My FFF – הזוכים

שבועיים חלפו מאז תם פסטיבל הסרטים הצרפתי המקוון הראשון, וכעת יש גם זוכים. למי שלא עקב אחר הבלוג בחודש האחרון, אספר שמדובר ביוזמה מעניינת של פסטיבל סרטים המתרחש כולו ברשת. 310,000 הצופים, אשר הגיעו מ-171 מדינות, חזו במיטב הקולנוע הצרפתי העכשווי החל מה-14 בינואר ועד ה-29 ואז הצביעו לסרט האהוב עליהם בשתי קטגוריות – קצר וארוך. הנה רשימת הזוכים ותובנות הבזק שלי עליהם.

בפרס חביב הקהל, המבוסס על הצבעות הגולשים, זכה הסרט "All That Glitters" של הבמאיות ג'רלדין נקש והרווה מימרם, עליו כתבתי בחיבה כאן. הסרט הקצר שהקהל הכי סימפט היה "Mémoires d'une jeune fille dérangée", של הבמאית קרן מרציאנו (זה שמה), אותו הזכרתי בסקירת הסרטים הקצרים שלי. מפתיע ומגניב שהקהל בחר (במקרה?) בסרטים של יוצרות דווקא, ואני אישית מרוצה מהבחירה. הקהל עשה את מה שמצופה ממנו, והעדיף את הסרטים שיש בהם מימד של כיף והומור, על פני הסרטים הכבדים יותר. בשבילם יש שני צוותי שופטים.

בפרס חבר השופטים הרשמי של הפסטיבל, שכלל 20 עיתונאים מ-20 מדינות (את ישראל ייצג אורי קליין), זכה הסרט "Silent Voices" של ליאה פהנר, עם ציון לשבח לסרט "The Wolberg Family" של אקסל רופר. גם חבר השופטים מתנהג כמצופה ממנו, והולך על הדרמות הכבדות (שנרתעתי מהן, כזכור). פרס הסרט הקצר של השופטים היה גם הבחירה שלי – "Babel" של פצצת הכישרון הנדריק דוסולייה.

בפרס הבלוגרים, המורכב מ-35 בעלי בלוגים מרחבי תבל (מישראל היה לי הכבוד לחלוק את הנציגות עם יאיר רוה מסינמסקופ), זכה הסרט "Espion(s)" של ניקולא סעדה – הבחירה שלי! אני ממש מבסוט מעמיתיי הבלוגרים, שהלכו על סרט מתח/ריגול שמשלב בין בידור לאמנות ובעצם כך איזנו בין הקהל למבקרים. בפרס הסרט הקצר של הבלוגרים זכה "En attendant que la pluie cesse" של שרלוט ג'וליה. גם הוא היה מהחביבים עליי בתחרות של הקצרים.

אז זהו, תם ונשלם. אני שב ומודה להנהלת הפסטיבל על שבחרה בי לשפוט ולכם על שקראתם על סרטים שלא ראיתם (את חלקם תוכלו למצוא באוזן השלישית, אגב). נתראה בפסטיבל הבא.