4 בנובמבר 2023 מאת לירון סיני
עוד מחג האלווין שעבר אני מגלגלת בראש את השאיפה לייצר מדריך מרוכז של סרטי האימה שמתחבאים, חלקם ממש טוב, בדיסני+. אולי זה משהו באלגוריתם, אולי זה משהו בהגדרות, אבל בזמן שיש שם כמה סרטים כאלה שהם פנינים מבהיקות ומחרידות של ממש לכל דבר ועניין, לא תמיד קל להגיע אליהם. גם בנטפליקס וגם בדיסני+, אם תקלידו "אימה" בחיפוש, תקבלו מעט תוצאות,… להמשך קריאה
26 באוגוסט 2023 מאת אורון שמיר
ההצלחה של ״ברבי״ בבתי הקולנוע חריגה בכל מובן שהוא, כולל כזה שלא בהכרח חושבים עליו. אפשר לצרף אותה אל ״האחים סופר מריו – הסרט״, שניהם סרטים על מותגים ותיקים הבוראים אותם מחדש כגיבורי קולנוע המתאימים לעידן הנוכחי. אבל אם נסתכל על שנת 2023 בקולנוע, היה סביר יותר שהסרט על מריו היה מתמקד בהמצאת משחק המחשב היפני ומקורות ההשראה האיטלקית-אמריקאית שלו,… להמשך קריאה
2 במרץ 2023 מאת עופר ליברגל
קשה לדבר על סרט של דיסני+ במונחים של סרט עצמאי, אבל גם קשה לחשוב על "הבריון" (Bruiser), סרט הביכורים של מיילס וורן, בתור משהו שונה מסרט עצמאי. הוא שייך לחטיבה חדשה יחסית בתאגיד דיסני בשם Onyx, שתפקידה להביא לקהל סרטים הנוגעים באוכלוסיות שלא מיוצגות מספיק על גבי מסך הקולנוע, או שירותי הסטרימינג (בארה״ב הוא מופץ דרך שירות hulu). במקרה של… להמשך קריאה
15 בינואר 2023 מאת עופר ליברגל
ייתכן והתת-קטגוריה של נשיונל ג'יאוגרפיק היא זו שרוב מנויי דיסני+ הכי פחות נכנסים אליה, או מודעים לגבי שפע התוכן שיש בה. זה טבעי ביחס לקולנוע התיעודי בכלל וגם טבעי בגלל שהחברה והערוץ מזוהים עם סוג מאוד ספציפי של סרטים תיעודיים, אף על פי כי בעשור האחרון ההפקות בהם הערוץ משקיע חורגות יותר ויותר מן התיאור של "סרטי טבע". הסרטים התיעודיים… להמשך קריאה
17 בדצמבר 2022 מאת אורון שמיר
אמנם חנוכה מתקרב ובבתי הקולנוע תוכלו להדליק נרות יחד עם משפחת פייבלמן, אבל גם רוח חג המולד לא פסחה על סריטה. על סרטי כריסמס מתקתקים תוכלו לקרוא אצל אור, בעוד אני נמשכתי לצד הביזארי של החג עם שתי דוגמאות טריות שנפלו בחיקי. ככה זה כשיש מתוך מה לבחור, והרי רק השנה בטח נוצרו יותר סרטי כריסמס מאשר בכל בכל היסטוריית… להמשך קריאה
8 באוקטובר 2022 מאת לירון סיני
יכול להיות שהדרך הטובה ביותר לפתוח את הפוסט הזה היא להצהיר שכן, זה בסדר לגעת בפרות קדושות, או במכשפות אהובות, ולשחוט. או במקרה שלנו, לברוא אותן מחדש. תעשיית הקולנוע המיינסטרימי האמריקאי עושה כך קופות נאות במשך שנים, קוראת לזה ריבוט, אתחול. או אתחול רך, אם מדובר בגרסה חדשה שרק מעדכנת חלק מהפרטים בלי למחוק את כל מה שהיה בעבר. הרבה… להמשך קריאה
19 באוגוסט 2022 מאת עופר ליברגל
ראשית, הבהרה: סקירה זו עוסקת, די באיחור, בסרטו של דן טרכטנברג שנקרא "הטרף" (Prey), הזמין בישראל דרך שירות הסטרימינג דיסני+. נא לא להתבלבל במשחק המוזר שמפיצי הסרטים בישראל משחקים, בו סרטו של בלתזאר קורמאקור שמוקרן בבתי הקולנוע קיבל את השם העברי "טרף", שהוא בשום צורה לא תרגום לכותרת המקורית ״Beast״ ועלול להיתפס כניצול הזדמנות סביב הסרט בעל השם הדומה ויחסי… להמשך קריאה
18 ביוני 2022 מאת אור סיגולי
מכל המהפכות הקיצוניות שעברו על עולם הקולנוע באלף החדש, חלקן בחסות השפעת הרשתות החברתיות והצפת התוכן מטעם חברות הסטרימינג, אחת הקיצוניות שבהן היא כל מה שקשור להיווצרות סרטי פולחן. לא שהיה קל להגדיר או לזהות אותם בעבר (זה תמיד פתח להמון דיונים ומחשבות מנוגדות), אבל הדרך בה מתקבעים סרטי הפולחן בעידן המודרני נראה לי שעברה שינוי מהותי, בטח כשטרנדים בטוויטר… להמשך קריאה
