דאבל-טריילר: "הערת שוליים" ו-"ציון ואחיו"

שני סרטים ישראלים חדשים התהדרו לאחרונה בטיזר-טריילרים. סיבה מצויינת להחזיר את אחת הפינות האהובות בבלוג, ואחד הפוסטים הנצפים בתולדותיו (משום מה) – "דאבל-טריילר". או בעצם קדימון-כפול, כי מדובר בשני צברים, למרות שזה הורס לי את הבדיחה. מילא, היא לא כל-כך מצחיקה. הסרט הראשון הוא בכורת הבימוי של ערן מירב, "ציון ואחיו" שמה. השני הוא סרטו החדש והרביעי במספר של יוסף סידר והוא נקרא "הערת שוליים". קיפצו פנימה כדי להציץ בסרטונים.

"ציון ואחיו", אותו כתב וביים ערן מירב, מספר את סיפורם של שני אחים משכונה חיפאית. ציון בן ה-14 (ראובן בדלוב) ומאיר בן ה-17 (עופר חיון), נקלעים לסיטואציה קיצונית בעקבות ניסיון להשיב לציון את נעליו הגנובות, מרגליו של נער ממוצא אתיופי. הם מחליטים לא לספר על האירוע לאיש, גם לא לאימם החד-הורית (רונית אלקבץ) ולבן זוגה (צחי גראד). "ציון ואחיו" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קולנוע דרום… בשנת 2009. לאקרנים הוא יוצא ממש מחר, ה-31 לחודש מרץ. אישית, נראה לי קצת מוזר ששני סרטים ישראלים בהם הגיבור הוא נער מתבגר, המנהל מערכת יחסים מורכבת עם אחיו הגדול ושאת הוריו מגלמים צחי גראד ורונית אלקבץ – יוצגו על המסכים באותו הזמן. אבל בעוד "מבול" עובד חזק על הרגש ובוחר בפיוטיות ככלי הסיפורי הראשי שלו, נדמה ש"ציון ואחיו" מתפוצץ מאלימות ודרמה רגשית. לפחות על-פי הקדימון הזה:

"הערת שוליים", לעומת זאת, נראה כמו חיה משונה אך מרעננת בנוף הקולנוע הישראלי העכשווי. יוסף סידר הוא אחד היוצרים היחידים בארץ שמתקתק סרטים בקצב של אוטר הוליוודי (אוקסימורון, אני יודע). המשמעות היא סרט אישי ומסחרי בעת ובעונה אחת, בכל שלוש-ארבע שנים. בשנת 2000 הפציע סידר עם "ההסדר", ארבע שנים מאוחר יותר הפגיז עם "מדורת השבט" ובשנת 2007 התעלה על הישגיו הקודמים עם "בופור". כעת מגיע סרטו הרביעי, שתיאור העלילה שלו לבדו מעורר צורך עז לצפות בו ולו כדי להבין איך אפשר לעשות מזה סרט – שלמה בראבא וליאור אשכנזי מגלמים אב ובן שהם גם חוקרי תלמוד מתחרים. נשמע… מעניין, למען האמת. הקדימון לא מסגיר יותר מדי, אבל עושה חשק להמתין לטריילר המלא שאולי יחשוף גם מעט מן העלילה. אם כי לוחם סיף מסתורי, בראבא בשיער לבן ואשכנזי עם זקן דובי, הם לא דברים שאפשר להתלונן עליהם בשלב זה, שכן הסרט מתוכנן להגיע אל בתי הקולנוע ב-2 ביוני. הנה הקדימון המדובר, שכבר זכה ברשת להשוואות לטריילר של "יהודי טוב" מבית האחים כהן:

עדכון: יש כבר טיזר שני, המתמקד בדמותו של בראבא.

יש גם פוסטר מדליק (ולו יש גרסה הפוכה, בה אשכנזי למעלה ובראבא מתחתיו. מעניין מי מנצח בסרט)

ואפילו חלקים מהסטורי-בורד (איורים של הסצינות בסרט) של הסרט, זמינים בבלוג של האמנית האחראית עליו, קסניה טופז. מה שמזכיר לי סיפור. בתחילת החודש נודע לי על סדנת סטורי-בורד המתקיימת בירושלים. הרעיון היה נשמע נחמד, שכן מדובר בכלי עבודה שלא ידעתי עד כמה הוא חלק מתעשיית הקולנוע הישראלי. הבמאי המקומי היחיד שאני יודע בודאות שמשתמש בשיטה הוא דני לרנר ("ימים קפואים", "קירות"), משום ששוחחתי עימו על כך והוא ממליץ בחום על סטורי-בורד, לכל קולנוען. השמות של יוסף סידר ודובר קוסאושווילי כאורחי הסדנה, היו בגדר הפתעה לטובה. תמיד כיף לשמוע על עוד במאים שמתנהגים במקצוענות, במקביל לסיפורים הפוכים שאני שומע מחברים הקרובים לתעשיה. מבט בסטורי-בורד לסרטו של סידר חושף אחלה עבודת הכנה. אבל מבט על סצינה מאויירת ליד התוצאה הסופית, גורם לי לרצות לקטר. למה לעשות סטורי-בורד אם הסצינה שמצלמים לא קשורה לזווית הצילום, למשל? אלא אם זה יותר בכיוון של קונספט-ארט, או שהתמונה בצד ימין צולמה בסט ואינה פריים של ממש מן הסרט המוגמר – אני לא לגמרי מבין את המטרה של האיורים.

זאת משום שמנסיוני הזעיר ומסטורי-בורדים שראיתי, המצב בדרך כלל הוא מדוייק להפליא – האיורים גסים יותר ופחות מושקעים מאלה של "הערת שוליים", ועל כך מגיע לו קרדיט כמובן. אבל אם אזכר, לדוגמה, בחלקים מהסטורי-בורד של "המסור 3" (בחרתי בכוונה סרט שלא נחשב "איכותי" או "אמנותי"), הפריים היה מדוייק עד מאוד מכל בחינה והתוצאה המצולמת דמתה שתי טיפות מים (או דם, במקרה הזה) לפריים המאוייר. את כל הקשקוש הזה אני כותב כי יש ציפיות גבוהות מסידר כקולנוען מוקפד ואסתטי ומשום שהטריילר היה ערוך ומצולם לעילא. הנה משהו שלא קורה הרבה – סרט ישראלי שמבקש ליצור הייפ וציפיות ממנו, חודשיים לפני שהוא עולה לאקרנים. אני יותר משמח להיענות להזמנה ולכן חיפשתי גם על מה להתלונן 🙂

ותודה לאתר אידיבי שמעלה טריילרים של סרטים ישראלים ליוטיוב, לנוחיות האימבוד של שאר הבלוגרים.