עלו השבוע: "רנגו", "רווקים לשבוע" ועוד ארבעה

לא פחות משישה סרטים חדשים צצו היום בבתי הקולנוע. חלקם באו כדי לעשות לכם חג פורים שמח, אבל גם השאר נראים בסדר גמור. נתחיל עם החגיגיים.

"רנגו" ("Rango") לא יכול היה לבחור לעצמו תאריך מתאים מזה, שכן מדובר בסרט אנימציה שגיבורו הוא זיקית במשבר זהות (בקולו של ג'וני דפ, כמה מבריק). הזוחל מגיע אל עיירה מערבונית, בה אספקת המים דלה וזוכה לגלם את דמות השריף הגיבור עליה תמיד חלם, כדי להשיב את בקבוק השתייה האחרון. גור ורבינסקי ("שודדי הקאריביים") חוזר לשתף פעולה עם דפ מעמדת הבמאי. שני סרטים מונפשים נוספים יתחרו על ליבם של הילדים וכיסם של ההורים. האמריקאי הנוסף הוא "דרושות אמהות במאדים" ("Mars Needs Moms"), סרט בשיטת לכידת-תנועה בהפקת המומחה בעניין, רוברט זמקיס ("רכבת לקוטב", "בייוולף" ובעבר גם סרטים מעולים כמו "מי הפליל את רוג'ר ראביט"). הבמאי הוא סיימון וולס והסיפור מתמקד בילד בשם מיילו (סת' גרין) שיוצא לחפש את אמו (ג'ואן קיוזאק) שנחטפה למאדים. הסרט יוצא כאן אחרי באזז שלילי והתרסקות בקופות ארה"ב ובדיבוב עברי בלבד (עכשיו אני רואה שנוספו גם הקרנות בשפה המקורית. בכל מקרה, בידקו היטב לאיזה אולם אתם נכנסים). נפלא. המצוייר השלישי של סוף השבוע מגיע אלינו מיפן. שמו "פינגווינים יכולים לעוף" ("Yona Yona Penguin") ויצר אותו אמן האנימה רינטארו. במרכזו ניצבת ילדה קטנה בשם קוקו, המחבבת מאוד פינגווינים ונלקחת על-ידי שדון לעולמו שלו, בו היא הגיבורה ותפקידה להציל פינגווינים הנמצאים בסכנה. אני מתחיל לזהות כאן מוטיב חוזר ולא רק מפני שגם הסרט הזה מוצג בישראל בדיבוב עברי בלבד.

המחצית השניה של סרטי השבוע איננה מונפשת וגם היא מתחלקת לשני אמריקאיים וסרט זר אחד, כמו שקוראים בישראל לסרט שאינו אמריקאי או ישראלי. זהו "החיים שלנו" ("La Nostra Vita"), איטלקי למקרה שתהיתם. אור נשפך ממנו, ובעיקר מהשחקן הראשי אליו ג'רמאנו, בפסטיבל חיפה האחרון. (עדכון: אור שוב נשפך מהסרט, הפעם בסקירה מלאה שהתפרסמה בבלוג היום) ג'רמאנו מגלם קבלן בנייה שחייו מסתבכים בבית ובעבודה והמילה שחזרה שוב ושוב מפי אנשים שצפו בו הייתה "מרגש". מה שקצת קשה לומר על סרטם החדש של האחים פארלי, "רווקים לשבוע" ("Hall Pass"), הסרט היחיד מבין השישה בו צפיתי. ראשית, נחמיא למפיצים ולמתרגמי השמות שזוכים לחבטות במהלך השנה, על שם עברי שמתעלה על המקור. ממש כך. בעוד בלעז נדמה שקומדיית תיכון מטופשת לפניכם, השם העברי מבהיר את העלילה באופן מיידי. אואן ווילסון וג'ייסון סודייקיס מגלמים שני בעלים הנשואים לג'נה פישר וכריסטינה אפלגייט, בהתאמה. שתי הנשים מחליטות לעמת את הגברים עם הפזילות הקבועות שלהם אל ישבנים של אחרות בכך שהם מעניקות להם שבוע חופש מהנישואין. זה סרט אמריקאי, אז אתם יכולים לנחש מראש מה יקרה, אבל אני מוכרח לציין שגם סרט סביר של האחים פארלי עדיף בעיניי על רוב הקומדיות האחרות בשטח. אם אין לכם בעיה עם קצת הומור הפרשות ומעט קיטש, אתם עשויים לצחוק את הריאות שלכם החוצה בסרט הטיפשי והמוצלח הזה. אולי אצליח להביא עצמי לכתוב עליו יותר. אחרון חביב הוא "ללא גבולות" ("Limitless"), שנשמע כמו סרט אקשן אבל בעצם מספר את סיפורו של נגמל מקוקאין (בראדלי קופר) שמגלה גלולה ההופכת אותו לחכם יותר, אך תופעות הלוואי שלה מעלות את חשדו לגביי המקריות שבה הגיעה אליו. הקאסט כולל גם את אבי קורניש ורוברט דה נירו בין היתר, כאשר על כס הבמאי יושב ניל ברגר.

יאללה, דיברתי מספיק – הבמה שלכם להמלצות ואזהרות.