עוד מחג האלווין שעבר אני מגלגלת בראש את השאיפה לייצר מדריך מרוכז של סרטי האימה שמתחבאים, חלקם ממש טוב, בדיסני+. אולי זה משהו באלגוריתם, אולי זה משהו בהגדרות, אבל בזמן שיש שם כמה סרטים כאלה שהם פנינים מבהיקות ומחרידות של ממש לכל דבר ועניין, לא תמיד קל להגיע אליהם. גם בנטפליקס וגם בדיסני+, אם תקלידו "אימה" בחיפוש, תקבלו מעט תוצאות,… להמשך קריאה
ההצלחה של ״ברבי״ בבתי הקולנוע חריגה בכל מובן שהוא, כולל כזה שלא בהכרח חושבים עליו. אפשר לצרף אותה אל ״האחים סופר מריו – הסרט״, שניהם סרטים על מותגים ותיקים הבוראים אותם מחדש כגיבורי קולנוע המתאימים לעידן הנוכחי. אבל אם נסתכל על שנת 2023 בקולנוע, היה סביר יותר שהסרט על מריו היה מתמקד בהמצאת משחק המחשב היפני ומקורות ההשראה האיטלקית-אמריקאית שלו,… להמשך קריאה
קשה לדבר על סרט של דיסני+ במונחים של סרט עצמאי, אבל גם קשה לחשוב על "הבריון" (Bruiser), סרט הביכורים של מיילס וורן, בתור משהו שונה מסרט עצמאי. הוא שייך לחטיבה חדשה יחסית בתאגיד דיסני בשם Onyx, שתפקידה להביא לקהל סרטים הנוגעים באוכלוסיות שלא מיוצגות מספיק על גבי מסך הקולנוע, או שירותי הסטרימינג (בארה״ב הוא מופץ דרך שירות hulu). במקרה של… להמשך קריאה
ייתכן והתת-קטגוריה של נשיונל ג'יאוגרפיק היא זו שרוב מנויי דיסני+ הכי פחות נכנסים אליה, או מודעים לגבי שפע התוכן שיש בה. זה טבעי ביחס לקולנוע התיעודי בכלל וגם טבעי בגלל שהחברה והערוץ מזוהים עם סוג מאוד ספציפי של סרטים תיעודיים, אף על פי כי בעשור האחרון ההפקות בהם הערוץ משקיע חורגות יותר ויותר מן התיאור של "סרטי טבע". הסרטים התיעודיים… להמשך קריאה
אמנם חנוכה מתקרב ובבתי הקולנוע תוכלו להדליק נרות יחד עם משפחת פייבלמן, אבל גם רוח חג המולד לא פסחה על סריטה. על סרטי כריסמס מתקתקים תוכלו לקרוא אצל אור, בעוד אני נמשכתי לצד הביזארי של החג עם שתי דוגמאות טריות שנפלו בחיקי. ככה זה כשיש מתוך מה לבחור, והרי רק השנה בטח נוצרו יותר סרטי כריסמס מאשר בכל בכל היסטוריית… להמשך קריאה
יכול להיות שהדרך הטובה ביותר לפתוח את הפוסט הזה היא להצהיר שכן, זה בסדר לגעת בפרות קדושות, או במכשפות אהובות, ולשחוט. או במקרה שלנו, לברוא אותן מחדש. תעשיית הקולנוע המיינסטרימי האמריקאי עושה כך קופות נאות במשך שנים, קוראת לזה ריבוט, אתחול. או אתחול רך, אם מדובר בגרסה חדשה שרק מעדכנת חלק מהפרטים בלי למחוק את כל מה שהיה בעבר. הרבה… להמשך קריאה
ראשית, הבהרה: סקירה זו עוסקת, די באיחור, בסרטו של דן טרכטנברג שנקרא "הטרף" (Prey), הזמין בישראל דרך שירות הסטרימינג דיסני+. נא לא להתבלבל במשחק המוזר שמפיצי הסרטים בישראל משחקים, בו סרטו של בלתזאר קורמאקור שמוקרן בבתי הקולנוע קיבל את השם העברי "טרף", שהוא בשום צורה לא תרגום לכותרת המקורית ״Beast״ ועלול להיתפס כניצול הזדמנות סביב הסרט בעל השם הדומה ויחסי… להמשך קריאה
מכל המהפכות הקיצוניות שעברו על עולם הקולנוע באלף החדש, חלקן בחסות השפעת הרשתות החברתיות והצפת התוכן מטעם חברות הסטרימינג, אחת הקיצוניות שבהן היא כל מה שקשור להיווצרות סרטי פולחן. לא שהיה קל להגדיר או לזהות אותם בעבר (זה תמיד פתח להמון דיונים ומחשבות מנוגדות), אבל הדרך בה מתקבעים סרטי הפולחן בעידן המודרני נראה לי שעברה שינוי מהותי, בטח כשטרנדים בטוויטר… להמשך קריאה
תגובות אחרונות