילה. מה שאי אפשר להגיד על המתמודדים ועל הזוכים של שנים עברו. כאשר עיתונאי הרכילות מפנים את מבטם לרגע, מתנהלת תמיד תחרות קשה ורבת חשיבות עצמית בין הסרטים. בשנה שעברה זכה "הדוד בונמה שיכול לזכור את חייו הקודמים". הסרט התאילנדי, אשר הוקרן בפסטיבל ירושלים האחרון, אינו קראוד פליזר, אלא יצירה פיוטית וחצי-סתומה שאינה תמיד מתקשרת עם הקהל.
הנה חלק ממה שמצפה לבאי הפסטיבל מהדורת 2011, או לשוחרי הקולנוע שיכולים להתחיל להרכיב רשימת צפייה לשנה הקרובה. יש לציין כי שתי מסגרות תחרותיות טרם הכריזו על הרכבן – “השבוע של המבקרים" ו-”השבועיים של הבמאים". כך שיש עוד סיכוי למצוא ישראלים נוספים בפסטיבל קאן ה-64. עדכון: גם "הנותנת", סרטה של הגר בן אשר שהוא הרחבה של סרטה הקצר "משעולים", יוקרן בפסטיבל המתקרב במסגרת "השבוע של המבקרים". האם נראה עוד סרט/ים ישראלים גם במסגרת המקבילה של הבמאים? נדע בשבוע הבא.
התחרות הרשמית
הפרסים החשובים ביותר של הפסטיבל מחולקים במסגרת זו, אשר בה התמודדה ישראל מספר פעמים ללא תוצאות. יושב ראש חבר השופטים השנה יהיה השחקן האמריקאי רוברט דה נירו ואיזו עבודה קשה מצפה לו עם עשרים המתמודדים של 2011.
כאמור, “הערת שוליים" של יוסף סידר, המספר על שני חוקרי תלמוד יריבים שהם אב ובנו – יתחרה במסגרת זו. אחרי מועמדות לאוסקר וזכייה בפרס הבימוי בפסטיבל ברלין עבור "בופור", מבצע סידר קפיצת מדרגה ומציג את את סרטו הרביעי בפסטיבל הנחשב בתבל. אם זאת, יכול מאוד להיות שהוא ייאלץ להסתפק בהשתתפות בלבד, שכן המתחרים השנה חזקים ומפורסמים. רשימה מכובדת של זוכי קאן לשעבר, יציגו את העבודות החדשות שלהם השנה (הן רשומות בסוגריים). ביניהם ניתן למצוא את לארס פון טרייר ("Melancholia"), טרנס מאליק ("The Tree of Life"), נאני מורטי (“Habemus Papam”), פדרו אלמודובר ("The Skin I Live In"), טקאשי מייקה (“Ichimei”, רימייק לסרט ”חרקירי”), אקי קאוריסמקי (“Le Havre”) וגם האחים דארדן (“Boy With A Bike”) שאיש לא רוצה להתמודד מולם. הבלגים חובבי הריאליזם החברתי קטפו כבר יותר מפעם את דקל הזהב, כבוד השמור ליוצרים בסדר הגודל של פרנסיס פורד קופולה או אמיר קוסטוריצה.
קולנוענים מרתקים נוספים אשר יציגו את סרטיהם הטריים בפסטיבל השנה כוללים בין היתר את: האיטלקי הגרנדיוזי פאולו סורנטינו (“This Must Be The Place”, עם שון פן בתפקיד רוקר מזדקן), הטורקי המהפנט וחביב הפסטיבל נורי בילגה ג'יילן (“Once Upon A Time In Anatolia”), הסקוטית המוכשרת לין ראמזי (“We Need To Talk About Kevin”), הדני האלים ניקולס וינדיג רפן (“Drive”) ונציג רומניה העכשווית ראדו מיכאליאנו (“The Source”). כמובן שישנם מתחרים נוספים ופחות נודעים אשר עשויים להפתיע את כולם, אבל גם בלעדיהם הסיכויים של סידר לא מעודדים. במהלך הפסטיבל עצמו יהיה ניתן לדעת האם "הערת שוליים" יצבור מומנטום חיובי ואז הכל יהיה אפשרי. שכן בניגוד לאוסקר, בקאן בוחרים את המנצח גם על פי איכותו ולא רק לפי ההשקעה שלו בקמפיין פוליטי. בכל מקרה, נחזיק לסידר אצבעות ונאחל לו הצלחה רבה.
