עלו השבוע: שמונה סרטים חדשים

איזו הפצצה! שמונה סרטים טריים נחתו היום בבתי הקולנוע. אך השאלה "האם יש מה לראות?" זוכה דווקא לתשובה הפחות צפויה. או במילים אחרות, אני באופן אישי כשלתי מלהתרגש במיוחד מן ההיצע. לצערי הרב ולמרות כמה שמות גדולים ונכבדים שאחראים לחלק מן הסרטים.

הגדול שבהם הוא כנראה קלינט איסטווד, שחוזר כמדי שנה עם סרט חדש בבימויו. זהו "מכאן והלאה" ("Hereafter"), בו מגלם מאט דיימון אדם בעל יכולות על-טבעיות. אור סיגולי היה בטרום בכורה שלו בסינמטק י-ם, תשאלו אותו איך היה. או פנו לסקירה של עופר בבלוגו. אני ויתרתי. המילים "הסרט החדש של קלינט איסטווד" כבר לא מזיזות לי. ומה תגידו על מישל גונדרי מביים את סת' רוגן בתור גיבור-על הנלחם בכריסטוף וולץ בתפקיד הנבל? זה חייב ללחוץ לי על כל הכפתורים הנכונים, לכאורה. אבל בתכלס, גם "הצרעה הירוקה" ("Green Hornet") לא נראה לי מסקרן מספיק בכדי לצפות בו בקולנוע. וגם עליו עופר כתב ב"מקגאפין". עוד במאי מפורסם, אד זוויק, מגיש אף הוא סרט חדש. שמו "על אהבה וסמים אחרים" ("Love and Other Drugs") והוא נראה כמו קומדיה רומנטית בכיכובם של ג'ייק ג'ילנהול ואן הת'אוויי. הבמאי הנודע הנוסף שסרטו החדש עלה היום לאקרנים, הוא עבאס קיארוסטאמי. סרטו "עותק נאמן למקור" ("Copie conforme") הוא שעטנז תרבותי בו גדול במאי איראן מביים סרט צרפתי עם ג'ולייט בינוש, על רקע נופיה של טוסקנה שבאיטליה. אפנה בשלישית אל דעתו של עופר על הסרט הנקוב.

עוד עולים השבוע: הקומדיה "נראה אותך כוכב" ("The Marc Pease Experience") עם ג'ייסון שוורצמן ובן סטילר, שאולי כבר לקחתם בדי.וי.די לפני כשנה. "המסור 7" ("Saw 3D") יסגור סופית את סדרת סרטי האימה המצליחה והמתדרדרת (אותה זנחתי בסרט החמישי) בעזרת פרק תלת-מימדי. והסרט הגרמני "בין איכרים" ("Unter Bauern") יאייש את משבצת "סרט השואה" בתקופה הקרובה. אחרון חביב הוא "גיא אוני" של דן וולמן, שראיתי בפסטיבל ירושלים האחרון ועל ההפצה הבלתי שגרתית שלו אני מעוניין להתעכב מעט. אם גם אתכם מעניין, המשיכו לקרוא.

בשבועיים האחרונים יצא לי להיתקל במייל ובמספר אתרים בבקשה שכתב דן וולמן לכל מען דבעי. המכתב מסביר את ההפצה העצמאית של סרטו החדש, כמו גם את עולם הפצת הסרטים בישראל באופן כללי. הנה הטקסט, שימו לב לניסוחים ובעיקר לסיומת:

"שלום חברים,
הסרט שלי "גיא אוני" (על פי הרומן הידוע של שולמית לפיד) יוצא להפצה מסחרית החל ב- 13 בינואר 2011 ביס פלאנט חיפה, בסינמטקים של תל אביב וירושלים, ברב חן ראשון לציון וברב חן פתח תקווה, סינמטק ראש פינה ובמקומות אחרים.
החלטתי, לאחר התחבטויות רבות, להפיץ את הסרט באופן עצמאי. (האלטרנטיבה היא לאבד את השליטה על הסרט בכל הפרמטרים לתקופה של לפחות עשר שנים).
לצערי אין בידי הממון לצאת בשיווק מאסיבי עם פרסומות בטלוויזיה ומודעות ענק בעיתונות, ואני זקוק לעזרה שלכם "טו ביט דה סיסטם" – כדי לשווק אותו בסגנון "גרילה".
אנא הפיצו בין המכותבים שלכם את מועד יציאת הסרט ובתי הקולנוע בהם יוקרן.

אתר הסרט: www.geioni.com

אתר "יס פלאנט": http://www.yesplanet.co.il/ComingSoonIn.aspx?curid=15&month=1

והכי חשוב – לבקש מאנשים להשתדל וללכת לבתי הקולנוע ולצפות בסרט כבר בשבועיים הראשונים.

בברכת "הלאה הטייקונים".

דן
הפרש הבודד"

אז קודם כל, אני בעד. גם בעד הכנות וגם בעד היוזמה והבקשה לעזרה. קשה להיות סרט ישראלי בחודשים האחרונים, אף אחד לא הולך לראות אותם ונדמה שהפרסום המאסיבי לא עזר לרבים מהם. אך מדוע מדגיש וולמן את חשיבות השבועיים הראשונים? האם נגדעה המציאות לפיה סרט ישראלי הולך וצובר תאוצה משבוע לשבוע והתחלפה בשיטה האמריקאית של שבועיים ראשונים מרשימים ואז ירידה הדרגתית במכירות? מוזר. באופן אישי, אני מאמין שהסרט ימצא בסופו של דבר את מקומו כסרט חובה בכל מדפי ספריות הסרטים של בתי הספר, שכן הרומאן עליו הוא מבוסס מככב (או לפחות כיכב) בבחינות הבגרות. לא לפני שישודר שוב ושוב בערוץ הראשון. אך מה יהיה גורלו בבתי הקולנוע בשבועות הקרובים, זו כבר תעלומה מרתקת באמת.

נ.ב.

תגידו מזל-טוב לבלוג, זה הפוסט ה-100 שלו. ומזל-טוב טוב גדול אף יותר לסינמסקופ של יאיר רוה, שחוגג חמש שנות בלוגינג ומפזר מתנות על קוראיו לציון המאורע.