הרשימה המלאה:
“The Skin That I Live In” – Pedro Almodovar
“L’Apollonide”” – Betrand Bonello
“Footnote” – Joseph Cedar
“Paterre” – Alain Cavalier
“Once Upon A Time In Anatolia” – Nuri Bilge Ceylan
“The Kid With The Bike” – The Dardenne Brothers
“Le Havre” – Aki Kaurismaki
“Hanezu no Tsuki” – Naomi Kawase
“Sleeping Beauty” – Julia Leigh
“Tree of LIfe” – Terrence Malick
“La Source de Femmes” – Radu Mihaileanu
“Polisse” – Maïwenn Le Besco
“Harakiri” – Takashi Miike
“We Have A Pope” – Nanni Moretti
“Melancholia” – Lars Von Trier
“This Must Be The Place” – Paolo Sorrentino
“Drive” – Nicholas Winding Refn
“We Need To Talk About Kevin” – Lynne Ramsay
מבט מסויים
כעשרים סרטים נוספים באורך מלא מתמודדים במסגרת זו, שמטרתה להפנות את אור הזרקורים אל סרטים “מקוריים ושונים” כהגדרתה. אין נציגות לישראל, קצת במפתיע בהתחשב בשנים עברו. יושב ראש חבר השופטים יהיה הבמאי הסרבי המהולל אמיר קוסטוריצה. את התחרות יפתח גאס ואן סנט עם סיפור אהבה לא שגרתי בין שני צעירים, בסרט "Restless”. שמות בולטים נוספים הם ברונו דומון שיציג את “Hors Satan” וגם הבמאי הדרום-קוריאני האהוב בישראל, קים קי דוק, אשר יגיע אל הפסטיבל עם החדש שלו – "Arirang”. כדאי לשים לב גם אל הונג סאנג סו הדרום-קוריאני, זוכה השנה שעברה במסגרת זו. לסרטו הנוכחי קוראים "The Day He Arrives”. שם נוסף שלכד את העין הוא סרטו של אריק חו, “Tatsumi”, ולא רק בגלל שהוא נשמע בעברית כמו יצירה העוסקת ביום הכיפורים.
הרשימה המלאה:
“Restless” – Gus Van Sant
“Martha Marcy May Marlene” – Sean Durkin
“The Hunter” – Bazur Bakuradze”
“Halt auf freier Strecke” – Andreas Dresen
“Skoonheid” – Oliver Hermanus
“Hors Satan” – Bruno Dumont
Les Neiges du Kilimandjaro” – Robert Guédiguian
“The Days He Arrives” – Hong Sang-Soo
“Bonsai” – Christian Jimenez
“Tatsumi” – Erik Khoo
“En maintenant, on va ou?” – Nadine Labaki
“Ariang” – Kim Ki Duk
“Loverboy”- C?t?lin Mitulescu
“Toomelah” – Ivan Sen
“Yellow Sea” – Na Hong-Jin
“Miss Bala” – Gerardo Naranjo
“L’exercice de l’Etat” – Pierre Schoeller
“Oslo, August 31st” Joachim Trier
“Travailler fatigue” – Juliana Rojas, Marco Dutra
סינפונדסיון
הקטגוריה של סרטי הסטודנטים, עם כחמישה-עשר מתמודדים השנה. יושב ראש חבר השופטים יהיה הצרפתי המבריק מישל גונדרי, אשר יכהן בתפקיד זה גם במסגרת מקבילה של סרטים קצרים שאינם בהכרח סטודנטיאליים. "המנון" של אלעד קידן מבית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל זכה בשנת 2008 בפרס ראשון במסגרת זו, כאשר השנה ישנן שתי נציגות לישראל. הראשונה היא מעיין ריף מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל-אביב, עם סרטה "על מרתה לעוף", בו מגלמת אניה בוקשטיין מטפלת של קשישה גוססת, המשוועת לחופש. זו הפעם ה-11 ב-13 שנות קיומו של החוג בו הוא משכיל לשלוח מתחרה לפסטיבל קאן, הישג חסר תקדים. הישראלית השניה היא ענת קוסטי מהיחידה לאנימציה באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל”. סרטה "בפתח ביתי" מספר על בחורה מופנמת החיה בתוך בועה בטוחה ומגוננת, אשר נסדקת יום בהיר אחד. אולי התמזל מזלכם לחזות בו בפסטיבל חיפה הקודם. בהצלחה לשתיהן, שכן במקרה הנ"ל המתחרים והסרטים אינם מוכרים והתחרות פתוחה לכל.
כחובב לין רמזי, אני שמח שהיא סוף סוף סיימה סרט – זו הייתה המתנה ארוכה מדי, שאפילו גררה זעם חולף על פיטר ג'קסון. בכללו, עושה רושם כי מדובר בשנה מסקרנת מאוד בקאן, עם כמות יוצאת דופן של במאים אהובים בתחרות וגם במבא מסוים.
מניסיון העבר, אני מניח שפסטיבל ירושלים יקטוף כחמישה סרטים מן הפסטיבל, לאו דווקא מן המסגרות שאוזכרו. פסטיבל חיפה נהנה ממרווח זמן רחב יותר וייצג מספר רב יותר של סרטים מן הפסטיבל. חוץ מסידר, אלמודובר ואולי מאליק, לאף סרט לא מובטחת הקרנה מסחרית בארץ.